אסטרטגיה/תנועת ויקימדיה/2017/מקורות/דו"ח מחקר הקולות החדשים (יולי 2017)

Add links
From Meta, a Wikimedia project coordination wiki
This page is a translated version of the page Strategy/Wikimedia movement/2017/Sources/New Voices Synthesis report (July 2017) and the translation is 100% complete.
Other languages:
התהליך האסטרטגי לשנת 2017
REPORTS
הסבר
הצטרפו
ארגון
גישה
דו"ח מחקר הקולות החדשים

רקע

במהלך החודשים האחרונים, הרחבנו את הקולות המשתתפים בדיאלוג הגלובלי שלנו על מה התנועה שלנו רוצה לבנות או להשיג יחדיו במהלך 15 השנים הבאות. במסגרת זאת, קיימנו יותר מ-150 שיחות עם מומחים בנושאים גלובליים, אשר התרחשו באירופה, אסיה, אפריקה, צפון אמריקה ואמריקה הלטינית. מחקר ממוקד באינדונזיה ובברזיל סיפק מבט מעמיק יותר על הדרכים החדשות בהן אנשים חולקים ידע במדינות אל. נושא המחקר הספציפי בתחום של מגמות פוליטיות, חברתיות וכלכליות שישפיעו על עתיד הידע החופשי, מעניק לנו הקשר לגבי העולם העתידי שבו נפעל, ומחקרי מותגים בשבע מדינות בעלות מודעות גבוהה לוויקיפדיה, מעניקים לנו תובנה לגבי הרלוונטיות של ויקימדיה. יחד, ממצאים אלו מסייעים לנו לזהות מגמות עולמיות וכמה הזדמנויות מפתח עבורנו כתנועה בעולם החדש הזה.

תובנות מקיפות ממחקר הקולות החדשים ומראיונות

שיתוף ידע הפך לפעולה חברתית בכל רחבי העולם

  • מומחים ומחקרים הדגישו כי משתמשי ויקיפדיה היום אינם המשתמשים שלנו מחר. אנשים צעירים - דור שהתוודע היטב לטלפונים החכמים - הם הפלח הדמוגרפי החדש ביותר שניתן להגיע אליו[1].
  • ההתמקדות בנוער נכונה במיוחד באפריקה, האזור הצעיר ביותר בעולם, אשר צפוי לחדש את כוח העבודה העולמי המזדקן עם היצע של צרכנים צעירים ובוגרי קולג', וזאת בשל עלייה של 15 אחוז בהיקף האוכלוסייה באזור בין השנים 2030-2015[2].
  • המומחים אומרים כי הם שקועים בשימוש במדיה החברתית ובפונקציונליות הצ'אט, וכי הם מעדיפים לשתף ולדון במידע באמצעות פלטפורמות שהם כבר מכירים[3][4]
  • באזורי מודעות נמוכה יותר, קבלת מידע באמצעות אפליקציות הודעות מיידיות נתפסת כמקבילה למידע שהועבר מפה לאוזן - רק בצורה מהירה יותר ובאמצעות רשת רחבה יותר; אם כי זה לא מודגם באזורי מודעות גבוהה יותר[1] Information-seeking is becoming increasingly task- and search-led, and less discovery- and browsing-oriented.[1].
  • אנשים באינדונזיה וברזיל כבר לא מצפים שהתוכן שלהם יהיה מתווך על ידי "מוסדות מהימנים", במקום זאת, המחקר מצא כי הם רוצים שהתוכן שלהם יישמר על ידי אנשים מהימנים[1]. לעומת זאת, מידע מארה"ב וממדינות מערב אירופה הזהיר מפני אמון במנגנוני הטיפול העצמי של הקהילה, והראה עניין מתמשך במוסדות מהימנים כמו מוזיאונים ועיתונים[5][6].
  • שיעור האוכלוסייה העולמית בטווח הגילאים 64-15 שאין להם השכלה הולך ופוחת עם הזמן. יחד עם זאת, אחוז האוכלוסייה העולמית אשר משתמשים באינטרנט יעלה מ-44% ל-58% בין השנים 2016 ל-2021, כך לפי הנתונים[7].

טכנולוגיית המידע העתידי תשנה בצורה דרסטית את האופן שבו אנשים יוצרים ידע ומשתמשים בו

  • מומחים ממליצים להשתמש בטכנולוגיה כדי לענות טוב יותר על צרכי המשתמשים שלנו[8]. תרגום מכונה, בינה מלאכותית ונתונים מובנים מהווים כמה מדרכים לאצור ולספק תוכן רלוונטי, אמין ומקומי [9]. המחקר הראה גם ששיפורים בבינה המלאכותית יכולים להוביל לעליית החינוך המותאם אישית בזמן אמת, מידע ושירותי בידור, כולל מוסיקה שנוצרה על ידי מחשב, חדשות וסיפורים[10][11][7].
  • המומחים מאמינים שוויקימדיה צריכה לשקול לשפר את חוויית המשתמש בוויקיפדיה ובפרויקטים אחרים, באופן שימשוך את ההמונים[4] מחקרים מראים כי גילוי ושילוב מודרכים ביחס למאפיינים העיקריים באינטרנט יהיו יותר ויותר חשובים[1][5].
  • לדוגמה, מומחי טכנולוגיה מציעים לאפשר לאנשים לקיים אינטראקציה עם התוכן של ויקיפדיה בחלונית הידע של גוגל, או על ידי עריכת ערוצי תוכן באמצעות יישומי העברת הודעות מיידיות, כגון וואטסאפ, טלגרם, פייסבוק מסנג'ר ואינסטגרם, שיהפכו לדרכים הנפוצות ביותר להעביר מידע[12][4]. טכנולוגיות חזותיות חדשות יכולות לשנות את האופן שבו אנשים חווים ומשתפים ידע. הקול מתחיל להחליף את ההקלדה בהקשרים מסוימים, דבר שעשוי להשפיע על האופן שבו עורכי ויקיפדיה פועלים[10]. המציאות המדומה מתמקדת באמצעי תקשורת חזותיים, אודיו ומישושיים, והם אינטראקטיביים במידה רבה במקום מבוססים על השתתפות.

תנועות מבוססות על רגשות ועל יחסים אנושיים

  • על פי מחקר, ראיונות מומחים, וכנסים קבוצתיים, ויקיפדיה חייבת לעשות עבודה טובה יותר בדברור הערכים שלה והגישה שלה[1][13][14][15]
  • יש המאמינים כי ויקימדיה צריכה לשקול תמריצים כדי לשמור ולהרחיב את פעילות התנועה. מה מניע מישהו להשתתף בתנועה, וכיצד אנו מזמינים אחרים להצטרף?[14] המומחים בקניה מאמינים שאנשים עשויים להימשך לרעיון לספר את סיפורי התרבויות והקהילות שלהם, אבל ניתן גם לקשר את זה ליתרונות מוחשיים או להכרה. פרסים, עיטורים או צורות אימות אחרות יכולות לעזור גם כן[4].
  • יצירת תחושה ברורה ומובחנת של זהות ומיקום סביב תפקידו של עורך ויקיפדיה (ולמה אתם צריך להתנדב להיות כאלו) עשויה להיות דרך לעודד יותר השתתפות[4][16].

בשעה שפלטפורמות הלמידה מתפתחות, אנחנו צריכים לחשוב מעבר לאנציקלופדיה כדי לענות על הצרכים של המשתמשים

  • כאשר אנשים ממשיכים לאמץ מכשירים ניידים ולהתרחק מהטקסט המסורתי לכיוון יצירה ושיתוף של תוכן וידאו, אודיו ותוכן מולטימדיה חזותי, הלחץ גדל על פלטפורמות טכנולוגיות להתפתח[7].
  • לסוגי תוכן חדשים ופלטפורמות כמו בינה מלאכותית, מציאות וירטואלית ומציאות רבודה יש פוטנציאל לשמש במסגרת הפרויקטים של ויקימדיה, כהזדמנויות פוטנציאליות להפצת תוכן הפרויקטים של ויקימדיה, או ככלי להפיץ את האתוס של עריכה ושיתוף חופשיים של תוכן[7].
  • מחקרים ודיונים עם מומחים מצביעים על כך שהקוראים הקיימים והעתידיים מעוניינים בפלטפורמה ללמידה שתחייץ את הפורמט האנציקלופדי הנוכחי של ויקיפדיה ואת הנורמות המרכזיות שלה[1][17][16].
  • מומחים מאפריקה, אסיה והמזרח התיכון סבורים כי מערכת החינוך הפורמאלית מכשילה בני נוער בשווקים מתעוררים ברחבי העולם, ואנשים מחפשים דרכים חדשות לצרוך ולעבד ידע באינטרנט[18].
  • מחפשי ידע באינטרנט מחפשים דרכים קצרות, קומפקטיות וויזואליות לאתר תוכן ולרכוש מיומנויות חדשות[19]. המשתמשים העתידיים של ויקיפדיה יזדקקו לפלטפורמה שמאפשרת להם ליצור ולהעביר ידע בפורמטים שאינם מבוססי-טקסט, עם דגש חזק על משאבים קוליים וחזותיים[20].
  • מנהיגים בקהילות שוליים היסטוריות בעולם המערבי חולקים חששות דומים לגבי צריכת טקסט מבוססת על גבי ויקיפדיה. ההנחיות לגבי מי ומה שצוטט אינן תואמות לעתים קרובות את מערכות השימור התרבותיות בקהילות אלו[16].

יש קשר בין אמינות להכללה

  • כאשר דנים באיכות התוכן של ויקיפדיה, כמה מהשיחות עם מומחים התמקדו סביב הרעיון שהתוכן האיכותי ביותר אינו יכול להתקיים עם קולות חדשים וחסרי ניסיון.
  • הועלו שאלות לגבי האופן שבו ניתן לסמוך על ויקיפדיה כמקור אמין של ידע, תוך מתן קבלת פנים למשתמשים חדשים שלא בהכרח מעריכים את הדיווח הבלתי מוטה ואת המידע האיכותי ביותר[21].
  • המחקר מצא שאנשים שעדיין לא נכללים בתנועת ויקימדיה מתייחסים למידע המקוון כאל מוטה, ומתאימים את האופן שבו הם מאמתים ומשתמשים במידע בהתאם[14]. ואף על פי שכמה אנשים יודעים שוויקיפדיה היא פלטפורמה שניתנת לעריכה, המחקר שלנו מציע כי רבים אינם חושבים על התוכן בפועל כבעל יכולת להסתגל ולהתרחב[14].
  • מודל העריכות החופשיות של ויקיפדיה אינו מובן היטב בשווקים שבהם יש מודעות נמוכה, ולכן רואים בכך חולשה[1].
  • הממצאים שלנו מצביעים על כך שהכללה וייצוג חדש יכולים לקרות רק כאשר יש חסמי כניסה נמוכים, וכי משתמשים מנוסים עשויים להזדקק לקבל מידע פחות מושלם כדי להכשיר ולשלב משתמשים חדשים בתנועה. מודעות, עמדות, מחקר שימוש[22].

ויקימדיה צריכה להיות גורם משפיע בעיצוב המדיניות העולמית ביחס לנגישות לידע

  • מומחים רואים את הפוטנציאל של ויקימדיה להפוך לפלטפורמה עבור קהלים שלא זכו לקבל גישה, ליצור ולשמר ידע[23][5][24][15]. חלק ממומחים אלו מרחיקים לכת עד כדי עידוד לאימוץ גישה פוליטית תקיפה יותר ["ניטרליות ושתיקה מהווים בפועל עמדה פוליטית"[23]].
  • ויקימדיה נתפסת כמפתח למשתמשים שאינם מחוברים, שזקוקים לאפשרויות לא מקוונות כדי לגשת לתוכן. לאימוץ תפקיד גדול יותר בדיון לגבי אינטרנט במחיר סביר יש גם המלצות, במיוחד כאשר אנו יודעים שעלות הנתונים הניידים מהווה עדיין מחסום עבור משתמשים בעלי הכנסה נמוכה[25][1].
  • באופן כללי, יש ביקוש ניכר לאינטרנט חופשי ונגיש לכולם, כאשר ויקימדיה נתפסת כחסרה בדיון הזה[26][27].

אנחנו חזקים יותר כאשר אנחנו עובדים ביחד, אבל אנחנו צריכים כיוון

  • המומחים מאמינים שוויקימדיה צריכה למלא תפקיד מוביל במערכת האקולוגית הפתוחה - ויש צורך מסוים בפלטפורמה משותפת לקהילת הידע הפתוח[5]. הם מאמינים שאנחנו יכולים להיות שותפים טובים יותר בבניין מאגר ידע דיגיטלי למוסדות תרבות (גלאם) ועבודה מול מוסדות אחרים שהושקעו בעתיד המידע (מדיה, אקדמיה, שדות ייחוס)[24].
  • יש רצון לתיאום טוב יותר בין ארגונים פתוחים (Creative Commons, Internet Archive) וארגונים תרבותיים, מדעיים ומידעיים באופן כללי[28]

אנחנו צריכים להיות מוכנים לאפשרות של שינויים חברתיים ופוליטיים משמעותיים בעתיד

  • ההסתכלות שלנו כלפי מידע כחברה עשויה להשתנות באופן דרמטי בעתיד (מידע שגוי, מפוברק, הבנת מקורות וכו')[29]. האמון אינו ברור מאליו. הפופוליזם עולה שוב בכל רחבי העולם[30][23].
  • מומחים באירופה דוחקים אותנו לשאול את השאלה: מהם הסיכונים הקיומיים וכלפי המוניטין של ויקימדיה? הם מאמינים שוויקימדיה תצטרך להיות יותר אגרסיבית ופוליטית על מנת להגיב על כך[23][5].

ייצוג הקולות החדשים

במהלך החודשיים האחרונים, צוות אסטרטגיית התנועה קיים ראיונות אישיים אחד-על-אחד, וערך דיונים מאורגנים עם למעלה מ-230 אנשים ובעלי השפעה בתחומי הטכנולוגיה, עסקים, מדיה, שירותים חברתיים, מדיניות, חינוך ואמנות/תרבות. המומחים הגיעו מיותר מתריסר מדינות ברחבי אפריקה, המזרח התיכון, אסיה, צפון אמריקה, אמריקה הלטינית ואירופה.

בתרשים שלהלן מוצג פילוח של המומחים לפי מגזר ואזור. את סך הייצוג לפי מדינה ניתן למצוא במקטעי הסיכום של המקורות להלן.

סיכום של 58 ראיונות עם מומחים

במהלך החודשים האחרונים, צוות אסטרטגיית התנועה ניהל ותיעד ראיונות פרטניים עם 58 מומחים מהודו (9), אינדונזיה (12), מצרים (2), ברזיל (4), קניה (1), ניגריה (20), מקסיקו (2), דרום אפריקה (2), תאילנד (2), אוגנדה (1) וארצות הברית (3). בין המומחים נכללים עיתונאים, פקידי ממשלה, יזמי טכנולוגיה, אנשי חינוך, מנהיגים ללא מטרות רווח, ועוד רבים אחרים.

נושאים ראשוניים ופרספקטיבות שהועלו

מרכז של מידע:

כאשר דנים בתפקיד שוויקיפדיה ממלאת בעולם, וצפויה למלא בעתיד, הנושא הנפוץ ביותר היה שהיום ויקיפדיה היא המקור למידע - היא מקיפה ו(בעיקר) אמינה. מומחים מאמינים שוויקיפדיה היא מרכז מידע רחב המספק לאנשים תשובות, ולאחר מכן משדרגת את מצבם (בין אם בשיחה אינדיבידואלית, במסגרת מטלות בית-ספר, או במקום התעסוקה שלהם), וזאת על סמך יכולתם לגשת אליו בקלות, ובצורה זמינה. בראיונות גם צוין, כי יש כמות מסוימת של אמינות ואמון שנובעת מהתוכן המבוסס על העורכים המקומיים. אנשים רואים את ויקיפדיה כנקודת קפיצה מרכזית למחקר, ומאמינים שהיא "מערערת את מונופול הידע" על ידי העברת מידע לכל אדם, בכל מקום. אבל ויקיפדיה חייבת להיות מובנת יותר כתנועה, והיא חייבת להבין שמדובר במאבק למען עולם חופשי וטוב יותר, שמגביר את הדמוקרטיה ומבטיח שוויון בין בני אדם[30].

שיפור איכות התוכן:

מומחים אלה מאמינים כי בעתיד, ויקיפדיה תידרש לעשות ארבעה דברים על מנת לשפר את איכות התוכן שלה: 1) להישאר ניטרלית בפרספקטיבה שלה, 2) להרחיב את טווח גישתה כדי להיאבק ב"עוני ידע" בקהילות חדשות באמצעות מדיומים חדשים של העברת מידע, 3) להמשיך ולקדם את האמינות והמוניטין שלה (אשר נתפסת לעיתים כ"שטחית" מבחינת עומק המידע שהיא יכולה לספק) ו-4) לשמור על התוכן הנוכחי שלה. שיתוף פעולה עם ספקי תוכן מקומיים ישפר מאוד את איכות התוכן בשווקים המתפתחים[17].

התפקיד של ויקיפדיה כשדלנית למען תוכן חופשי (ואמיתי):

הקונצנזוס הכללי הוא שוויקיפדיה צריכה למלא תפקיד מוביל בשדלנות של הידע החופשי, ובשיתוף פעולה עם ארגונים דומים אחרים במערך הידע הגלובלי. חלק טענו כי ויקיפדיה קיימת בבועה משל עצמה, ובמקום זאת היא צריכה להיות שחקנית מרכזית, בעל רשת רחבה ועם טווח הגעה רחב, כך שתהיה לה את המינוף להוביל שיחה גלובלית סביב הידע החופשי. נושאים אחרים כללו את היושרה ואת הדיוק של תוכן ויקיפדיה ואת הקטנת חסמי הגישה וההשתתפות בפלטפורמה על מנת לשפר את איכות הידע הזמין; חשוב שוויקיפדיה לא תשמש רק את העשירים או את בעלי-המשאבים בעולם. חלק מהמומחים מאמינים שתפקידה של ויקיפדיה הוא "לחבר את הלא מחוברים" באזורים כפריים - עם גישה למידע רלוונטי והבנה של יכולות לא מקוונות, ויקיפדיה צריכה לפעול כגשר בין הידע לבין אלו הזקוקים לו ביותר. תקשורת היא טרנספורמטיבית וחייבת להיות פופולרית כמחסום נגד הצנזורה. כמה מומחים האמינו שעלינו להיזהר מאוד בעולם של היום לא להיות ניטרליים, אלא להיות אובייקטיביים. בנקודות מסוימות חשוב לנו לקחת צד כי אנחנו לא יכולים להיות בצד הלא נכון ביחס להפצת הידע החופשי[30].

מגמות בידע

  • ההווה והעתיד הקרוב משולבים בנייד, וכל יתר הדברים שמתוכננים לפלטפורמות אחרות כבר מיושנים. בתוך 15 שנים, המומחים מאמינים כי האינטרנט של הדברים, המציאות הווירטואלית והתקני בינה מלאכותית יהיו הפלטפורמות של הבחירה.
  • אנשים ימשיכו להשתמש במדיה חברתית כדי לשתף מידע בעתיד הנראה לעין. האמונה היא כי הכל עכשיו קהילתי, והעתיד של ויקיפדיה יהיה לאפשר שיתוף מידע אמין, באיכות גבוהה על פלטפורמות כמו וואטסאפ, פייסבוק, ואינסטגרם. למרות שהרדיו עדיין משחק תפקיד משמעותי בהגדלת המודעות, אנשים חולקים את התוכן של מה שהם לומדים באמצעות מדיה חברתית. בעתיד, הדרכות שונות יידרשו להשלים את האנציקלופדיה, ואלו יובילו לתוכן מקוון חדש[17].
  • הנוער ינהיג את השינויים האלו. המומחים ציינו כי קבוצת גיל זו גדלה באופן אקספוננציאלי ותהיה בעלת ההשפעה הגדולה ביותר על התנהגויות צריכת ידע והמדיניות הקשורה.
  • גישה, מודעות, ונגישות יישארו החסמים הגדולים ביותר לצריכה של ויקיפדיה באזורים אלו.
  • מערכת החינוך הפורמלית מכשילה בני נוער ברחבי העולם, וכולם מחפשים דרכים חדשות לצרוך ולעבד ידע. למידה מקוונת משחקת תפקיד בדמוקרטיזציה של הידע, אבל זה יכול ללכת רחוק יותר.
  • אמון הוא דבר חיוני ליצירת קהילה. עם הזמן, העורכים יהיו מוכרים ויזכו באמון מטעם הקהילה. זה קריטי ליצור יכולת - משהו בקנה אחד עם הרוח של ויקיפדיה שבו הקהילה עוזרת לקהילה - אבל באופן ממושמע באמצעות תמריץ.[17].

טכנולוגיה

  • אוטומציה (שקשורה במיוחד ללמידת מכונה ולתרגום) תגרום להתאמה המשמעותית ביותר.
  • פלטפורמות הכוללות טקסט בלבד יוגבלו בהתחשב בעובדה שהעתיד מבוסס לכאורה על תמונות, קטעי וידאו וקובצי אודיו, וכל הידע צריך להיות ניתן לצריכה (כולל היסטוריות אוראליות וויזואליות).
  • שילוב המדידות הללו בפלטפורמות כמו מדיה חברתית הוא הדרך הטובה ביותר קדימה. השימוש ביישומי צ'אט ופלטפורמות וידאו שכבר נמצאות בשימוש כדי לשתף, לצרוך וליצור מידע. במהלך 10-5 השנים הבאות, הטכנולוגיה החדשה רק תגביר את השימוש בפלטפורמות חדשות לייצור תוכן ולצריכה.
  • סמארטפונים יהיו המכשיר העיקרי לצריכת מידע בעידן שבו האינטרנט מהיר ויש נטייה לחברתיות ולקהילתיות (ובסופו של דבר לכך שהנתונים, ולכן הידע, יהיו חופשיים).
  • ויקיפדיה צריכה ללכת מעבר לידע הכתוב ולהתחיל לחשוב על גישות אודיו וויזואליות לשיתוף ולתרום מידע.

סיכום של כנסים בהשתתפות מומחים (בהנחיית הקרן והשלוחות)

במהלך החודשים האחרונים, צוות האסטרטגיה של התנועה (ושלוחות ויקימדיה) ניהלו דיונים מאורגנים עם אנשים וגורמים בעלי השפעה בלאגוס (18), ניירובי (5), בריסל (25), סן פרנסיסקו (12) צ'נאי (22), ברלין (15), ורשה (14), מקסיקו סיטי (12), אביג'אן (27), סנטיאגו (14), ניו יורק (15), תל אביב (16), וג'קרטה (16). שמענו גם ממומחים ושותפים בפורום Skoll World, ועידת Creative Commons, ומפגש התכנון של Internet Archive scenario.

המומחים כללו עיתונאים, פקידי ממשלה, יזמי טכנולוגיה, אנשי חינוך, מנהיגים ללא מטרות רווח, ועוד רבים אחרים. אורחים אחרים כללו משוררים, היסטוריונים של אמנות פמיניסטית, עורך אינטרנט של "Africa Daily News", מוזיקולוג, שדרן רדיו, עורכי דין פליליים, פסיכואנליטיקאים, נשיא OpenStreetMap צ'ילה, ומנהל פרויקט הביטחון הלאומי של ACLU. הנה כמה מן הנושאים והרעיונות הראשונים שצצו בשיחות אלו:

אתגרים עבור ויקימדיה

  • "" היעדר תוכן רלוונטי מקומי הוא אתגר מרכזי באפריקה. עם למעלה מ-2,000 שפות, משתמשי אינטרנט בפעם הראשונה עם כישורי אוריינות דיגיטליים מוגבלים נאלצים לצרוך מידע בשפות הקולוניאליות הגדולות. קיים מחסור כללי בחשיפה וגישה לתכנים מקומיים. יש גם גירעון בתשתיות (למשל, גישה לאינטרנט) שמפריע לאנשים ליצור תוכן ולגשת אליו[19].
  • ישנן נורמות תרבותיות עמוקות המעכבות יצירת תוכן. קניה (ומזרח אפריקה באופן רחב יותר) אינה מייצרת או מעדכנת מספיק את הידע שלה. רק 1% ממשתמשי האינטרנט יוצרים תוכן מקוון, לעומת 90% שעושים בו שימוש בדרכים אחרות (למשל, סימוני 'אהבתי', 'ציוץ מחדש', תגובות). בעתיד, הבעיה העיקרית לא תהיה היקף הגישה לאינטרנט, אלא יותר מי ייצור את התוכן באינטרנט עבורנו. הנרטיב האפריקני נחטף: הסיפור מסופר בשם האפריקאים והוא מעצב תפיסת עולם גלובלית של היבשת[4]. בנוסף, אין דרכים קלות לעידוד חילוקי דעות; בגלל רמה גבוהה של כבוד כלפי זקנים ואנשים בעמדות סמכות במקומות כמו ניגריה, זה לא קל לאתגר את הסטאטוס קוו כאשר הוא מוטעה או לא מעודכן[19]. מרבית האנשים באינדונזיה עושים שימוש באינטרנט לצריכת תוכן, ולעתים נדירות בלבד ליצירת תוכן[31].
  • עיסוק בעיתונאות איכותית הוא דבר מסוכן ויכול להיות מסכן חיים במקומות רבים[19]. יש מחסור בחופש המידע, כתוצאה מסוגיית הצנזורה, חופש העיתונות, וההטרדות המתמשכות כלפי עיתונאים במדינות רבות.
  • הבעלות על תוכן אינה ברורה. יש חוסר שקיפות כללי, אין כללים ברורים של מעורבות במרחב הדיגיטלי, וזכויות קניין רוחני מפותלות הופכות את הבעלות על התוכן למעורפלת. לדוגמה, מערכת המשפט בניגריה חלשה וזה מאפשר גניבת קניין רוחני ללא חשש מפני השלכות או עונש. בשעה שהתנועה מאמצת ומפעילה רישיונות פתוחים לא מסחריים לכל התוכן שהיא מייצרת, קיים קושי ביצירת שיתוף פעולה עם מוסדות אחרים, משום שהם עדיין מסרבים לוותר על חלק מזכויותיהם, ולשתף את התוכן שלהם באופן חופשי[31].
  • "" הפלטפורמה הפתוחה של ויקיפדיה גורמת לאנשים לפקפק בכנותה ובאמינותה. גם המקסיקנים וגם הברזילאים לא היו בטוחים לגבי המודל של "כל אחד יכול לערוך" כמקור מידע אמין. נציגים ממגזרים ציבוריים ופרטיים שונים, כמו גם בחברה האזרחית מרקעים וגילאים חברתיים-כלכליים שונים, מסכימים בראש ובראשונה שהעובדה שכל אחד יכול להוסיף מידע באופן מיידי מפחיתה את אמינות המידע, למרות הכללים הקיימים כדי למנוע תוכן מזויף[27]. התקשורת והחברה האזרחית נפגעות קשות, ולכן החדשות נצרכות על פי הטיות קוגניטיביות[19] בשל התקופה ה"פוסט-עובדתית", סכסוכים הוגנים נמצאים בסכנה וזה עלול להשפיע על ויקיפדיה, על ידי הסרה או החלשת ידע מדעי והחלפתו בפסאודו מידע[6].
  • יש בלבול ניכר בין ויקימדיה לוויקיפדיה. מעט מאוד מומחים, משתתפי סדנאות או משתתפי חברה אזרחית שרואיינו ידעו מה ויקימדיה או קרן ויקימדיה היו, והיו שטענו כי ויקימדיה צריכה אסטרטגיה טובה יותר כדי להעלות את המודעות להבחנה זו באסטרטגיה העתידית. קיימת מודעות נמוכה לוויקיפדיה ולאופן העבודה שלה; איך היא עובדת, מי יכול לערוך, ומהו המודל שלה[31]. מיתוג חזותי הוא גם חשוב כמו הכרה המבוססת על 1) טקסט ו-2) צבע - פייסבוק כחול הוא דוגמה מעולה[24]. יש גם מיתוג שלילי של המותג ויקיפדיה, כאשר אנשים מאמינים שזה "מידע שאי אפשר לבטוח בו לחלוטין", "מידע רק עבור עובדות מהירות", או "משהו שאינך יכול להשתמש בו בבית הספר". כמה מומחים בברזיל ובמקסיקו הדגישו גם אסוציאציות שליליות עם שמות אחרים, כגון ויקיליקס, שפגעו במותג של ויקיפדיה בארצותיהם. הצעה להתמודד עם זה הייתה ליצור סמכות מידע - גוף שידרג פלטפורמות חדשות ואת התוכן שלהן בתדירות חודשית[19].
  • חדשות "מיידיות" ו"מזויפות" ממקורות אחרים הופכים משתמשים פוטנציאליים חשדנים כלפי ויקיפדיה. האתגר הגדול ביותר הניצב בפני המידע בעתיד הוא כמות המידע המסיבית שאליה נחשפים אנשים, וכיצד היא יכולה להיות כוח שליטה על ידי המשפיעים העיקריים[27] בכל רחבי העולם, ויקיפדיה צריכה להיות מודעת לכך הפלטפורמה שלה היא מאבק על האמת עבור הדורות הצעירים[16].
  • המערכת האקולוגית המסורתית של הידע עומדת בפני שינוי מהותי. עם יצירתם של קורסי הכשרה אונליין, וצורות אחרות של OER (משאבים חינוכיים פתוחים), המערכת האקולוגית של הידע הומצאה מחדש. אוניברסיטאות אינן עוד ספק הידע היחיד, ווויקיפדיה עשויה להיחשב כחריגה וכבלתי מהימנה, מה שיגרור שימוש מוגבל יותר בוויקיפדיה בעתיד[31]. האתגר של ויקיפדיה היום הוא לפרוץ את גבולות ההכשרה המקצועית המסורתית, ולהציע תוכניות לימודים והסמכות אשר יעקפו את המגבלות המוטלות מצד האוניברסיטאות - כך שכל אחד יוכל לקבל תואר[32].

התפקיד של הטכנולוגיה

  • מומחים בבריסל, מקסיקו וברזיל, הסכימו בדבר הצורך של ויקיפדיה להתקדם לכיוון הטכנולוגיות הקיימות והעתידיות המשמשות בדרך כלל לגישה למידע - במיוחד אודיו ווידאו; זה חל לא רק על קריאה, אלא גם על עריכה[31]. זה מתקשר להזדמנות שזוהתה במחקר בברזיל, המדגים כי הווידאו היה המקור המועדף לצריכת מידע ותכנים חינוכיים עבור רוב האנשים, ומדגיש את המחסור בסוג מדיה כזה על גבי ויקיפדיה.
  • הטכנולוגיה יכולה לשמש ככלי לטובת מחקר ידע ויקיפדיה צריכה לעבור מעבר לטקסט, ולעשות שימוש במדיה אינטראקטיבית, כמו מידע חזותי מיידי (בדומה למשקפי גוגל) ומולטימדיה (מדריכי לימוד וירטואליים וכו')[24][26]. הלמידה תהיה אישית יותר, עצמית מכוונת ומותאמת אישית בעתיד. ב-15 השנים הקרובות, כל אדם יחליט בעצמו איך ומתי הוא רוצה ללמוד, מה יהיה אורך השיעור, וכיצד התוכנית או הקורס ייראו[19]. ויקיפדיה צריכה לשקול להשקיע בכלים שיאפשרו לאנשים לקיים תקשורת חכמה יותר עם ויקיפדיה, ולמלא צרכים נוספים שונים (למשל, מענה לשאלות ספציפיות, מדריכים והכשרות מקוונות)[32].
  • חידושים פורצי דרך באוטומציה ימזערו את התפקיד האנושי ביצירת הערכים, אך יש לתת את הדעת ביחס להבדל בין שיקול הדעת האנושי ובין האינטליגנציה המלאכותית[24]. הטכנולוגיה יכולה להיות זרז לשיפור מערכת החינוך , אבל היא לא יכולה להחליף את התועלת הצומחת לתלמידים ממורים טובים. הטכנולוגיה (ללא הכשרה מתאימה) יכולה להחריף בעיות כלכליות[4] יש ליצור סינרגיה בין אוטומציה לבינה מלאכותית.[32].
  • במהלך 15 השנים הבאות, ויקימדיה חייבת לאמץ אסטרטגיה המכוונת ישירות למכשירים ניידים. ויקיפדיה יכולה להשתמש בממשקי API כדי לשחרר מידע כגון טבלאות, למיון לשילוב[24].
  • אנחנו חייבים להגן על אלו הפגיעים ביותר באמצעות האנונימיות. גם אם זה נחמד לדעת את המידע הדמוגרפי, חשוב גם לזכור כי האנונימיות נחוצה עבור אלו שיש להם הכי הרבה להפסיד מגישה לתוכן חופשי[16].

התפקיד של ויקיפדיה בעתיד

  • המומחים הסכימו גם על הצורך של ויקימדיה להיות יותר פוליטית. "נייטרליות ושתיקה מהוות עמדה פוליטית", והם האמינו שלוויקימדיה יש גישה פוליטית חזקה יותר להגנה על ידע חופשי[23]. צריך להקדיש מאמץ לקחת חלק פעיל יותר בנושאים הנחוצים להפעלת ויקיפדיה (לדוגמה, זכויות יוצרים, צנזורה, גישה)[26].
  • ויקיפדיה צריכה להדגיש בפומבי את הערך של האינטרנט כ"שירות אוניברסלי ללא תשלום[23].
  • חוות דעת מטעם מומחים שווים שילוב. כמה תחזיות שונות יכולות להיות מובאות לתוך התוכן הקיים כדי לשפר את אמינותו. מומחים יכולים לענות על שאלות שהוצגו על ידי משתמשים בפלטפורמות כמו קוורה.[24]
  • ויקימדיה צריכה לחשוב על התוכן כצינור לעיצוב המדיניות בעולם. "לתקן את איסוף המידע עם יעדים חברתיים וסביבתיים." קרן ויקימדיה יכולה לפעול כסוכן שתדלנות לתוכן קוד פתוח מול הממשלה.
  • ויקיפדיה צריכה לקחת חלק פעיל בהפצת ידע אמיתי לטובת הציבור. גישה חופשית וגלויה למידע ממשיכה להיות הנקודה העיקרית של ויקיפדיה. ארגונים לא ממשלתיים בפרט התעקשו על האופן שבו מידע צריך להיות מוגן מפני מונופולים, משטרים דיקטטוריים והשפעות פוליטיות שמשפיעות לרעה על האופן שבו אנשים צורכים ומייצרים מידע[27]. באינדונזיה, האינטרנט אינו מבוזר, ויותר ממחצית הספקים הם בבעלות פרטית. דמוקרטיזציה של ידע, שבה לכל אחד יש גישה שווה למידע, היא דבר חשוב מאוד, וצריך לקחת בחשבון את אלו שכרגע חסרי גישה לאינטרנט[31].
  • ויקיפדיה צריכה למלא תפקיד פעיל בשמירה על הידע, הן עם שימת לב כלפי הקהל (אשר את הידע שלו אנחנו שמים בעדיפות?), רלוונטיות מקומית, מסורות בעל פה ולא כתובות, והצמיחה הכוללת של שפות בדרום העולמי[24] דברים שפעם היו קיימים באינטרנט עשויים להיעלם, ולכן דבר אחד שויקיפדיה יכולה לעשות הוא לעבוד כארכיון[26]. שיפור האימות והאיכות של ויקיפדיה לא צריכה להוביל להקרבת ידע מקומי מתועד, במיוחד עם מסורת שבעל פה[31].
  • התנועה צריכה להרחיב את ההגדרה שלה של הידע כדי לכלול מקורות ידע תרבותיים מחוץ למערב, ולמנוע הטיה של הידע[16].

כיצד למשוך משתמשים חדשים

  • מחסומי הכניסה הנוכחיים גבוהים מדי. דם טרי לא יכול לעקוף את החומה של הבלעדיות שנוצרה על ידי קהילת העורכים הנוכחית: היררכיה פנימית, בוטים, גרסאות מסומנות, אכזבה לאחר המגע הראשון - בדרך כלל שחזור עריכה. אין מוטיבציה לדורות הצעירים ליצור משהו שתמיד היה "קיים" עבורם, במיוחד כאשר הם לא נהנים מתמיכה בשעה שהם מנסים ליצור תוכן[6].
  • ויקיפדיה צריכה להתמקד במשתמשים צעירים. אנחנו צריכים לשאול את הדור הצעיר איך הם רוצים להשתתף בפרויקטים של ויקימדיה ולארגן מקום פנוי שבו הם יכולים לבטא את עצמם בבטחה, במקום לאלץ אותם להסתגל למערכת האקולוגית הנוכחית של פרויקטי ויקימדיה[6]. הקהל הצעיר מחפש חדשות קצרות. אנחנו צריכים לחפש דרכים בו זמנית לספק אותם מבלי לדלל את ההיצע שלנו למשתמשים הקיימים [24]. אנו יכולים לעודד את הדור הצעיר להשתתף באמצעות השקעה במיומנויות הטכנולוגיות שלהם, מה שיאפשר להם לתעד ולהפיץ[19].
  • יצירת פלטפורמה ללמידה, לא רק מאגר ידע. יישומים אחרים משנים באופן בסיסי את הדרך בה אנו לומדים; כלים כמו גוגל מספקים חלק ניכר מהצרכים כשמדובר בתוצאות חיפוש. על מנת באמת לקרב משתמשים לפלטפורמת ויקיפדיה, יש לעשות יותר כדי לארגן "מסע לימודי" נגיש[4].
  • לשפר את חוויית המשתמש באופן שפונה להמונים. לדוגמה, לאפשר לאנשים ליצור אינטראקציה עם התוכן של ויקיפדיה בחלונית הידע של גוגל, וליצור ערוצי תוכן באפליקציות הודעות מידיות כגון וואטסאפ וטלגרם[4]. היתרון של ויקיפדיה עשוי שלא להיות ביצירת תוכן חדש, אלא בסיכום ובקישור של התוכן הנוכחי, בשילוב עם תגובה מהירה לשינויים בעולם[6].
  • יצירת הבנה טובה יותר אודות הזהות והמיקום של עורכי ויקיפדיה. בלוגים כבר לא מאופיינים בלהט, היום קיימים תמריצים חומריים מאוד. אנשים עשויים להימשך לרעיון של לספר את הסיפורים שלהם, אבל זה צריך לספק יתרונות מוחשיים או הכרה[4]. יצירת משחקים או צורות אחרות של אימות יכולות לעזור להשיג זאת[4].
  • להשקיע בהכשרה ובמדריכים. אנחנו צריכים לשקול יצירת הזדמנויות לתוכן חדשותי נרחב, ויותר הדרכות לצעירים המעוניינים בתחום העיתונאות - מקום שבו אנשים יכולים להיות מוכשרים, שם הם יכולים לסגל מקצועיות ומיומנות, להרוויח הכנסה ולשתף רעיונות[19].

פיתוח שותפויות

  • כניסה לארכיונים ולספריות ויצירת שיתופי פעולה יעזרו להבטיח את שימור הידע [33][5][32].
  • שיתופי פעולה עם מוסדות המקיימים תכניות חינוכיות ועוסקים בוויקיפדיה ובפרויקטי האחות שלה חשובים ליצירת מודעות טובה יותר לפלטפורמה[24].
  • יש ליצור שיתופי פעולה עם חברות תקשורת כדי לספק גישה לאינטרנט לאזרחים שקשה להגיע אליהם, ולעודד השתתפות באמצעי התקשורת השונים[19].
  • הכשרת מורים היא חיונית לשינוי מערכת החינוך; המורים צריכים להיות מצוידים טוב יותר בטכנולוגיה[19].

טיוטת ממצאי המחקר: עיצוב המחקר באינדונזיה וברזיל

טיוטה זו כוללת ממצאים מרכזיים ממסלול הקולות החדשים בתהליך האסטרטגי של תנועת ויקימדיה (לשעבר מסלול D) במסגרת מחקר שנערך באינדונזיה וברזיל במאי 2016[34]. להלן חלק מהנושאים אשר הועלו:

יצירת אמון

  • יש פחות מקום לדיווח ניטרלי. האמינות של פיסת מידע (או המקור שלה) אינה קובעת בהכרח את תועלתה. אנשים צעירים במיוחד מניחים שרוב המידע המקוון מוטה, והם משנים את האופן שבו הם מאמתים ו/או משתמשים במידע בהתאם.
  • אלו עם מודעות נמוכה לוויקיפדיה לא מפגינים חוסר אמון בתוכן של ויקיפדיה. יש להם בעיות אמון עם פיסות מידע ספציפיות שהם מוצאים באתר.

מודעות רחבה יותר לוויקיפדיה

  • למרות שרוב האנשים ידעו שוויקיפדיה היא פלטפורמה הניתנת לעריכה, הם לא חושבים שהתוכן עצמו ניתן לעדכון ולהרחבה.
  • רוב המשיבים האמינו שוויקיפדיה מנוהלת על ידי חברת טכנולוגיה למטרת רווח - ואחת שחסרה שקיפות.
  • מודל העריכה הפתוח של ויקיפדיה אינו מובן, ולכן נתפס כחולשה. ויקיפדיה חייבת לעשות עבודה טובה יותר במיתוג והפצת הערכים שלה, וכיצד אלו משתלבים במודל שלה.

מגמות בידע

  • החיפוש אחר מידע הופך להיות יותר ויותר מבוסס חיפוש ספציפי, ופחות מבוסס גלישה למטרת מחקר.
  • אנשים כבר לא מצפים שהתוכן שלהם יהיה מתווך על ידי "מוסדות מהימנים", במקום זאת, הם רוצים שהתוכן שלהם יאגר על ידי "אנשים מהימנים". מותגים כמו ה-BBC, נשיונל ג'יאוגרפיק ואחרים הם מהימנים עבור יצירת תוכן, אבל אנשים כבר לא מסתמכים עליהם עבור אגירה והפצה. המשפיעים הדיגיטליים הם עכשיו המתווכים החדשים של התוכן.
  • קבלת מידע באמצעות אפליקציות להעברת הודעות נתפסת כמקבילה למידע שהועבר באמצעות מפה לאוזן - רק מהר יותר ובאמצעות רשת רחבה יותר.
  • גם הברזילאים וגם האינדונזים נוהגים להשתמש בכלי תרגום ובאפליקציות כדי להפיק את המרב מהחוויה המקוונת שלהם.

מגמות טכנולוגיות

  • חזותי, בזמן אמת וחברתי, אינם רק buzzwords; המחקר מצא כי הם המאפיינים של פלטפורמות תוכן שאנשים צעירים מעדיפים יותר ויותר.
  • המשתמשים לראשונה בנייד נוטים להיות משתמשים כבדים יותר באפליקציות, במיוחד אלו שהשימוש שלהם הוא מוזל או בחינם. בדרך כלל מדובר על הודעות או יישומי רשת חברתית. עם הזמן, זה משפיע על איך שהם מבינים ויכולים לנווט באינטרנט.
  • עלות הגלישה בנייד היא מחסום להתחברות מבחינת משתמשים בעלי הכנסה נמוכה. מחקר שנערך לאחרונה מצא כי עלויות הנתונים הניידים צריכות לרדת ב-65% באינדונזיה וב-68% בברזיל על מנת שהגלישה תהפוך לנגישה.

פיתוח שותפויות

  • כדי להמשיך ולהתקדם, ויקימדיה צריכה לשקול למשוך ולהשקיע בשותפים וחברי קהילה שאינם מתמקדים רק ביצירת תוכן (שהיא מוקד הקהילה כיום), אלא גם בהפצתו לאנשים בפורומים ובערוצים בהם הם אוהבים ללמוד.
  • על מנת לנוע קדימה, התנועה צריכה לשקול שותפויות כדי לסייע א) להרחיב את הגישה הדיגיטלית ואת האוריינות, וכן ב) לשפר את הנגישות של התוכן שלה.

סיכום של המחקר על מגמות עיקריות מטעם Dot Connector Studio ו-Lutman & Associates

תדריך 1: מבט על שנת 2030: מידע מפוברק, אימות ותעמולה[35]

בהתייחסות לאתגרים שוויקמדיה תצטרך להתמודד מולם ביחס למידע שגוי במהלך 15-10 השנים הקרובות, חשוב לזכור את שלושת המשפיעים הגלובליים הגדולים - הטכנולוגיה, הממשלות והפוליטיקה, והמסחר, וכיצד הם מתייחסים לתוכן (מגמות שעשויות להשפיע על המקורות המשמשים בפועל את הוויקימדים ליצירת מידע אמין) ולגישה (כיצד והאם משתמשי ויקיפדיה מסוגלים להשתמש בפלטפורמה).

הטכנולוגיה יוצרת הזדמנויות רבות ליצירת ידע באמצעים חדשים, כגון בינה מלאכותית, בוטים, ביג דאטה ומציאות וירטואלית. נחשול חסר תקדים של אוטומציה של יצירת ידע וניתוח מביא הן יתרונות והן אתגרים. בצד החיובי, כלים אלו מסייעים ליצרני מידע, אך פיתוח של כלים חדשים יכול גם להוביל לתוכן מטעה יותר, אשר עלול להציב אתגרים בעת יצירת ערכים[36]. בתגובה לכך, בין היום ל-2030, על תנועת ויקימדיה לעמוד על המשמר ולפתח שיטות אימות חדשות התואמות את היכולות הטכנולוגיות החדשות. הטכנולוגיה מעלה גם מספר עצום של מכשולים ביחס לגישה לתכנים המוצעים על פלטפורמות ויקימדיה, שכן המגמה כלפי הסלולר מאתגרת במהירות את המודל המבוסס על גישה לאינטרנט עבור ויקיפדיה[37]. בנוסף, ישנם אמצעים חדשים של אספקת תוכן, כגון מחשוב לביש, immersive rigs, ועוזרים אישיים המופעלים באמצעות הקול.

לממשלות ולשחקנים פוליטיים יש כוח לדכא ולעוות את התוכן על ידי רדיפת פעילים, עיתונאים, אנשי אקדמיה ואזרחים אחרים, ולהגביל את הגישה לפלטפורמות ויקימדיה. דיכוי ממשלתי מסוג זה לא רק מצמצם את המקורות העומדים לרשותם של עורכי ויקיפדיה, אלא יכול גם לגרור אפקט שלילי ביחס לאלו המבקשים ליצור או לאמת מידע. מגמה דומה המאפיינת ממשלות ושחקנים פוליטיים היא הפצה מכוונת של מידע מפוברק, מוטעה או חומר תעמולה. סוג זה של מניפולציה עשוי להחליש את המערכת האקולוגית הכוללת של הידע, ולהנחיל תרבות המתאפיינת בספק ביחס לאמינות של ידע מקוון. זה יכול להשפיע על האמינות של המקורות, ולכן על התוכן של ויקיפדיה. ביחס לגישה, האתגרים העיקריים יהיו ביחס לצנזורה/חסימה של פלטפורמת ויקיפדיה, חסימת גישה מקוונת באופן מלא, וניטור פעילות הגולשים.

מסחר. עלייתן של פלטפורמות המדיה החברתית בעשור האחרון, וכן הירידה במידת האמון במקורות החדשות המסורתיים, מעוררת חששות לגבי הדרכים החדשות בהן מידע מפוברק מסונן ומועבר באופן מקוון ומשמש בשיח הציבורי, במיוחד בכל הקשור למחקר ממומן, תוכן שיווקי, קמפיין פרסום, וקליק בייט. היעד הבא בדרך להבין כיצד להילחם במידע מפוברק כרוך בפיתוח הבנה מתוחכמת יותר על איך רשתות מסייעות להפיץ אותו, ועשוי להיות כרוך בבדיקת עובדות[38]. האיומים ביחס לגישה נובעים ממאבקים על ניטרליות ברשת, עלייה של פלטפורמות ויישומים מסחריות, ונכונות של חברות (או אי רצון) לספק גישה לתוכן ויקיפדיה ישירות מתוך התוכן וההתקנים שלהן.

תדריך 2: מבט על שנת 2030: מגמות טכנולוגיות עתידיות שישפיעו על תנועת ויקימדיה[7]

בשעה שאנשים ממשיכים לאמץ מכשירים ניידים ולהתרחק מהטקסט המסורתי לכיוון יצירה ושיתוף של תוכן וידאו, אודיו ומולטימדיה חזותית, הלחץ גדל על ארגוני הטכנולוגיה להתפתח. ביחס לתפיסה של מהפכה ומהפכניזציה, ויקיפדיה ורוב פרויקטי האחות שלה ניצבים כעת בפני אתגרים מוכרים למוסדות מדיה ותיקים אחרים: כיצד להסתגל להרגלי משתמשים ולציפיות החדשות ולנצל את הטכנולוגיה המתפתחת.

ניידים

האימוץ והחדירה של מכשירים ניידים הינה מגמה בעיצומה בכל רחבי העולם. בצורה מעניינת, אחד מהמחסומים בפני אימוץ רחב יותר, שדו"ח זה מצטט, הוא המחסור בתוכן מקומי[39]. מבחינת תנועת ויקימדיה, משמעות הדבר היא שעדיין יש זמן להדביק את המגמה, באמצעות התמקדות בפיתוח פתרונות ניידים ושיתופי פעולה חדשים שיכולים להגיע לעוד משתמשים בניידים בארצות שעדיין מתוודעות לאינטרנט.

פלטפורמות מתעוררות וסוגי תוכן

לכל אחד מסוגי התוכן החדשים והפלטפורמות שלהלן יש פוטנציאל להציג תחרות מול תשומת הלב והזמן של משתמשי הפרויקטים של ויקימדיה, כתכנים או כנושאים לפרויקטים של ויקימדיה, כהזדמנויות פוטנציאליות להפצת התוכן של פרויקטי ויקימדיה, או ככלי להפצת החזון של העריכה והשיתוף החופשיים של התוכן.

1. הרבה בוטים: בינה מלאכותית, עוזרים אישיים וירטואליים, צעצועים אינטראקטיביים

חידושים בבינה מלאכותית יכולים גם לשנות את האופן שבו הידע נאסף, מורכב, ומסונתז. אנו עשויים לגלות שהשיתוף ההמוני האנושי של ידע ומידע - הלב והנשמה של תנועת ויקימדיה - היה רק הצעד הראשון בדרך לניתוח בעזרת מחשב. תפקידי העורכים עשויים להשתנות לקביעת הכללים ולניטור אחר יצירת הידע על ידי מערכות אוטומטיות, במקום כתיבה ומחקר מקוריים.

2. מציאות מדומה: חדשות, חינוך ומשחקים

כמו ממשקים מבוססי בוטים, לחוויות מציאות מדומה יש פוטנציאל לשנות את ציפיות המשתמשים בנוגע לאיך, כיצד ומתי לחפש חדשות, מידע ובידור, וכיצד הם יפעלו לאחר שיעשו זאת. על ידי שיתוף פעולה עם תנועות וארגונים אחרים המבקשים להוביל לדמוקרטיזציה של טכנולוגיות אלו, תנועת ויקימדיה יכולה למצוא רלוונטיות וגישה חדשים.

3. התקנים אחרים: מציאות רבודה (AR), מסכים בכל מקום, מכשוב לביש, האינטרנט של הדברים

הצורות החזותיות של המציאות הרבודה - שיוצרות תמונות באמצעות מכשירים כגון טלפונים ניידים, טאבלטים, משקפי שמש או משקפים - כבר הוכחו כפופולריות. יישומים והתקנים של מציאות רבודה עשויים לסייע ולתמוך במשימה של ויקימדיה - לספק הגדרות רלוונטיות ומידע על מיקום כאשר משתמשים מצביעים בטלפונים שלהם על אובייקט או על ציון דרך.

4. מחוץ לרשת: העולם האנלוגי לא מת עדיין

צוות הקוראים החדשים של קרן ויקימדיה כבר חקר פורמטים אפשריים לגישה לא מקוונת לוויקיפדיה, כולל מסמכי PDF ניידים, מערכות כיתה דיגיטליות, מסופים המופעלים באמצעות סוללות, אפליקציות טעונות מראש ועוד. עם זאת, זה לא מונע את האפשרות שערכות נתונים טובות יותר יכולות להיות מופצות באמצעות צורות אנלוגיות ואסתטיות יותר.

תדריך 3: דמוגרפיה[2]

צמיחה

מבחינה אזורית, אפריקה מתאפיינת בשיעור הצמיחה החזוי הגבוה ביותר מבין כל האזורים בין השנים 2015 ל-2030, עם גידול צפוי של 40%, שווה ערך לכ-470 מיליון איש[40]. למרות שאסיה ואפריקה הם האזורים הכי פחות עירוניים בשנת 2015, הם צפויים לחוות את שיעורי הצמיחה העירונית המהירה ביותר[41]. היקף העלייה המהיר באוכלוסייה העירונית של אפריקה צפויה לדחוף אותה למרכז העניינים הגלובלי, אבל ההשפעה שלה על תהליך ההזדקנות העולמי[42] תהיה תלויה בשאלה האם יותר מבוגרים ביבשת יוכלו למצוא עבודה במשרה מלאה[43].

אוכלוסייה מזדקנת

העולם צפוי לחוות ירידה באחוז האוכלוסייה בגיל העבודה בטווח הגילאים 15-64. בשל הירידה בפריון, אירופה וצפון אמריקה צפויים לעבור ירידה ניכרת בממדי האוכלוסייה שלהם, ירידה של 5% -6% כל אחד[44].

חינוך

שיעור האוכלוסייה העולמית בטווח הגילאים של 15-64 שאין להם השכלה הולך ופוחת עם הזמן[45]. עד לשנת 2030, אפריקה שמדרום לסהרה צפויה לחוות את הירידה הגדולה ביותר בהיקף האוכלוסייה הלא משכילה ביחס לכלל האוכלוסייה, עם ירידה צפויה של 10% על פני 15 השנים הבאות. בנוסף, שיעור האוכלוסייה העולמית שיודע קרוא וכתוב יגדל מ-83 אחוז ל-90 אחוז בין 2015 ו-2030[46].

גישה לטכנולוגיה

מהדו"ח של סיסקו עולה כי אחוז האוכלוסייה העולמית, אשר משתמש באינטרנט, יעלה מ-44% ל-58% בין השנים 2016 ל-2021[47]. תעבורת הנתונים לנייד צפויה לגדול פי 7 בעולם בין 2016 ל-2021. קצב צמיחה זה הוא כפול מאשר היקף תעבורת ה-IP לאורך אותה תקופה.

פעולות נדרשות

על ויקימדיה להכין את עצמה לעלייה בהיקף האוכלוסייה באפריקה. יש למקד התייחסות למדינות דוברות ערבית בצפון אפריקה, שכן האזור צפוי לחוות שיעור צמיחה ניכר, ויש תת-ייצוג של ערכים ועורכים ערביים במיזמי ויקימדיה. יתר על כן, לאור השיפורים האורייניים הצפויים באפריקה, הגישה לטכנולוגיית המידע תשחק תפקיד משמעותי בצמיחת האזור.

קצב הצמיחה הצפוי של סין, אם כי נמוך, צפוי לתרום כ-52 מיליון סינים לאוכלוסייה העולמית. בשעה שסין נהנית מעלייה במגמת הצמיחה הכלכלית במשך 15 השנים הבאות, כך גם מנדרינית יכולה ליהנות מהשפעה מוגברת כשפה של עסקים[48]. מנדרינית היא השפה המדוברת ביותר בעולם, אבל מספר הערכים במנדרינית מדורגים 15 בלבד מבין כלל הערכים בוויקימדיה. יש גם ייצוג חסר של העורכים בשפה המנדרינית בוויקימדיה; מנדרינית מדורגת במקום ה-8 בלבד במספר העורכים.

סיכום של מחקר המודעות, יחס ושימוש בוויקיפדיה (יולי 2017)

הסיכום שלהלן כולל מספר תובנות מפתח מתוך מחקר המודעות, יחס ושימוש בוויקיפדיה שנערך על ידי Wellspring Insights & Innovation Inc בחודשים יוני ויולי 2017. המחקר נוהל באינטרנט בשבע מדינות ותוכנן בשיתוף פעולה עם צוות קרן ויקימדיה. המחקר נועד להשיג הבנה כמותית טובה יותר של המצב הנוכחי של תנועת ויקימדיה בארצות שבהן הפרויקט הפופולרי ביותר שלה, ויקיפדיה, הוא הפופולרי ביותר.

לסקירה מפורטת יותר, בקרו בדף המחקר הייעודי, הכולל את הנתונים הגולמיים, הנתונים הפרטניים ביחס לכל מדינה, והסיכום הכולל. כל הפרטים שלהלן מבוססים על המקורות המופיעים בדף זה.

קטעים מרכזיים

מודעות

  • בכל שבע המדינות, קרוב ל-80% ממשתמשי האינטרנט מזהים את ויקיפדיה כאשר מוצג הלוגו שלה. בספרד יש את המודעות הגבוהה ביותר (89%), וביפן יש את המודעות הנמוכה ביותר (64%).
  • ביחס לשאלה - כאשר אתם מעוניינים למצוא מידע באינטרנט, מהם שלושת אתרי האינטרנט אליהם אתם גולשים לעתים הקרובות ביותר, גוגל (85% בממוצע) היא התשובה הראשונה, ואחריה ויקיפדיה (45%), יוטיוב (43%), יאהו (19%) ופייסבוק (17%).
  • בסך הכל, ל-20% נודע לראשונה על ויקיפדיה באינטרנט, ול-20% דרך בית הספר. עם זאת, ישנם הבדלים בין-דוריים ניכרים: 35% ממשתמשי האינטרנט בגילאי 19-13 אומרים כי שמעו על ויקיפדיה לראשונה בבית הספר, ואילו 73% ממשתמשי האינטרנט בגילאי 49-36 אמרו ששמעו על ויקיפדיה לראשונה באינטרנט.

גישה

  • בכל שבע המדינות, משתמשי האינטרנט המודעים לוויקיפדיה מקשרים אותה בצורה המובהקת ביותר ל"ידע חופשי לכל אדם" (8.5 מתוך 10), ול"שימושיות" (8.3 מתוך 10). הם מקשרים את ויקיפדיה בצורה פחות מובהקת ל"תוכן ניטרלי, בלתי מוטה" (7.0) ול"שקיפות" (6.9). יש הבדל בין דורי ניכר בהקשר זה, כאשר בני 19-13 נותנים לוויקיפדיה ציונים נמוכים יחסית במרבית הקטגוריות.
  • יש הסכמה רחבה לגבי הדברים שמשתמשי האינטרנט אומרים שחשובים להם באופן אישי, כמו גם ביחס לתכונות שהם מקשרים עם ויקיפדיה. המילים והביטויים החשובים ביותר למשתמשי האינטרנט שמודעים לוויקיפדיה הם "שימושיות", "ידע חופשי לכל אדם" ו"קל לקריאה". מה שחשוב פחות הוא "שקיפות "ו"היעדר פרסומות".
  • בין הדורות השונים יש הסכמה רחבה לכך ש"תוכן אמין יותר" (57%), "תוכן איכותי יותר" (51%) "תוכן ניטרלי יותר" (44%) ו"יותר תוכן חזותי" (41%) ישפרו את חווית המשתמש האישית שלהם "בצורה ניכרת".

שימוש

  • באופן יחסי, הקהל החזק ביותר של ויקיפדיה מתגורר בספרד, היכן ש-91% ממשתמשי האינטרנט בגילאי 49-13 מכירים אותה, ו-89% קוראים בה. זאת בהשוואה לממוצע של משתמשי האינטרנט בכל הארצות, היכן ש-84.1% מודעים לוויקיפדיה ו-81.1% קוראים אותה.
  • בחלוקה לפי מדינה, 75% מקוראי ויקיפדיה ברוסיה ו-73% בספרד קראו את ויקיפדיה אחת לשבוע או יותר. 24% מהקוראים ברוסיה ובספרד קוראים מדי יום. קהל הקוראים השבועי הנמוך ביותר נמצא ביפן ובבריטניה (60% מכלל הקוראים).
  • באופן כללי, כמחצית מקוראי ויקיפדיה גולשים לאתר "לעתים קרובות" ממחשב שולחני או ממחשב נייד, או מטלפון חכם. הקוראים בגילאי 35-13 נוטים הרבה יותר לומר שהם ניגשים אל ויקיפדיה לעתים קרובות מטלפון חכם, והקוראים בגילאי 19-13 נטו לומר שהם בדרך כלל גולשים לוויקיפדיה באמצעות שירותים כגון סירי או אלקסה (21% מבני 19-13, לעומת 10% מבני 49-36 שנה).

לקריאה נוספת

טיוטת ממצאי המחקר באינדונזיה וברזיל (בעבודה)

מפגשי מומחים

ראיונות פרטניים עם מומחים

מקורות חיצוניים

הערות שוליים

  1. ↑ a b c d e f g h i טיוטת ממצאי המחקר באינדונזיה - מאי 2017
  2. ↑ a b מבט על שנת 2030: שינויים דמוגרפיים - איך ויקימדיה תוכל להרחיב את טווח ההגעה שלה עד לשנת 2030?
  3. ↑ ראיונות עם 58 מומחים
  4. ↑ a b c d e f g h i j k נירובי, קניה. מפגש אסטרטגי בקניה עם מומחי טכנולוגיה - 29 במאי 2017
  5. ↑ a b c d e f מפגש אסטרטגי בברלין - 29 במרץ, 2017
  6. ↑ a b c d e ארוחת ערב אסטרטגית מטעם ויקימדיה פולין - 5 ביוני 2017
  7. ↑ a b c d e מבט על שנת 2030: מגמות טכנולוגיות עתידיות שישפיעו על תנועת ויקימדיה (יולי 2017)
  8. ↑ טיוטת ממצאי המחקר באינדונזיה וברזיל
  9. ↑ מפגש אסטרטגי בברלין, 29 במרץ 2017
  10. ↑ a b מרי מיקר, "דו"ח מגמות באינטרנט 2017". קליינר פרקינס. 31 במאי 2017.
  11. ↑ איימי ווב, “דו"ח מגמות טכנולוגיות לשנת 2017”. מכון Future Today, שנת 2017
  12. ↑ ראיונות עם מומחים, שורה 7, 16, 35
  13. ↑ ארוחת ערב אסטרטגית בניו יורק - 30 במאי 2017; מפגש אסטרטגי בברלין - 29 במרץ 2017
  14. ↑ a b c d מפגש אסטרטגי בסן פרנסיסקו - 2 במרץ 2017
  15. ↑ a b וושינגטון, מפגש אסטרטגי עם מומחי ומובילי מדיניות - 22 ביוני 2017
  16. ↑ a b c d e f ארוחת ערב אסטרטגית בניו יורק - 30 במאי 2017
  17. ↑ a b c d ביל דרייטון, מומחה לארגונים חברתיים, רואיין על ידי אד בלאנד, 6 ביוני 2017
  18. ↑ ראיונות עם מומחים, שורה 24, שורה 33
  19. ↑ a b c d e f g h i j k ארוחות ערב אסטרטגיות בניגריה, יום 1, יום 2, יום 3
  20. ↑ ראיונות עם מומחים, שורה 9, שורה 10, שורה 35
  21. ↑ ראיונות עם מומחים, שורה 30, שורה 48
  22. ↑ מחקר מודעות, יחס וגישה למותגים - סיכום כולל
  23. ↑ a b c d e f ארוחת ערב אסטרטגית בבריסל - מרץ 29, 2017
  24. ↑ a b c d e f g h i j מפגש אסטרטגי עם מומחים בהודו - 1 ביוני 2017
  25. ↑ ראיונות עם מומחים, שורה 35
  26. ↑ a b c d מפגש אסטרטגי בהובלת ויקימדיה צ'ילה בסנטיאגו - 6 ביוני 2017
  27. ↑ a b c d מפגש עם מומחים במקסיקו - 17 במאי 2017
  28. ↑ מפגש אסטרטגי בברלין - 29 במרץ 2017; ארוחת ערב מס' 2 בניו יורק (יפורסם בהמשך)
  29. ↑ האקונומיסט, 1 ביולי 2017
  30. ↑ a b c אינגריד בטנקור, פוליטיקאית קולומביאנית, רואיינה על ידי חורחה וארגאס, 8 ביוני 2017
  31. ↑ a b c d e f g מפגש אסטרטגי מטעם ויקימדיה אינדונזיה, 11 ביולי 2017
  32. ↑ a b c d ארוחת ערב אסטרטגית מטעם ויקימדיה ישראל - 17 ביולי 2017
  33. ↑ מפגש אסטרטגי מטעם קבוצת המשתמשים חוף השנהב, 10 ביוני 2017
  34. ↑ טיוטת ממצאי המחקר באינדונזיה - מאי 2017
  35. ↑ מבט על שנת 2030: מידע מפוברק, אימות ותעמולה
  36. ↑ בילטון, ניק. “Fake news is about to get even scarier than you ever dreamed”. ואניטי פייר, 26 בינואר 2017
  37. ↑ GSMA. “כלכלת המובייל 2017”
  38. ↑ פרויקט "היפותזה". “To Enable a Conversation Over the World’s Knowledge: Hypothesis Mission”.
  39. ↑ "מגמות צריכה ניידת עולמית: מהדורה ראשונה". דלויט, 2016
  40. ↑ “תחזיות עיור: תחזית משנת 2014”. ארצות הברית, האגף לכלכלה וחברה, אגף אוכלוסייה
  41. ↑ “Population 2030”. United Nations, Department of Economic and Social Affairs, 2015. Accessed June 11, 2017.
  42. ↑ Hinshaw, Drew. “For a Growing Africa, Hope Mingles With Fear of the Future”. The Wall Street Journal, November 27, 2015. Accessed July 12, 2017.
  43. ↑ Mudele, Kolawole. “Despite Nigeria’s Economic Growth, Few Have ‘Good Jobs’”. Gallup, November 11, 2013. Accessed July 13, 2017.
  44. ↑ Lee, Ronald, and Andrew Mason. “The Price of Maturity: Aging Populations Mean Countries Have to Find New Ways to Support Their Elderly.” Finance & Development 48.2 (2011): 6–11. Print.
  45. ↑ Barro, Robert J. and Lee, Jong-Wha. “Projections of Educational Attainment by Country”. Accessed June 25, 2017.
  46. ↑ “Country Profile.” International Futures. Accessed June 25, 2017.
  47. ↑ “Cisco Visual Networking Index: Forecast and Methodology, 2016-2021”. Cisco, June 6, 2017. Accessed June 25, 2017.
  48. ↑ “The Future Language of Business: English vs. Mandarin”. Digital Jungle, February 26, 2015. Accessed June 25, 2017.
Retrieved from "https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Strategy/Wikimedia_movement/2017/Sources/New_Voices_Synthesis_report_(July_2017)/he&oldid=26244683"