אסטרטגיה/תנועת ויקימדיה/2017/מקורות/מבט על שנת 2030: מידע מפוברק, אימות ותעמולה (יולי 2017)

Add links
From Meta, a Wikimedia project coordination wiki
This page is a translated version of the page Strategy/Wikimedia movement/2017/Sources/Considering 2030: Misinformation, verification, and propaganda and the translation is 97% complete.
Outdated translations are marked like this.
Other languages:
התהליך האסטרטגי לשנת 2017
REPORTS
הסבר
הצטרפו
ארגון
גישה
מבט על שנת 2030: מידע מפוברק, אימות ותעמולה
מסקנות המחקר של לוטמן ושות' וסטודיו Dot Connector (יולי 2017)
בשעה שוויקימדיה מתבוננת על שנת 2030 ומעבר, איך התנועה יכולה לעזור לאנשים למצוא מקורות ידע מהימנים?[Note 1]

"כחלק מהתהליך האסטרטגי של תנועת ויקימדיה, קרן ויקימדיה עובדת עם יועצי מחקר עצמאיים על מנת לפענח את מגמות המפתח שישפיעו על עתיד הידע החופשי, ולשתף מידע זה עם התנועה."[1] "דו"ח זה הוכן על ידי Dot Connector Studio, והוא מחקר מבוסס מדיה המתמקד בשאלה כיצד ניתן לעשות שימוש בפלטפורמות מתפתחות על מנת ליצור השפעה חברתית, תהליך הכנת הדו"ח התמקד בצמתים של תרבות, תקשורת ופילנתרופיה."

בניית בסיס יציב

מאז השקת ויקיפדיה ב-2001, הוויקימדים פיתחו מדיניות עריכה מוסדרת, שקופה ויעילה, תוך הסתמכות על כותבים ועורכים מתנדבים לשם הקפדה על שימוש במקורות ניתנים לאימות, כדי לסייע לקוראים להחליט האם ערך ספציפי הוא אכן מקיף, מאומת, ומבוסס על עובדות. עורכים אחרים רשאים לשנות תוכן אם הוא אינו עומד בסטנדרטים של ויקיפדיה, אך מתבקשים לכלול הסבר אודות השינויים שהם מבצעים.

כמובן, שהתהליך של העריכה בוויקיפדיה יכול להיות מבולגן. ייתכן שיהיו חילוקי דעות, במיוחד לגבי ערכים בעלי רגישות פוליטית או תרבותית[2][3] או שעלולים להשפיע על הצלחתה של ישות מסחרית ועל רווחיה[4]. הגישה לפרויקטים של ויקימדיה ברחבי העולם עשויה להיות מושפעת ממסעות הצנזורה והמידע המפוברק של הממשלה, הפוליטיקה, התרבות או גורמים למטרת רווח, וכן תוכן מזויף. כל זה עלול להחריף עקב ההתפתחויות הנוכחיות והעתידיות במדיה ובאימות של אמצעי התקשורת האודיו-ויזואלית. רבים מאותם אתגרים מולם מתמודדת תעשיית החדשות בתקופה הנוכחית של ההתעניינות המוגברת ב"חדשות מזויפות" או במידע מפוברק, עשויים להשפיע גם על ויקיפדיה השואפת ליצור תוכן אמין לקהלים בכל רחבי העולם. מחלוקות על תכנים חינוכיים - שעשויים לשמש כחומר עזר בוויקיפדיה - מספקים דוגמה נוספת לאופן שבו ניתן להסתיר את המידע או לשנותו.

במסגרת המחקר שלנו על התהליך האסטרטגי של תנועת ויקימדיה, סקרנו למעלה ממאה דו"חות, מאמרים ומחקרים אקדמיים כדי לאתר מגמות עכשוויות ועתידיות במידע המפוברק, אשר ככל הנראה ישפיעו על ויקימדיה. מגמות אלו מופיעות בתרשים שלהלן.

עתיד המידע המפוברק שניצב לפנינו

בהתייחס לאתגרים שוויקימדיה עשויה להתמודד מולם ביחס למידע מפוברק במהלך 15-10 השנים הבאות, ניתן לחלק את המגמות לשתי קטגוריות: "תוכן" ו"גישה". לכל אחת מהן יש שלוש השפעות עיקריות בעולם.

  • תוכן מתייחס למגמות שעשויות להשפיע על המקורות שמשמשים בפועל את הוויקימדים ליצירת תוכן אמין.
  • גישה מתייחס להאם וכיצד משתמשי ויקיפדיה מסוגלים להשתמש בפלטפורמה.

ההשפעות הגלובליות המעצבות את שתי המגמות הללו כוללות טכנולוגיה, ממשלות, פוליטיקה ומסחר.

תוכן גישה
השפעה: טכנולוגיה מידע שנוצר באמצעות כלים חדשים, כגון בינה מלאכותית, בוטים, ביג דאטה, מציאות וירטואלית, מניפולציות בפורמטי מדיה אמצעים חדשים לשם אספקת תוכן, כגון מחשוב לביש, חוויות מהפנטות, עוזרת אישית המופעלת על ידי קול
השפעה: ממשלות ופוליטיקה עלייה בהיקף המידע המפוברק, איומים על חופש העיתונות או על החופש האקדמי צנזור/חסימת פלטפורמת ויקימדיה או מקורות אחרים, חסימת הגישה המקוונת באופן מלא, ניטור/מעקב אחר גישה מקוונת
השפעה: מסחר מחקר ממומן, תוכן שיווקי, קידום מסחרי בתשלום, תוכן "קליק-בייט" "בועות סינון", התקנים קנייניים ופלטפורמות

השפעה: טכנולוגיה

הטכנולוגיה ממשיכה להתפתח במהירות, ומציבה אתגר הסתגלותי מתמיד.

תוכן

הטכנולוגיה יוצרת הזדמנויות ואתגרים רבים ביצירת תוכן. לדוגמה, הרובוטים היו חלק מוויקימדיה עוד מההתחלה, רבים מתוכננים לעשות "משימות משק בית", כגון הוספת קישורים, תיקון שגיאות כתיב, והסרת השחתות. כמה ויקיפדיות מקיימות מדיניות הפעלת בוטים המחייבת את הבוטים להירשם; בוויקיפדיה האנגלית, הבוטים מנוהלים על ידי מנגנון אנושי המכונה Bot Approvals Group.

יצירת תוכן מורחבת זו עשויה להיות רק ההתחלה. במהלך עשר עד חמש עשרה השנים הקרובות, כלי הבינה המלאכותית צפויים לגדול בצורה מתוחכמת יותר. ואכן, סקירה שפורסמה לאחרונה בסיינטיפיק אמריקן מצהירה כי "ניתן לצפות כי מחשבי העל יעלו בקרוב על היכולות האנושיות כמעט בכל התחומים, איפשהו בין 2020 ו-2060". [5]. ביג דאטה יהפכו אפילו גדולים יותר ואמצעי איסוף וניתוח מידע אוטומטיים יהפכו לנפוצים יותר.

ויקימדיה כבר שמה עין על העתיד הזה, עם כלים כגון Objective Revision Evaluation Service (מוכר גם כ-ORES), אשר מסייע לעורכים לזהות עריכות "מזיקות" על בסיס הערכות קודמות של איכות הערכים על ידי עורכי ויקימדיה. במסגרת Reddit AMA מיוני 2017, מדען המחקר הראשי של קרן ויקימדיה, אהרון הלפקר, ציין הן את נקודות החוזק ואת הסכנות של גישה זו בכל הנוגע לסימון עריכות. "תחזיות יכולות להשפיע על שיקול דעתם של אנשים", הוא כותב. "אם יש לנו בינה מלאכותית עם קצת הטיה, זה יכול לכוון אנשים להנציח את ההטיה... אז אנחנו זהירים מאוד בכל הנוגע לביצוע הכשרה כתוצאה מהתנהגות בעבר."[6]

פרץ חסר תקדים של אוטומציה של יצירת ידע וניתוח מביא הן יתרונות והן אתגרים.

בצד החיובי, כלים אלו מסייעים ביצירת מידע. לדוגמה, החוקרים עובדים על שיטות ליישם כלים אוטומטיים חכמים לשידורי טלוויזיה כדי לזהות ביתר קלות את הדוברים ואת נקודות העניין [7]. פיתוח אמצעים להפקת סוג כזה של מידע יכול להיות שימושי עבור ויקימדים להערכת תוכן של וידאו בעת כתיבת ערכים. בדו"ח על עתיד העיתונות העתידית, מציינת סוכנות הידיעות AP כי ההתפתחויות במודיעין המודיעיני יאפשרו לכתבים (ולאחרים) ל"נתח נתונים, לזהות דפוסים, מגמות ותובנות המאפשרים פעולה ממקורות שונים, לראות דברים שהעין העירומה לא יכולה; להפוך את הנתונים ואת המילים המדוברות לטקסט, להמיר טקסט לאודיו ווידאו, להבין סנטימנטים, לנתח סיטואציות אליהן קשורים אובייקטים, פרצופים, טקסט או צבעים ועוד".[8]

אינטליגנציה מלאכותית יכולה גם לעזור לעצב סביבות למידה, להפנות משתמשים למקורות ידע מתאימים בהתבסס על הנתונים כיצד התקיימו אינטראקציות בעבר עם משאבי מידע דומים, ולחשוף תובנות על איך ומתי משאבים אלו הם בעלי ערך[9]. כתוצאה מכך, למשל, אינטליגנציה מלאכותית עשויה אפילו לשמש כדי להרכיב ערכים שונים מוויקיפדיה לתוך ספרי לימוד מותאמים אישית. לא קשה לדמיין כיצד עורכי ויקימדיה יכלו לעשות שימוש בפיתוחים אלו כדי לחזק את התוכן של ויקימדיה.

עם זאת, פיתוח של כלים חדשים גם יכול להוביל לתוכן מטעה יותר, אשר עלול להציב אתגרים חדשים: "בקרב תאגידים ואוניברסיטאות ברחבי [ארה"ב], השינויים הטכנולוגיים עלולים במידה רבה של סבירות להעלים את ההבדל בין אמיתי למזויף... [ ] פיתוחים בתחום האודיו והווידאו הופכים להיות מתוחכמים עד כדי כך שהם יוכלו לשכפל שידורים אמתיים של חדשות טלוויזיה אמיתיות, למשל, או ראיונות ברדיו - בדרכים חסרות תקדים, ובלתי ניתנות להבנה", כך חוזה כתב Vanity Fair ניק בילטון[10].

בתגובה, בין היום ל-2030, על תנועת ויקימדיה לעמוד על המשמר ולפתח שיטות אימות חדשות התואמות את היכולות הטכנולוגיות החדשות. משמעות הדבר היא שתהליך קביעת המהימנות והמקורות המהימנים עשוי להתפתח - או שהתנועה עשויה להזדקק לבניית הכלים המתאימים לה ספציפית כדי לעמוד בקצב העריכה מטעם אינטרסים מנוגדים.

כפי שקווין קלי כתב ב"הבלתי נמנע: הבנת 12 הכוחות הטכנולוגיים שיעצבו את עתידנו", "ויקיפדיה ממשיכה לפתח את התהליך שלה. כל שנה המבנה הולך ומתעצב. מאמרים שנויים במחלוקת יכולים להיות "מוקפאים" על ידי עורכי על, כך שלא ניתן לערוך אותם עוד על ידי כל אדם אקראי, רק על ידי עורכים ייעודיים, יש עוד כללים לגבי מה מותר לכתוב, עוד עיצוב נדרש, יותר צורך באישור עריכות. אבל האיכות משתפרת גם. אני מניח כי בתוך 50 שנה חלק משמעותי של הערכים בוויקיפדיה יהיה מבוקר עריכות, ביקורת עמיתים, מנגנוני אימות, תעודות אימות וכן הלאה"[11].

גישה

הטכנולוגיה מעלה גם מספר עצום של מכשולים בפני הגישה לתכנים המצויים על גבי פלטפורמות ויקימדיה. לדוגמה, המודל המבוסס על גלישה בדפדפן במחשב בוויקיפדיה, כבר ניצב בפני אתגר; בהתאם למקום שבו אתם חיים בעולם, סביר להניח שתקראו ותערכו בערכי ויקיפדיה במכשיר נייד ולא דרך המחשב. מגמה זו ביחס להתחזקות הסלולר היא בעיצומה, ותופסת יותר ויותר תאוצה ברחבי העולם [12]. (בסיכומים הבאים, נבחן כיצד התפתחויות אחרות בטכנולוגיה, כגון התחכום הגובר של המחשוב הלביש, ועלייתם של העוזרים הווירטואליים מבוססי האודיו, ישפיעו על הגישה לוויקיפדיה ולמיזמי ויקימדיה אחרים).

השפעה: ממשלות ופוליטיקה

לממשלות ולשחקנים פוליטיים יש את הכוח הן לדכא ולעוות תוכן, והן להגביל את הגישה לפלטפורמות ויקימדיה. לדוגמה, רגולטור האינטרנט הטורקי חסם את הגישה לכל הוויקיפדיות בכלל השפות השונות ב-29 באפריל 2017.

תוכן

ממשלות ברחבי העולם יכולות לפקח ולעקוב אחר פעילים חברתיים, עיתונאים, אנשי אקדמיה ואזרחים אחרים אשר עשויים להיות יצרני תוכן מקורי ומהימן עבור ויקימדיה, או ליצור ולערוך תוכן בוויקימדיה בעצמם. ספרי לימוד ותוכן מהווים אף הם גם יעד למשטרים רודניים, כפי שצוין בדו"ח של יוני 2017 מטעם ארגון הזכויות הפוליטיות בארה"ב,[13]. בהודו, לדוגמה, ספרי לימוד שפורסמו על ידי המועצה הארצית לחקר החינוך וההשכלה מואשמים בשיקוף ההשקפות הפוליטיות של בעלי הכוח.

סוגיה זו תמשיך להוות מכשול משמעותי בפני מימוש החזון של ויקימדיה במהלך 15 השנים הבאות. הסיכום העדכני ביותר של חופש העיתונות בעולם מ'עיתונאים ללא גבולות', העלה כי העולם "הופך חשוך יותר", כאשר חופש העיתונות מצטמצם במדינות ספציפיות, ובאופן כללי ברחבי העולם[14]

בינתיים, ממשלות רודניות ממשיכות לרדוף ולהעמיד לדין עיתונאים. טורקיה כלאה 120 עיתונאים בין יולי לנובמבר 2016, בעקבות הפיכה כושלת נגד הממשלה השלטת[15]. עיתונאים ללא גבולות טוענים כי "הרטוריקה הפוליטית" שבה השתמש נשיא ארה"ב דונלד טראמפ בבחירות לנשיאות ארה"ב ב -2016 השפיעה על השיח הפוליטי בנושא חופש העיתונות ברחבי העולם. כך למשל, בטנזניה הזהיר הנשיא ג'ון מגואולי עיתונים כי "ימיהם ספורים"[16]. דיכוי ממשלתי מסוג זה לא רק מצמצם את המקורות העומדים לרשותם של עורכי ויקיפדיה, אלא יכול גם לגרור אפקט שלילי ביחס לאלו המבקשים ליצור או לאמת מידע.

מגמה דומה המאפיינת ממשלות ושחקנים פוליטיים היא הפצה מכוונת של מידע מפוברק, מוטעה או חומר תעמולה. סוג זה של מניפולציה עשוי להחליש את המערכת האקולוגית הכוללת של הידע, ולהנחיל תרבות המתאפיינת בספק ביחס לאמינות של ידע מקוון. זה יכול להשפיע על האמינות של המקורות, ולכן על התוכן של ויקיפדיה. המאבק הכלל עולמי הנוכחי לזהות ולשלוט במידע מוטעה ככל הנראה יעצב את עולם הידע במהלך 15 השנים הבאות. ולא כל המידע המפוברק זהה: הבלבול ביחס למה, בדיוק, מהווה "חדשות מזויפות", נתן השראה לקלר וורדל, מנהלת המחקר של "First Draft News", ליצור שיטת סיווג של דיסאינפורמציה, החל מסאטירה, המשך בתעמולה, וכלה בתוכן מפוברק לחלוטין[17].

כך למשל, מאמר שפורסם על ידי RAND Corporation האשים את רוסיה במעורבות רחבה ב"הפצת שקרים ", פרסום "אמיתויות חלקיות או בדיות ברורות" במספר גדול של ערוצי תקשורת, בהתאם לתפיסת העולם של העדפת כמות על איכות[18]. תאגיד BuzzFeed דיווח בחודש ינואר כי בצרפת, תומכי טראמפ בארה"ב התחזו לאזרחים צרפתיים באינטרנט כדי להטות את תוצאות הבחירות בצרפת[19]. מספר ימים לפני הבחירות בצרפת, האקרים פרצו לשרתים לטובת המועמד המוביל (ובסופו של דבר המנצח בבחירות) עמנואל מקרון, בהתקפה שהושוותה לגניבת הודעות דוא"ל של ועדת הבחירות הדמוקרטית בארה"ב טופקי[20].

התפשטות זו של מידע מפוברק מתרחשת למרות הגידול בשנים האחרונות במספר הארגונים אשר פעילותם מוקדשת לבדיקת העובדות: ברחבי העולם, לפחות 114 "צוותי בדיקת עובדות ייעודיים" פועלים ב-47 מדינות[21].

במבט לעתיד, מה ניתן להניח? ראשית, חופש הביטוי הגלובלי ישתנה ויתעצב בהתאם להתפתחויות הפוליטיות הלאומיות והבינלאומיות. פחות ברור אם המגמות הגלובליות כלפי האוטוקרטיה ימשיכו - או האם חברות חופשיות יקומו לתחייה, יתמודדו בהצלחה עם הלחצים על העיתונות ועל האקדמיה, ועם הפוליטיזציה של העובדות כנקודות מבט משוחדות בלבד.

שנית, אנו יכולים לצפות כי קמפיינים פוליטיים העושים שימוש במידע מפוברק ובמידע שגוי תמיד יהיו איתנו. ואכן, התופעה של חדשות מזויפות, מידע מטעה, או "עובדות אלטרנטיביות" מתועדת עוד מימיה הראשונים של ההיסטוריה, עם דוגמאות מימי קדם[22].

תנועת ויקימדיה תצטרך להישאר עירנית, ועל העורכים להיות בקיאים בשיטות המתעדכנות תדיר, שבאמצעותן ניתן לעשות שימוש במידע מטעה או מזויף. זה יהיה מועיל להתעדכן בטכניקות שפותחו ושומשו על ידי עיתונאים וחוקרים בעת אימות מידע, כמו אלו המתוארים בספר ההדרכה של "Verification Handbook", הזמין במספר שפות[23].

גישה

מחקר שנערך במאי 2017 על ידי קרן ויקימדיה באוניברסיטת ברקמן מדגים כי הצנזורה הגלויה כנגד פלטפורמת ויקיפדיה או על מאמריה היא במגמת ירידה כלל עולמית, וזאת עוד לפני שקרן ויקימדיה השיקה ביוני 2015 "טכנולוגיית HTTPS" שמקשה עוד יותר על חסימת דפים בודדים[2].

עם HTTPS, המצנזרים לא יכולים לראות באיזה דף ספציפי באתר הגולש ביקר, ולכן הצנזורה חייבת לחסום את הגישה לכל האתר כדי להגביל את הגישה לדפים ספציפיים. המחקר של ברקמן קליין השתמש בנתוני ניטור של צד הלקוח כדי לאסוף מידע מ-40 מדינות, וכן נתונים מצד השרת כדי למצוא חריגות בבקשות ל-1.7 מיליון ערכים המכסים 286 פרויקטים בשפה ויקיפדיה[2].

עם זאת, בעוד שהמגמה הכללית עשויה להיות בירידה, הניתוח הראה כי ממשלות מסוימות, כגון סין, ממשיכות לצנזר, עם צנזורה מלאה של האתר zh.wikipedia.org במהלך שנת 2016. (נראה שקיימת גישה מסוימת לחלק מאתרי ויקימדיה האחרים). הניתוח מצא גם אנומליות שעשויות להצביע על צנזורה, אך לא הוסברו, כגון החסימה לכאורה של ויקיפדיה בשפת היידיש על ידי ממשלת תאילנד[2].

בסך הכל, החוקרים מסכמים: "[ה]מעבר ל-HTTPS היה דבר טוב במונחים של הבטחת הנגישות לידע". שינוי טכנולוגי ב-back end, במילים אחרות, הוביל לשיפור הגישה ב-front end. באופן כללי, פתרונות טכנולוגיים (HTTPS) לבעיות טכניות (חסימה נקודתית) יכולים לפעמים להביא לפתרון זמני - עד שיופיע האתגר הטכנולוגי הבא[2].

השפעה: מסחר

גורמים מסחריים עשויים להשפיע גם על הגישה והתוכן עבור תנועת ויקימדיה, אשר מקיימת מודל של פלטפורמה חופשית ופתוחה לתרומות.

תוכן

עלייתן של פלטפורמות מדיה חברתיות מסחריות, כגון טוויטר ופייסבוק בעשור האחרון, מלווה בירידה במידת האמון במוסדות התקשורת המסורתיים הקיימים כיום. זה רלוונטי לחברות פתוחות שנהנו בעבר ממגזר עיתונאי תחרותי ופורה, ויצר חששות לגבי הדרכים החדשות בהן מידע מפוברק מסונן ומועבר באופן מקוון ומשמש בשיח הציבורי ובקבלת החלטות.

יש גם חפיפה מסוימת עם אתגרים אחרים שצוינו לעיל - לדוגמה, פיתוחים טכנולוגיים מזויפים יכולים להיות מופצים על מנת להעלות את מחירי המניות, או מסעות פרסום מפוברקים שמטרתם להשפיע על המדיניות הציבורית עשויים להיות מנוהלים למטרות רווח, כמו בשעה שחברות או גורמים בתעשייה משלמים עבור מחקר כדי להוכיח נקודה כלשהי. לדוגמה, בדיקה של מסמכים בתעשייה לאורך זמן הראתה כי תעשיית הסוכר בארה"ב לאורך שנות ה-60 וה-70 של המאה העשרים מימנה מחקרים, אשר הגדירו שומן תזונתי כסיכון בריאותי גדול יותר מאשר סוכר[24].

פלטפורמות מקוונות הודיעו לאחרונה על נקיטה בצעדים במטרה לטפל בהפצת מידע מפוברק. גוגל הציגה שינויים במנוע החיפוש שלה, ואיפשרה בדיקה של העובדות כחלק מתוצאות החיפוש. הם אפשרו גם אמצעי לדיווח על תוצאות בעייתיות (כלומר, תוספת אוטומטית שמציעה שאלות לגבי האם השואה התרחשה.)[25]. פייסבוק מאפשרת בדיקות על עובדות על סמך כתובות האתרים, וכן טיפים על אוריינות מדיה[26].

שינויי התפקוד והפונקציונליות של הפלטפורמות הגדולות הללו בשנים הקרובות עשויים הן להשפיע והן להתחרות בגישות מקבילות שפותחו עבור פרויקטי ויקימדיה.

היעד הבא בדרך להבין כיצד להילחם במידע מפוברק כרוך בפיתוח הבנה מתוחכמת יותר על איך רשתות מסייעות להפיץ אותו. מעבדת הנתונים הציבורית של אירופה פרסמה את הפרקים הראשונים של "מדריך שדה לחדשות מזויפות", המדגיש את החשיבות של כלי בנייה שחושפים את "הרשת הסודית" של איך חדשות מזויפות מתפשטות באינטרנט - מראים כיצד סיפור או רעיון משותפים ברשתות השונות, כדי לעזור לגולשים להציב אותו בהקשר הנכוןref>Public Data Lab and First Draft News. "A Field Guide to Fake News." Accessed May 19, 2017.</ref>.

השלב הבא של החדשנות עשוי לכלול בדיקת עובדות שוטפת ומתמשכת - פתרון אשר עשוי באופן פוטנציאלי למנף את התוכן של ויקיפדיה כמקור מרכזי. לדוגמה, הארגון ללא מטרות רווח Hypothes.is ממשיך לפתח פלטפורמה פתוחה המספקת ממשק אינטרנטי, שבו משתמשים יכולים ליצור הסברים המעניקים הקשרים לתוכן[27]. בנוסף, ניתן לרתום "big data" כדי לסייע בהקשרים לשיח הציבורי, למשל על ידי שימוש בנתונים על מעבר הכספים בין גופים פוליטיים העוסקים במידע מפוברק[Note 2].

בעקבות השקעה פילנתרופית וניסויים נרחבים, יש סיכוי שרשתות המדיה החברתית או חברות מידע באינטרנט כגון גוגל יוכלו לאמץ אלגוריתמים שימנעו שיתוף רחב יותר של מידע מפוברק באינטרנט. עם זאת, טכנולוגיות חדשות עשויות לעודד גופים למטרות רווח ושחקנים פוליטיים לפתח דרכים חדשות לתמרן מערכות ולהרחיב את המניפולציות האלו מעבר לטקסט, גם למדיות אחרות כגון נתונים, סרטונים, תמונות ועוד.

גישה

חששות לגבי האופן שבו חברות מסחריות יוכלו להגביל את הגישה לפלטפורמות של ויקימדיה ב-15 השנים הקרובות יטופלו במסגרת ההסבר הקרוב לגבי עתידם של פרויקטי קומונס, והופעתן של הפלטפורמות החדשות והשימוש בהן. חששות אלו כוללים, בין היתר, מאבקים על ניטרליות ברשת, עלייה של פלטפורמות ויישומים מסחריות, ונכונות של חברות (או אי רצון) לספק גישה לתוכן ויקיפדיה ישירות מתוך התוכן וההתקנים שלהן.

מחשבות ושאלות לסיכום

כיצד ויקימדיה תוכל להילחם במידע מפוברק וצנזורה במהלך העשורים הבאים?

  • עידוד ואימוץ ניסויים בבינה מלאכותית ולמידה מכונה שיכולים לעזור ולהעשיר את התוכן של ויקיפדיה.
  • מעקב אחר ההתפתחויות בעיתונות ובאקדמיה לאיתור דרכים חדשות לבדיקת עובדות ולאימות מידע שעשוי לשמש כמקורות לפלטפורמות ויקימדיה, כגון הערכת סרטוני וידאו או מדיות חדשות אחרות, שגם הן בעלות ערך עבור התוכן.
  • שיתוף פעולה עם ארגונים אחרים הפועלים באופן ציבורי לטובת חופש העיתונות, חופש הדיבור, גישה כלל-עולמית לאינטרנט, ויעדים אחרים המבטיחים גישה חופשית וזמינות מלאה לידע.
  • להמשיך לעקוב בקפידה אחרי הגישה לפלטפורמות ויקימדיה מרחבי העולם, תוך ביצוע שינויים טכניים במידת הצורך.
  • לעקוב אחר הפתרונות אשר מפותחים על ידי גורמים מסחריים, הן כדי לראות כיצד ניתן ליישם אותם בשיפור שיטות האימות של התוכן על גבי פלטפורמות ויקימדיה, והן על מנת לראות האם הן עשויות להציע הזדמנויות להגדלת היקף הגישה לתוכן זה .

Notes

  1. ↑ בעוד שרבים מהקישורים בדף זה מקושרים לוויקיפדיה האנגלית, השפה שבה נכתב התדריך במקור, דפים ומדיניות דומים קיימים באתרים רבים אחרים של ויקימדיה. המתרגמים מוזמנים להחליף כאן קישורים עם דפים מקבילים בשפות אחרות בפרויקטי ויקימדיה.
  2. ↑ See, for example, data available from the Center for Responsive Politics on campaign donors, lobbyists, and more in the U.S.; and Transparency International's data on lobbyists in the European Union as well as other data.

References

  1. ↑ "כיצד הכוחות החיצוניים יפריעו או יסייעו לעתידה של תנועת ויקימדיה? - בלוג ויקימדיה". Retrieved 2017-07-13. 
  2. ↑ a b c d e Clark, Justin, Robert Faris, Rebekah Heacock Jones. Analyzing Accessibility of Wikipedia Projects Around the World. Cambridge: Berkman Klein Center for Internet & Society, 2017. Accessed May 25, 2017.
  3. ↑ Alcantara, Chris. "The most challenging job of the 2016 race: Editing the candidates' Wikipedia pages." Washington Post. October 27, 2016. Accessed May 25, 2017.
  4. ↑ Kiberd, Roison. "The Brutal Edit War Over a 3D Printer's Wikipedia Page." Motherboard. March 23, 2016. Accessed June 1, 2017.
  5. ↑ Helbing, Dirk, Bruno S. Frey, Gerd Gigerenzer, Ernst Hafen, Michael Hagner, Yvonne Hofstetter, Jeroen van den Hoven, Roberto V. Zicari, and Andrej Zwitter, "Will Democracy Survive Big Data and Artificial Intelligence?" Scientific American. February 25, 2017. Accessed May 28, 2017. https://www.scientificamerican.com/article/will-democracy-survive-big-data-and-artificial-intelligence/.
  6. ↑ Halfaker, Aaron. "I'm the principal research scientist at the nonprofit behind Wikipedia. I study AIs and community dynamics. AMA!" Reddit. June 2, 2017. Accessed June 7, 2017.
  7. ↑ Watzman, Nancy. "Internet Archive's Trump Archive launches today." Internet Archive Blogs. January 5, 2017. Accessed May 19, 2017.
  8. ↑ Marconi, Francesco, Alex Siegman, and Machine Journalist. The Future of Augmented Journalism. New York: Associated Press, 2017. Accessed May 30, 2017.
  9. ↑ Luckin, Rose, Wayne Holmes, Mark Griffiths, and Laurie B. Forcier. Intelligence Unleashed: An Argument for AI in Education. London: Pearson, 2016. Accessed June 8, 2017.
  10. ↑ Bilton, Nick. "Fake news is about to get even scarier than you ever dreamed." Vanity Fair. January 26, 2017. Accessed May 30, 2017.
  11. ↑ Kelly, Kevin. The Inevitable: Understanding the 12 Technological Forces That Will Shape Our Future. New York: Viking, 2016.
  12. ↑ GSMA. "The Mobile Economy 2017." Accessed June 1, 2017.
  13. ↑ Puddington, Arch. Breaking Down Democracy: Goals, Strategies, and Methods of Modern Authoritarians. Washington, D.C.: Freedom House, 2017. Accessed June 8, 2017.
  14. ↑ Reporters Without Borders. "2017 World Press Freedom Index – tipping point?" April 26, 2017. Updated May 15, 2017. Accessed May 28, 2017.
  15. ↑ Nordland, Rod. "Turkey's Free Press Withers as Erdogan Jails 120 Journalists." The New York Times. November 17, 2016. Accessed June 7, 2017.
  16. ↑ Reporters Without Borders. "Journalism weakened by democracy's erosion." Accessed May 29, 2017.
  17. ↑ Wardle, Claire. "Fake News. It's Complicated." First Draft News. February 16, 2017. Accessed June 7, 2017.
  18. ↑ Paul, Christopher and Miriam Matthews. The Russian "Firehose of Falsehood" Propaganda Model: Why It Might Work and Options to Counter It. Santa Monica: RAND Corporation, 2016.
  19. ↑ Broderick, Ryan. "Trump Supporters Online Are Pretending To Be French To Manipulate France's Election." BuzzFeed. January 24, 2017. Accessed June 7, 2017.
  20. ↑ Tufekci, Zeynep. "Dear France: You Just Got Hacked. Don't Make The Same Mistakes We Did." BuzzFeed. May 5, 2017. Accessed June 7, 2017.
  21. ↑ Stencel, Mark. "International Fact-Checking Gains Ground, Duke Census Finds." Duke Reporters Lab. February 28, 2017. Accessed June 7, 2017. https://reporterslab.org/international-fact-checking-gains-ground/.
  22. ↑ Darnton, Robert. "The True History of Fake News." The New York Review of Books. February 13, 2017. Accessed June 7, 2017.
  23. ↑ Silverman, Craig, ed. Verification Handbook: A Definitive Guide to Verifying Digital Content for Emergency Coverage. Maastricht: European Journalism Centre, 2016. Accessed May 29, 2017.
  24. ↑ Kearns, Cristin E., Laura A. Schmidt, and Stanton A.Glantz. "Sugar Industry and Coronary Heart Disease Research: A Historical Analysis of Internal Industry Documents." JAMA Intern Med 176, no. 11 (2016): 1680-1685. Accessed June 8, 2017. doi:10.1001/jamainternmed.2016.5394.
  25. ↑ Gomes, Ben. "Our latest quality improvements for search." The Keyword. Google. April 25, 2017. Accessed May 19, 2017.
  26. ↑ Simo, Fidji. "Introducing: the Facebook Journalism Project." Facebook Media. January 11, 2017. Accessed May 19, 2017.
  27. ↑ The Hypothesis Project. "To Enable a Conversation Over the World's Knowledge: Hypothesis Mission." Accessed 22 May 2017.
Retrieved from "https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Strategy/Wikimedia_movement/2017/Sources/Considering_2030:_Misinformation,_verification,_and_propaganda/he&oldid=26643035"