אסטרטגיה/תנועת ויקימדיה/2017/מעגל 3/סיכום

התהליך האסטרטגי לשנת 2017

המסלול הראשון

המסלול השני

המסלול השלישי

המסלול הרביעי

סיכום מעגל 3 (יולי - אוגוסט)

סיכום כללי

במהלך חודש יולי, חמש אתגרי מפתח הועלו במסגרת מחקר הקולות החדשים והוצגו בפני הקהילות והקבוצות המאורגנות על בסיס שבועי. במסגרת זאת, הועלו בסך הכל 827 הצהרות שונות, מקרב 31 מקורות (קהילות וקבוצות מאורגנות).

באופן כללי, הוויקימדים שהשתתפו באותם הדיונים העלו את הנקודות הבאות:

1. הוויקימדים שהשתתפו במעגל 3 הכירו בצורך לשנות את האופן שבו קהילות צורכות ומשתפות ידע. 16 מבין 19 מקורות הביעו את השאיפה לאמץ מאפיינים של מדיה חברתית או לשתף פעולה עם פלטפורמות מדיה חברתית קיימות, כל עוד הדבר נעשה עם מבט קדימה מבחינת שימושיות ובמטרה למשוך קהלים חדשים..
2. מספר ויקימדים, באופן כללי, מאמינים כי יש ליצור טכנולוגיות ומוצרים חדשים לצורך מחקר, שו״ת ושימושיות טובים יותר.. שאיפה זו להתקדם מעבר לאנציקלופדיה השתקפה בתמיכה הניכרת ביצירת תוכן מולטימדיה, לרבות תוכן מושמע וחזותי, בדגש על נגישות ברחבי שפות שונות.. יחד עם זאת, רוב המשתתפים היו תמימי דעים בתמיכתם במודל הנצחי של המודל האנציקלופדי הנוכחי, וכמה הביעו שאיפה לשנות את תפיסות הבסיס והמנדט שלו.. לחילופין, משיבים רבים הדגישו כי משאבים יכולים להיות מוקצים לפרויקטי אחות על מנת לאחסן יותר חומרים חינוכיים ולהתנסות ביוזמות חדשות..
3. בשל העובדה שהאימות של צורות חדשות של ידע עשוי להיות בעייתי באמצעים המסורתיים, הם תמכו ביצירת שיטות חדשות לגבי כיצד להתמודד עם מיון ידע ולקטלוג כמהימן וניתן להסתמכות.. בשעה שמספר משיבים סברו שיהיה קשה להיות כוללניים ובמקביל לשמר סטנדרט גבוה של איכות, אחרים תמכו בהכללת מקורות תקשורתיים מחוץ לרשת, תוכן מולטימדיה, ומקורות לא-מסורתיים, כדרך להרחיב את מאגר המקורות המהימנים בעיני הקהילה.. 12 מתוך 31 המקורות תמכו ב״קידום היסטוריה שבעל-פה״ בתור פרויקט נפרד, ככל שהתוכן ניתן לאימות, בשעה ש-5 קבוצות התנגדו לכך. האימות יכול להתבצע באמצעות מומחים, מתנדבים, ושופטים אנונימיים, וכמה סברו שהדבר צריך להיות ממומן באמצעות מלגות מקומיות לאיסוף היסטוריה שבעל-פה.
4. על מנת לנטרל מגמות של מידע שגוי, הוויקימדים מסכימים שיש לקבוע הנחיות ברורות יותר הקשורות למקורות, ולהרחיב את מקורות הידע. רשימות של מקורות מהימנים צריכות להישמר בצורה מסודרת, ואתרים אשר מפרסמים באופן עקבי מידע כוזב צריכים להיכלל ברשימה שחורה או להיות מוצגים בליווי אזהרה או באיזון עם נקודת מבט אחרת. אימות מתמיד ועשיית שימוש במתודולוגיות העדכניות ביותר לבדיקת עובדות הן קריטיות לשמירה על האחריות של ויקיפדיה להציג מידע איכותי. המשתתפים הסכימו כי ההטיה במסגרת ערכים מהווה בעיה, אבל שאין פתרון קל. ולמרות שלא ניתן יהיה לשלול לחלוטין את ההטיה, הם הדגישו כי כלי בינה מלאכותית יכולים לשמש לצורך חיזוק האמינות של התוכן, וצמצום מידע מוטעה. נהלי עריכה מחמירים יותר יכולים גם הם לשמש כדרך לצמצם מידע שגוי, באמצעות מפעילי מערכת פעילים יותר והרשאות נוספות. חרף אתגרים אלו, ניטרליות היא ללא ספק תכונה אליה התנועה צריכה לשאוף.
5. ככל שהיצירה, ההצגה וההפצה של ידע משתנים, התכונות החדשות של הטכנולוגיה יסייעו לשרת את צרכי הקהילה. אלו כוללים מודלים של תלת-מימד, מציאות מדומה, המרת קול ושירותי תרגום אחרים, ומציאות רבודה. ההשקעה צריכה להתבצע בפלטפורמות ניידות בשעה שהאינטרנט מתפתח, כולל היכולת לערוך וליצור תוכן בהתקנים ניידים. מספר ויקימדים הסכימו ש - הבינה המלאכותית יכולה וצריכה להשתלב באמצעות שיתוף פעולה בעזרתם של העורכים האנושיים ככלי לסיוע במידע שגוי. יש להמשיך בשותפויות במגזר הטכנולוגי כדי לחזק את ויקימדיה ולהתמיד בהתפתחויות טכנולוגיות עתידיות.
6. על מנת שוויקימדיה תענה על צרכי הקוראים הנוכחיים והעתידיים שלה בעיצומם של שינויים דמוגרפיים ומגמות בקרב אוכלוסיות, חלק מהוויקימדים מדגישים כי ׳׳׳גיוס משתמשים חדשים׳׳׳ מהווה דבר חיוני להמשך קיומה של התנועה. אחדים אמרו כי יש לעשות מאמצים מיוחדים לחנך את הקהל הרחב לגבי האופן שבו ויקיפדיה פועלת, כולל כל הגילאים, האזורים הגיאוגרפיים ורמות ההשכלה. חלק מהמשתתפים הדגישו כי העלאת המודעות לגבי האופן שבו ויקיפדיה עובדת, וקידומה באזורי מודעות נמוכה, תחזק את שליחותה. ייצוג מותאם ביחס לשפה ולגיאוגרפיה הוא מרכיב חיוני להצלחתה המתמשכת של ויקימדיה, כולל שילוב נקודות מבט מקומיות והתאמה לקוראים מרקע לא-מערבי. חידושים טכנולוגיים עשויים למשוך יותר משתמשים חדשים על ידי אספקת תוכן בפורמטים נגישים יותר, כמו ניידים, כמו כן, פלורליזם בשפה ובתרגום יכול לעזור ליצור קשר טוב יותר עם דוברי שפות שאינן אנגלית.

סקירה

במהלך חמשת החודשים האחרונים, צוות האסטרטגיה של התנועה פנה וביקש תגובות ודעות מהקהילה על מה שאנחנו רוצים לבנות ולהשיג יחד כתנועה עד שנת 2030. במקביל, התנהל מחקר על מנת לתת לנו הבנה טובה יותר של אקלים הידע הנוכחי והאתגרים וההזדמנויות שאנחנו מתמודדים מולם כתנועה. מחקר זה כולל:

• שיחות עם למעלה מ-150 מומחים ושותפים בתחומי הטכנולוגיה, ידע, חינוך, תקשורת, יזמות ומגזרים אחרים, בהנחיית הקרן ושלוחותיה
• מחקר לגבי קוראים ומומחים פוטנציאליים במקומות שבהם הפרויקטים של ויקימדיה אינם מוכרים או נמצאים בשימוש רחב: ברזיל, הודו, אינדונזיה, מקסיקו וניגריה
• מחקר לפי קבוצת גיל במקומות שבהם פרויקטי ויקימדיה ידועים ומצויים בשימוש רחב: צרפת, גרמניה, יפן, רוסיה, ספרד, בריטניה וארצות הברית

דיוני הקהילה במסגרת מעגל 3 הוקדשו לבחינת האתגרים שזוהו על ידי המחקר, ולחקירה כיצד ויקימדיה עשויה לרצות להתפתח או להגיב לשינויים בעולם הסובב אותנו. כדרך להכיר את האתגרים, צוות האסטרטגיה הזמין קבוצות דיון וקהילות לסקור את המסמכים והמקורות, ולחשוב על האופן שבו ויקימדיה יכולה להתייחס אליהם. בכל שבוע, תובנה המתייחסת לאתגר חדש פורסמה, כך שהמשיבים יכלו לחלוק איך מה דעתם, או לשנות את נקודת המבט שלהם על הכיוון האסטרטגי בעתיד. האתגרים והמשובים הללו שימשו על מנת לשפר את טיוטת הכיוון האסטרטגי.

מתודולוגיה

הדיונים הקהילתיים במסגרת מעגל 3 כללו חמש אתגרי מחקר, שפורסמו אחת לשבוע מה-1 ביולי ועד ה-13 באוגוסט 2017. לאחר מכן נוספו תובנות הערכה כדי ליידע ​​את השיחות. הקהילה (הן הקבוצות המאורגנות והן העורכים) הגיבו לשאלות אלו על גבי הוויקי המקומי, באופן אישי, או באמצעות דיונים וירטואליים. רכזי הדיונים פירסמו הצהרות סיכום לדפי מקור על גבי מטא-ויקי עבור כל שיחה. הסיכום מכל המקורות של מעגל 3 התפרסם.

• אתגר השבוע הראשון: כיצד הקהילות שלנו והתוכן שלנו יישארו רלוונטיים בעולם המשתנה?
  • המודל המסורתי של האנציקלופדיה המערבית הופך לא רלוונטי לצרכים המתפתחים של צרכני הדור החדש.
  • שיתוף ידע הפך לפעולה חברתית בכל רחבי העולם
• אתגר השבוע השני: כיצד נוכל לתעד את כל הידע האנושי, כאשר חלק גדול ממנו לא ניתן לאימות באמצעים המסורתיים?
  • חלק ניכר מהידע העולמי עדיין לא מתועד באתרים שלנו, ועל מנת לתעד אותו נדרשות דרכים חדשות לשילוב ולאימות מקורות.
  • הגילוי והשיתוף של המידע המהימן התפתח במהלך ההיסטוריה
• אתגר השבוע השלישי: בשעה שוויקימדיה מתקדמת לשנת 2030, כיצד אנחנו יכולים להיאבק במגמה הגוברת של הפצת מידע מפוברק?
  • המגמה של הפצת מידע מפוברק גוברת, ועשויה לאתגר את היכולת של הוויקימדים לאתר מקורות ידע מהימנים.
• אתגר השבוע הרביעי: כיצד הפרויקטים של ויקימדיה ימשיכו להיות רלוונטיים בעולם, כאשר במקביל, הדרך שבה הידע נוצר, מוצג ומשותף משתנה?
  • הפלטפורמה הניידת תמשיך לגדול. המוצרים יתפתחו וישתמשו בטכנולוגיות חדשות כגון בינה מלאכותית, מציאות מוגברת ומציאות וירטואלית. מגמות אלו ישנו את האופן שבו אנשים יוצרים ידע ומשתמשים בו.
• אתגר השבוע החמישי: איך ויקימדיה תמשיך לענות על צרכי הקוראים הנוכחיים והעתידיים שלנו, על רקע השינויים הדמוגרפיים ב-15 השנים הקרובות?
  • בשעה שאוכלוסיית העולם עוברת שינויים גדולים, לתנועת ויקימדיה יש הזדמנות לשפר את הזמינות של הידע ביותר מקומות וליותר אנשים.
  • לקוראים בשבע המדינות הפעילות ביותר שלנו יש הבנה מועטה לגבי האופן שבו ויקיפדיה עובדת, נבנית, ממומנת, וכיצד נוצר בה התוכן.

הצוות האסטרטגי תייג באופן ידני כל משפט סיכום על בסיס משמעותו העיקרית, נטייתו (חיובית או שלילית), תובנות מפתח ופתרון מוצע לזיהוי הנושאים והמטרות שנדונו. בהתבסס על התובנות החשובות ביותר של 5-10 התפתחויות בכל שבוע, צוות האסטרטגיה סיכם את הרעיונות והפרספקטיבות הנפוצים ביותר בדו"ח זה. צוות האסטרטגיה יצר אז נרטיב סיכום כולל של תובנות תואמות לחלקים הפופולריים ביותר של משוב וחשיבה מהצהרות הסיכום.

סטטיסטיקות של המשתתפים

היו לנו בסך הכל 827 הצהרות סיכום, שנכללו בסך כולל של 31 מקורות: 4 קבוצות מאורגנות ו-27 קהילות. 6% מההצהרות הגיעו מהמסלול הראשון ו-94% הגיעו מהמסלול השני. היקף ההשתתפות הנמוך של הקבוצות המאורגנות היה צפוי, מאחר והכינוס התקיים בחודש יולי, כאשר אנשים רבים היו בחופשות הקיץ. זה גם הוביל את חברי הקבוצות המאורגנות להשתתף בשיחות עם הקהילות המקומיות שלהם על גבי ויקי. אנשים דיווחו גם כי הם קראו את האתגרים, במטרה לשלב את הממצאים האלו בשיחות שלהם לאחר פרסום הטיוטה הראשונה של הכיוון האסטרטגי.

להלן רשימה של כל הקהילות שהשתתפו במעגל 3:

ויקיפדיה העברית, הקהילה הבנגלית, ויקיפדיה הסינית, ויקיפדיה ההולנדית, ויקיפדיה האנגלית, ויקיפדיה הצרפתית, ויקיפדיה הגרמנית, ויקיפדיה העברית, מפגשים אישיים בקהילה ההינדית, הדיון בקהילת הוואטסאפ ההינדית, ויקיפדיה האיטלקית, מפגש אסטרטגי של ויקימדיה מאיתילי בקטמנדו, הקהילה המאיתילית, מטא-ויקי, ויקיפדיה הפולנית, מפגש אסטרטגי של הוויקימדים הפנג'אבים בצ'אנדיגאר, מפגש אסטרטגי של הוויקימדים הפנג'אבים בדלהי, מפגש אסטרטגי של הוויקימדים הפנג'אבים בפטיאלה, הקהילה הרוסית, קבוצת הטלגרם הספרדית, ויקיפדיה הספרדית, ויקיפדיה השוודית, הקהילה הטמילית, מפגשים אישיים בקהילת דוברי אורדו, ויקיפדיה הוייטנאמית, קבוצת המשתמש מערב בנגל, ויקידאטה, קבוצת המשתמש WikiDonne's, ויקימדיה בנגלדש, ויקימדיה ישראל, מפגש אסטרטגי של ויקימדיה נפאל.

להלן רשימה של כל הקבוצות המאורגנות שהשתתפו במעגל 3:

קבוצת המשתמש הוויקימדים של מערב בנגל, קבוצת המשתמש WikiDonne's, ויקימדיה בנגלדש, ויקימדיה ישראל

ממצאי מפתח

הערה: כל נקודה בולטת כוללת בסוגריים את מספר הקבוצות ואת מספר ההצהרות לגביהן נקודה זו רלוונטית.

אתגר השבוע הראשון: כיצד הקהילות שלנו והתוכן שלנו יישארו רלוונטיים בעולם המשתנה?

(31 קבוצות, 376 הצהרות)

• קונצנזוס שלא לשנות את מודל האנציקלופדיה הנוכחי, למרות החסרונות הנתפסים שלו (21, 56)
  • אם המודל האנציקלופדי ישתנה או יחמיר, אני מחוץ לתנועה הזאת.
  • המודל הנוכחי של האנציקלופדיה המערבית אינו בר-קיימא, אך לא ברור כיצד ניתן להרחיב אותו.
  • לא לשנות את המודל האנציקלופדי, אלא לשקול לעשות שימוש בפרויקטי האחות לבניית משאבים חינוכיים נוספים.
  • למודל האנציקלופדי יש מגבלות אבל זה למה אני אוהב לתרום.
  • האנציקלופדיה הקלאסית תמיד תהיה שימושית לדורות הבאים, ללא תלות בזמנים המשתנים.
  • ויקיפדיה כבר שונה מהאנציקלופדיה המסורתית בכל נושא ההגדרה העצמית והזהות.

• הרוב מבטא רצון ליצור בתוך הבית או לפחות לשתף פעולה עם פלטפורמות קיימות של "מדיה חברתית" (19, 52)
  • לשתף פעולה במקום להתחרות במדיה החברתית.
  • ליצור פונקציונליות חברתית בתוך ערכים כדי לשתף, לדון ולשאול שאלות.
  • התקשורת החברתית היא לא כל העניין; הבעיה היא עם היעדר שליטה טובה, לא תורמים.
  • לשלב בין ויקיפדיה ובין פלטפורמות מדיה חברתית.
  • פעילות שטח בשווקים המתעוררים תמשוך אנשים אחרים מפלטפורמות מדיה חברתית לוויקיפדיה.
  • צריך להשתמש בפלטפורמות מדיה חברתית כמו פייסבוק כדי להסביר כיצד עובדת ויקיפדיה.
  • פתיחות אל אלמנטים של מדיה חברתית כל עוד אנחנו עושים את זה בצורה אמינה.
  • המדיה החברתית היא שטחית ונוטה לחדשות מזויפות, אנחנו לא צריכים לעשות את זה.

• תמיכה חזקה בצעד הראשון "מעבר לאנציקלופדיה" עם יותר תוכן מולטימדיה (15, 37)
  • להתקדם מעבר לאנציקלופדיה עם קטעי וידאו ופרויקטי ויקי אחרים.
  • בניית פרויקט חינוך חדש משמעותי כמו ויקיפדיה שיתמקד "מעבר לאנציקלופדיה", אבל תחת שם חדש.
  • קטעי וידאו מספקים הסחת דעת טובה, אבל הם לא אינפורמטיביים כמו ערכים כתובים.
  • תוכן טקסט-שמע נוסף בשפות מרובות, תוך התמקדות בנגישות.
  • לתת לאנשים כלים ליצור סרטונים של ערכי ויקיפדיה שיתפרסמו ביוטיוב ובקומונס.
  • מדיניות ויקיפדיה של לא לקשר למקורות מולטימדיה מסחריים עושה את זה פחות יעיל.
  • תוכן חזותי אינו תמיד נכון עבור ויקיפדיה, אך ניתן להשתמש בו עבור משחקים ומטמונאות.
  • יש ליצור תוכן מולטימדיה בפרויקטים ובשפות שונות.

• הרצון לפתח טכנולוגיה ומוצרים לחיפוש יעיל יותר, Q&A, ופונקציונליות של צ'אט (13, 24)
  • קריאות טובה לא נשארת לנצח, שיאים של פופולריות ורלוונטיות יכולים להשתנות בעקבות טכנולוגיה חדשה.
  • יש לנו כלים, אבל אנשים לא יודעים שהם קיימים.
  • להשקיע בטכנולוגיות חדשות ובאפליקציות לנייד, עם מדיה חברתית וקהילות לומדות.
  • ליצור פלטפורמה חדשה כדי לענות על שאלות פשוטות מתוך ויקידאטה.
  • פיתוח אלגוריתמים ובינה מלאכותית על מנת לעקוב אחר ערכי עבר יכול להועיל לקהל הקוראים.

• שמירה על איכות גבוהה ונקודת מבט חסרת פניות נתפסים כמיועדים לנוער (12, 21)
  • ויקיפדיה צריכה להיות האנטיתזה לבטוח באנשים ולהישאר ניטרלים.
  • יצירת שקיפות רבה יותר בציטוט מקורות לצורך אמינות.
  • חוסר האמון של הנוער בכל מי שאינו חבר אינו צריך להנחות את השאיפה לניטרליות.
  • הנוער מחפש ידע בדרכים שונות מהוריהם וזה לא חדש.
  • קשה להגיע לצעירים כאשר בסיס הידע על ויקיפדיה מגיע מעורכים מבוגרים.
  • הנוער צריך פלטפורמה נפרדת לעידוד מעורבות.

• האינטרס בטווח הגעה עולמי מוגבל על ידי אלה שמרגישים כי העולם המתפתח אינו "רלוונטי" להם (11, 19)
  • המטרה שלנו היא לא לעזור לחנך את העולם המתפתח, אלא לעזור לאלה שמבחינתם החינוך הפורמלי נכשל.
  • אנציקלופדיות מטבען אינן מביאות קהילות יחדיו, אלא משרתות את קהלי השפה שלהן.
  • אין משמעות לתמיכה במדינות שאין להן את התשתית הדרושה לגידול בסיס העורכים.
  • ויקיפדיה הפולנית לא נקראת במדינות מתפתחות, ולכן הבעיות הללו אינן רלוונטיות לנו.
  • לספק תמיכה בלמידה ותשתיות לקהילות בשווקים מתעוררים.
  • באזור מודעות נמוכה, אנחנו צריכים למצוא דרך לקדם את ויקיפדיה והפרויקטים שלה.

• להשקיע בפרויקטי אחות בוויקימדיה כדי לתמוך ביוזמות אחרות (9, 13)
  • פרויקטים אחרים של ויקי יכולים לארח תוכן, אך זקוקים לפיתוח נוסף.
  • לקדם פרויקטי אחות כפלטפורמות למידה.
  • יש להתמקד יותר בלשפר את התוכן בוויקיפדיות בשפות מקומיות.

• ויכוח כיצד לשלב את ההיסטוריה של "ידע שבעל-פה" וחומר המקור העיקרי (8, 26)
  • לא ניתן להשתמש במקורות ראשוניים, לא משנה אם הם בעל פה או בכתב.
  • יש בעיה עם לא לקבל מקורות אפריקאים, אבל לא רוצים להוריד את האיכות.
  • לקדם את השימוש בחומר משני ולהפוך את קריטריוני הזכאות לגמישים יותר.
  • עדיין צריך לבצע עבודת מחקר אמינה עבור ההיסטוריה שבעל פה.

• ויכוח בין לפשט מאמרים עם "הובלה" ובין שמירה על מודל סינתזה מובנית נוקשה (6, 17)
  • להפוך את ויקיפדיה לקלה יותר לחיפוש על ידי הפיכת מאמרים לקצרים יותר, הוספת סיכומים מקדימים, ויצירת ויקיפדיה פשוטה.
  • אין לקצר ערכים רק כדי להפוך את בני הנוער מרוצים, שכן זה עושה שירות דוב לערכים.
  • האתר קשה לניווט; ערכים צריכים להיות פשוטים יותר כדי להיות משותפים בקלות רבה יותר.

אתגר השבוע השני: כיצד נוכל לתעד את כל הידע האנושי, כאשר חלק גדול ממנו לא ניתן לאימות באמצעים המסורתיים?

(26 קבוצות, 154 הצהרות)

• לטובת יצירה של שיטות עבודה מומלצות שיאפשרו לסווג מקורות כניתנים לאימות ואמינים (15, 30)
  • לאפשר יותר גמישות והסכמה קהילתית ביחס למקורות מקובלים.
  • הקהילה לא צריכה להיות הבוררת לגבי מה אמין.
  • בלתי אפשרי להיות בו זמנית גם תרבותי וגם כנה.
  • אנשים מאמינים במידע שלנו כפי שהוא, ושינוי זה יסכן את אמינותו.
  • יש לעשות מאמץ לצורך דיגיטיזציה של מקורות מדיה ישנים שאינם זמינים באינטרנט.
  • צריך לקבל ארכיון אודיו, וידאו ומקורות לא מסורתיים אחרים.

• רצון חזק להעלות היסטוריה שבעל-פה בפרויקט הוויקי שלו כל עוד הוא יכול להיות מאומת (12, 36)
  • לאמת את ההיסטוריה שבעל פה על ידי עדויות ממקור ראשון ושופטים אנונימיים.
  • לקבל עיתונים על מנת לתעד תרבויות אוראליות ולהשתמש בהם כנקודת התייחסות.
  • לפרויקט ההיסטוריה שבעל פה אין כיום מתנדבים והתגייסות מספקת.
  • ההיסטוריה שבעל פה צריכה להיבחן על ידי מומחים ולהפוך לעבודות בעלות מוניטין.
  • Revert oral stories to author with disclaimer.
  • Consider different project for oral history without published sources.
  • Archive verified oral stories on Wiki Commons.
  • Work with GLAM to support new sister project to archive primary oral sources.

• In support of incorporating oral history into current Wikipedia project (11, 18)
  • Use WMF funds to support local scholars in an effort to record and publish oral history.
  • Effort should be made to document oral history through videos or documentaries.

• Against incorporating oral history into any Wikimedia project (5, 7)
  • No original research prevents conspiracy theories.
  • WP cannot be collection of primary sources, no matter whether oral or written.
  • Oral history is not accurate testimonies of events, but rather are made to suit storyteller.

• Involve experts in the verification of sources (4, 6)
  • Linguist, Scholars, Journalists and Literary figures should be involved in the movement.
  • Subject experts should be consulted for improving content and validating information.

אתגר השבוע השלישי: בשעה שוויקימדיה מתקדמת לשנת 2030, כיצד אנחנו יכולים להיאבק במגמה הגוברת של הפצת מידע מפוברק?

(24 groups, 137 statements)

• Clearer guidelines related to sources and accessibility of knowledge (14, 39)
  • Biased sources can be used but should be counterbalanced by other POV.
  • Focus on high-quality sources, and make indicating them mandatory.
  • Blacklist sources that consistently publish wrong or biased info.
  • Need multiple sources in order to validate content.
  • Curate list of and reach consensus within community of reliable sources.
  • Don’t rely strictly on online sources; find more reliable content from offline sources.
  • Current access to high-quality sources is economically limited.

• Constant verifiability and fact-checking of articles is crucial (10, 17)
  • Track developments in journalism and academia and learn from methods.
  • Create incentives for and adopt new fact checking methodologies.
  • Constant verification of content should be done to ensure quality.
  • It is our responsibility to make sure that the information is correct.

• Bias in articles is a problem, but not one that can be easily solved (8, 14)
  • It is impossible to control all sources and there is nothing we can do about bias.
  • Community should not be arbiters of right and wrong.
  • There is no one truth, all points of view have bias, just present in proportional way.
  • To write about “hot topics,” stick to basic facts and source neutral content as much as possible.

• AI tools can be integral in reinforcing reliability of content and reducing misinformation (8, 13)
  • AI can be aid to tracking and eradicating misinformation.
  • Derive a method to capture the quality metrics in easy accessible scores.
  • Alerts and notifications should be used to notify misinformation combat task force.
  • Create tool to compare text sources and warn about missing keywords.

• Total neutrality may be untenable but we should still strive for it  (7, 11)
  • There is no absolute neutrality. We can just try to be as neutral as possible.
  • We could spread neutrality policies better and make them easier to understand.
  • Wikipedia should not be right but neutral and this neutrality should be done in a democratic way.
  • Work with governments to fight or loosen the grip of censorship.

• Editing controls can be strengthened to stymie misinformation  (7, 10)
  • More experienced editors should have more control over veracity of content.
  • Different levels of protections and other administrative actions should prevent non-constructive edits.
  • Block users who consistently publish fake news.
  • Increase user base and raise number of active administrators.

אתגר השבוע הרביעי: כיצד הפרויקטים של ויקימדיה ימשיכו להיות רלוונטיים בעולם, כאשר במקביל, הדרך שבה הידע נוצר, מוצג ומשותף משתנה?

(15 groups, 74 statements)

• A bevy of new features will help serve community needs (6, 14)
  • 3D modeling and VR should be improved upon.
  • Voice-to-speech and other translation services needed in the future.
  • We can think about including virtual tour of places.
  • Use augmented reality to build photo database and ID objects from photos.
  • Content should be displayed based on user's search history.

• Investment should be made to improving mobile platform (6, 12)
  • Ability to edit WP and create content on mobile devices.
  • Mobile apps are good for quick editing but not for further creativity, emphasis should be on readability.
  • Internet is multiplatform and display should change to the way internet is evolving.

• Partnerships should be pursued to strengthen Wikipedia (5, 8)
  • Don’t compete with tech and AI platforms, collaborate with them.
  • Since WP doesn't control technology, must be flexible and also stick with inexpensive options.
  • Partner with archivists to preserve print materials.

• AI can and should be integrated with levity and thoughtful collaboration (4, 11)
  • AI should work on some pages and not others and also collaborate with human editors.
  • AI is good for projects with a lot of data.
  • WP is not eternal, AI can breathe new life into contributions.
  • AI contributions should not be validated without human support and review.

• Caution over integration of AI into Wikipedia projects (2, 9)
  • Human contributors will not be able to compete with nor understand how AI works.
  • Algorithms have inherent bias and minority views can be lost.

אתגר השבוע החמישי: איך ויקימדיה תמשיך לענות על צרכי הקוראים הנוכחיים והעתידיים שלנו, על רקע השינויים הדמוגרפיים ב-15 השנים הקרובות?

(14 groups, 86 statements)

• Clear that attracting new users is important, but different opinions on best strategy (9, 18)
  • Global awareness media campaign about how Wikipedia works for general audience is worth supporting, but it shouldn't be focused on only one generation. Older generations may be easier to engage than youth.
  • Editors come and go and interests change as a result.
  • Hard to make new users aware of WP policies. There may be too many rules to follow.
  • Extend outreach to new users in all geographies and improve training for onboarding.
  • Necessary to promote knowledge and use of Wikipedia at all educational levels.

• Representation with respect to language and geography is crucial (8, 9)
  • All content must be accessible in other language wikis. Other language wikis are not well known.
  • We should be ready to give place to local views on wiki.
  • Wikimedia can't meet the current and future needs of our readers with anglo/northern view.

• Outreach to increase awareness of WP is critical to mission  (7, 14)
  • Increase understanding of how WP works and educate about missions and model.
  • Accommodate Gen Z and teach them how Wikipedia works and improve accessibility.
  • Promote Wikipedia in underdeveloped or under resourced regions.

• Technological innovations may better attract new users (5, 9)
  • We can do much better to provide information to readers in other formats.
  • We should improve the mobile application so that our readers can know that our content is editable.

• Focus on language pluralism and translation in new ways (4, 8)
  • We need to reach out to non-English speakers with the help of translation.
  • Support new language projects.