אסטרטגיה/תנועת ויקימדיה/2017/מקורות/ראיונות עם 58 מומחים (יוני 2017)

From Meta, a Wikimedia project coordination wiki
Jump to navigation Jump to search
This page is a translated version of the page Strategy/Wikimedia movement/2017/Sources/58 expert summaries (June 2017) and the translation is 91% complete.

Other languages:
Bahasa Indonesia • ‎English • ‎Tiếng Việt • ‎dansk • ‎español • ‎italiano • ‎български • ‎עברית • ‎العربية • ‎日本語
שורה תחום מומחיות עיקרי מדינה (היכן מתבצעת עבודתו של המומחה/שותף) מחוז מסקנות עיקריות לגבי המגמות מסקנות עיקריות לגבי התפקיד של ויקיפדיה מסקנות עיקריות לגבי שיתוף פעולה מסקנות מפתח נוספות
1 טכנולוגיה אינדונזיה דרום מזרח אסיה תרבות מתנדבים פורחת באזורים עירוניים. ויקימדיה יכולה ליזום תחרויות מהנות לסטודנטים באוניברסיטה כדי לגרום לאנשים לקחת חלק ולערוך; הם קיימו תחרויות השפעה חברתית בהצלחה בשיתוף עם האו"ם אסטרטגיות מודעות כוללות "ירידי היי-טק": 2-3 שעות הפעלה בכפר עם 50-100 אנשים להדגמה פיזית של המוצר; וכן קבוצות של נשים אשר מוכרות את המוצר
2 תקשורת מקסיקו מרכז/צפון אמריקה -גישה ומודעות הם המחסומים העיקריים בפני המידע.

-חוסר בגישה למידע הוא מחסום מבני משום שיש שני מונופולים מרכזיים בתעשיית הטלקום. חוק שעבר ב-1913 נועד לפרק חברות אלו, אך לרבים עדיין חסרה גישה. -חוסר מודעות כיצד להשתמש בטכנולוגיה, המקושר בין השאר לפער דורי שהממשלה צריכה לטפל בו. במהלך 5-10 השנים האחרונות ראינו צמיחה עצומה בתכנים ניידים באמצעות האינטרנט, אודיו, תמונות וטקסט -יש יותר תחרות בענף הטלקום, ומחירי השירותים יורדים, כך שליותר תהיה גישה לאורך הזמן ועכשיו התוכן הוא המלך באינטרנט. -פלטפורמות IOT/התקנים (אמזון Alexa) הם יקרים מדי עבור ההכנסה החציונית המקסיקנית, ולא יאומצו במהלך 5 השנים הקרובות, אלא אם כן הם יהפכו להרבה יותר זולים.

- ויקיפדיה היא אחד מהדברים הראשונים שעולים כאשר אתה מחפש משהו. פחות אנשים קוראים מגזינים וספרים. ככל שהמחירים של שירותי התקשורת יורדים, ועוד אנשים מתחברים לאינטרנט, יהיה צורך ביותר תוכן.

- ויקימדיה צריכה: (1) לעבוד בשיתוף פעולה הדוק עם קובעי המדיניות והרגולטורים באינטרנט. יש דיון פעיל על נייטרליות ברשת. (2) בניית תוכן בספרדית. (3) ליצור שיתופי פעולה עם חברות גדולות על מנת לקדם את התוכן של ויקיפדיה. (4) להפוך את התוכן לנגיש עבור אנשים בעלי חיבורים איטיים יותר, לא רק על המחשב/פס רחב.

- לשתף פעולה עם ממשלות, או חברות ממשלתיות. כאשר תוכניות הממשלה מתקיימות בקהילות כפריות, ניתן לטעון באופן מקדים תוכן על מכשירים ספציפיים (כמו מחשבים בבתי הספר), במיוחד תוכן בספרדית
3 חינוך ברזיל דרום אמריקה - במהלך 10-15 השנים האחרונות, יותר אנשים קיבלו גישה לחינוך בפעם הראשונה.

- עולם האופליין עדיין יהיה רלוונטי במהלך 5-10 השנים הבאות (רוחב הפס יקר, מוצרים דיגיטליים הם עדיין לא כל כך טובים). חברות טלקום צריכות לספק רוחב פס זול יותר בבתי הספר. למידה דיגיטלית היא הסתגלותית וטובה יותר עבור תהליך למידה אישית, אשר לא ניתן לעשות אותה באופן לא מקוון.

- איך אתה מאמת תוכן באיכות גבוהה? המורים מודאגים מכך, ונדרשים לעבודה עם משרד החינוך.

- האתגר העיקרי (וההזדמנות) הוא להפוך את התוכן החינוכי למרתק ואינטראקטיבי באמצעות מכשירים ניידים, ולהפוך אותו לזול ללא הסימפטומים האופייניים של מוצרים זולים - שיטת ההפצה הטובה ביותר היא הורדה מראש של אפליקציה/תוכן, כאשר ויקיפדיה יכולה לעבוד בשיתוף פעולה עם חברות טלקום

- משרד החינוך מכתיב מראש את תוכנית הלימודים עבור 12 שנות לימוד, כך שהגמישות מוגבלת ביחס לאצירת תוכן, אבל יש יותר מקום באוניברסיטה
4 חינוך ניגריה מערב אפריקה הטכנולוגיה עברה דרך ארוכה בהפצת מידע, באמצעות מדיה חברתית, גוגל, פייסבוק, טוויטר, אינסטגרם ופלטפורמות מדיה חברתית אחרות. בעבר בארץ כאשר המידע לא היה מועבר בקלות, הייתם הולכים דרך הקהילה שלכם, טלוויזיה או ברדיו כדי לקבל את החדשות שלכם. אבל עכשיו עם טלפונים ניידים, כמו אייפון ומחשבים ניידים הגענו דרך ארוכה מאוד כדי לעזור ולהפיץ מידע בצורה פשוטה מאוד מאדם לאדם. וזה מכסה טווח רחב מאוד, אז זה באמת השתפר ופיתח את הכלכלה של המדינה. 5-10 שנים: רמת השינוי שיש לנו עכשיו, אני לא יכול באמת להגיב על הפיתוח, אבל עכשיו, בתוך 5-1 שנים יהיו לנו חידושים חדשים, הכלכלה תשתפר, וגם הפיתוחים הטכנולוגיים יגיעו דרך ארוכה. בהתחלה הרבה אנשים האמינו שאם אתה צריך מידע למחקר על נושא, צריך ללכת לוויקיפדיה או לגוגל, אבל זה לא רק לגבי קבלת מידע על נושא מחקר, אתה יכול בקלות לחפש מידע על אנשים. אם יש אדם ספציפי שאתה רוצה ללמוד עליו, כאשר אתה נכנס לפלטפורמת ויקימדיה אתה יכול לראות פרטים על מה הוא מתמחה, כדי ללמוד עוד על זה, ואני יודע שבארגונים רבים פועלים כך כדי לקבל מידע נוסף על יזמים צעירים, כדי לנסות ולהתחבר איתם ולעשות עסקים, הם יכולים בקלות לקבל את זה מתוך פלטפורמת ויקימדיה. גם מידע ספציפי על בעיות בריאות. אני מבין שלא הכל באמת שלם, לפחות רוב המידע החשוב שאנחנו מקבלים ממנו חשוב, ואנחנו מסתמכים על זה. זה מציל חיים, זה משפר את החיים. זה עוזר לאנשים מבחינה כלכלית. ויקיפדיה סייעה בפיתוח הכללי בעולם, במיוחד בניגריה, היא סייעה רבות בשיפור חייהם של אנשים, היא סייעה לאנשים לקבל את המידע, אשר סייע לאנשים להיות מועסקים ועזר להם כלכלית, חברתית, טכנולוגית, ואני יודע שבעתיד, אנחנו כאפריקאים יכולים לעשות כדי לתרום לקרן ויקמידיה. אני יודע שוויקיפדיה תעשה יותר בעתיד, אבל עכשיו אנחנו מעריכים את מה שהקרן עושה ואני מאמין שככל שהזמן יעבור הם ייתנו לנו יותר. מנסים לעבוד יחד בספריות כדי להגיע לשורש הקהילה. אנחנו רוצים שהספרייה תהיה רלוונטית לכל הקהילה, בלי קשר לרקע החינוכי שלך, למין או לכל דבר אחר. הייתי רוצה לחבר את קרן ויקימדיה לפרויקט הנוכחי במסגרתו אנו פועלים (מעבר לגישה) כדי להפוך את המידע לזמין. לא לכל הספריות יש מחשב, לא כל הספריות מחוברות לאינטרנט. כדי להפוך את הדברים לנגישים יותר וגלויים לאלה המחוברים, כדי שיוכלו לקבל מידע באמצעות ויקיפדיה על דברים שימושיים. חיבור עם ויקימדיה בהחלט יהיה שימושי. גישה ידע חופשי סייעה לנשים רבות לשפר את מצבן. להיות מחובר לאינטרנט משמעו שהן יכולות לקבל מידע נוסף, במיוחד בהיבט הרפואי. מבחינה חינוכית תוכל להשכיל את עצמך ואת האנשים סביבך.
5 טכנולוגיה ניגריה מערב אפריקה גישה רבה יותר וחדירה רחבה יותר של מכשירים ניידים עשתה רבות כדי לעזור לאנשים רבים יותר לקבל גישה לאינטרנט ולטכנולוגיה באופן כללי, משום שיותר גישה לטלפונים ניידים פירושה יותר גישה לטכנולוגיה. בנוסף, הצגת כלי ICT עבור עסקים עושה אותם יותר פרודוקטיביים ויותר אנשים מגיעים להבנה כי הדברים יכולים להיעשות טוב יותר מאשר הדרך שהם פעלו בעבר. אחוז חדירה גבוה של הטלפון הנייד הוא עניין גדול, במיוחד בניגריה במעמד הבינוני. זה רק ישתפר. הרבה אנשים משתמשים בטכנולוגיה בימינו וזה עשה הבדל גדול בעסקים, בצרכים אקדמיים, יומיומיים, והחיים החברתיים. כולם נמצאים עכשיו בפייסבוק, כדי להגיע למשפחות. שלא כמו בעבר, כאשר היית צריך ללכת באופן פיזי כדי לראות אנשים. ב 5-10 השנים הקרובות הולך להיות מפץ של אנשים שיתוודעו לטכנולוגיה. הפרויקטים של ויקיפדיה וויקימדיה באפריקה עובדים על העשרה ויצירה של פלטפורמה גלובלית, שבה אנו יכולים לשתף אנשים, בעיקר נשים. באפריקה יש לנו פחות נשים שלוקחות חלק, אף שיש לנו נשים רבות בהיסטוריה שעשו תגליות בשטח, דברים מדהימים, אבל לא הייתה לנו הזדמנות להמחיש סיפורים אלו בשביל שהדור הבא יקרא עליהן, על מנת לשמור מקום לתרבות שלנו. זה הולך להיתרגם מעבר לניגריה, ולהגיע לחלקים אחרים של העולם כפלטפורמה גלובלית. בעקבות הפרויקטים של ויקימדיה, כמו ויקי נשים שמציגות את מה שהנשים עושות בחברה הניגרית ובאפריקה בכללותה, זה דבר נהדר.

הייתי בעבר באחת מההכשרות של ויקיפדיה, ואני חושב שזה קצת קשה לגבש חומרי הסבר על ויקיפדיה. מה שוויקיפדיה צריכה לעשות זה משהו כמו פלטפורמה ללמד את התהליכים, ללמוד איך להיות ויקיפד עם הזמן, ואיך להיות מסוגל לכתוב תוכן על פלטפורמת ויקיפדיה. אם אני מבלה הרבה זמן בלהוסיף מידע על אדם, ובתוך 24 שעות הכל נעלם, זה לא הולך לעודד אותי לחזור. אבל אם יש פלטפורמת חובבים להמשיך לעבוד על שיפור עצמי מתמיד. זה דבר אחד שוויקיפדיה צריכה לבחון. אני אוהב את ההדרכות, אבל צריכות להיות יותר תוכניות למידה. יש לנו הרבה היסטוריונים, במיוחד בניגריה, אבל בגלל שאין להם גישה לאינטרנט או רקע חינוכי להעלות את כל המידע, זה יהיה נהדר אם ויקיפדיה יכולה ליצור מדיום שבו התלמידים יכולים להגיע אל ההיסטוריונים ולשמש כגשר עבור תרבות ומסמכים. בסופו של דבר ההיסטוריה בעל פה שנמצאת בראש שלהם, תועלה לאינטרנט. אני לא רוצה שנאבד את הסיפורים האלו. במיוחד סיפורים שאינם מתועדים בשום מקום. הכללים לא צריכים להיות קפדניים עבור דוגמאות אלו. אבל אנשים יכולים לגבות אותם.

ויקיפדיה יכולה לעזור עם יותר הכשרות לנשים, במיוחד עם אימון מהיום הראשון, זה היה קצת יותר מדי. כולם רצו לקבל יותר, אבל אתה לא יכול לעשות את זה רק פעם אחת. לחלק מהנשים האלו יש עבודה וקריירה כך שהן לא יכולות להקדיש שבוע שלם, אבל אם יש תוכנית הלימודים שהנשים האלו יכולים לעשות בה שימוש בזמנים שלהן באינטרנט, ופעם בשבוע לעבור אימון לא מקוון כדי להיות בטוחים שכולן באותו השלב. זה משהו ש-W.TEC באמת יעריך.

ויקיפדיה היא פלטפורמה עולמית ו-W.TEC הוא ארגון לא ממשלתי מקומי בניגריה. אני מסתכל עלינו (W.TEC) שמעוניינים במינוף לפלטפורמה גלובלית כדי להרחיב את הפרויקטים שלנו, ולשים את כל התוכניות באינטרנט באמצעות ויקיפדיה. כך יותר אנשים ידעו מה אנחנו עושים עבור נשים ונערות ויקבלו הדרכה גלובלית. גם מבחינת ויקיפדיה, הדגש הוא על יצירת תוכן ושמירה על דברים אמיתיים עבור אנשים כדי למנף את הקשר הזה. אז אנחנו ניצור תוכן בוויקיפדיה שיעמוד במבחן הזמן, וויקיפדיה תיתן ל-W.TEC פלטפורמה שבה היא יכולה להציג את התוכניות שלה. 10 שנים מהיום אני רואה אותנו באים יחד כמותג עולמי שמציג את מה שעושות נשים ומה נשים יעשו. מצב שבו כולנו מרוויחים.

עבורנו, צריכת מידע נעשית קלה יותר עם חדירת הטכנולוגיה. גם באפריקה, יש לנו יותר אנשים שמגיעים למדיה החברתית ומדברים תוך שימוש בעובדות. כיום, גם אם אדם פוליטי מגיע ואומר משהו לא נכון, בתוך שניות אנשים מעירים ומשתפים עובדות וקישורים למידע הנכון. אתה לא יכול פשוט לעשות או להגיד מה שאתה רוצה בלי עובדות.
6 טכנולוגיה ניגריה מערב אפריקה הרבה אנשים משתמשים כיום בטלפונים ניידים, הסמארטפונים נעשים פחות יקרים ושיעור החדירה לאינטרנט רואה גם שיפור, גם אם זה עדיין לא טוב כמו שזה צריך להיות. אבל המצב יותר טוב ממה שהיה לפני 5 שנים והרבה יותר טוב מאשר לפני 10 שנים. רוב האנשים מוצאים מידע באינטרנט דרך הטלפונים שלהם, בהיותם בדרכים. רוב המידע שנצרך עכשיו, הוא למעשה קטעי וידאו. גישה למידע. קהילה של עורכים שפועלים יחד. אנשים יכולים להעלות מידע והעורכים יכולים לאמת האם מידע זה נכון, ולאחר מכן לאשר אותו. זו דעתי על ויקיפדיה.

אתם עושים עבודה מצוינת. אני חושב שאתם מספר 1 שם, כאשר מישהו מחפש דברים. אחד מהדברים הוא שהמידע הרבה יותר נגיש על העולם הראשון וכן הלאה, אבל כאן בניגריה, ואפריקה, זה קצת יותר קשה למצוא את המידע הזה. ובגלל זה Connect Nigeria הוקם, כי כאשר אתה מחפש מידע על ניגריה באינטרנט, זה כמעט ולא נותן לך תוצאות, או דברים מדויקים בהם אתה יכול להשתמש. אבל כשאני רואה את מודל ויקימדיה, אשר נותן לך מידע מדויק, ואני רואה שוויקיפדיה כוללת הרבה דברים על ניגריה, וזה נהדר. לראות את המודל של ויקיפדיה הוא דבר מעורר השראה. אני חושב שזה משהו שיותר אנשים צריכים להשתוות אליו.

יצירת קהילה תהיה דבר מדהים, אני מניח שעם העברת הידע של ממשלות מקומיות, מרצים, אנשים אשר למעשה יש בידם את המידע הזה ממקור ראשון, נוכל לדעת איך ויקיפדיה תהיה מסוגלת לבנות קהילה מחוייבת מאוד מאוד מאוד אשר תוכל להוסיף או לערוך מידע או לבדוק עובדות. אני חושב שזה יהיה דבר נפלא אם נוכל לשתף פעולה. אחד מהדברים - שזה מצער, אבל זה קורה בחו"ל וזה לא קורה כאן, הוא רוח ההתנדבות החופשית, אבל כאן בניגריה אנשים רוצים לקבל פיצוי בדרך זו או אחרת כדי להיות מסוגלים לנצל את הזמן. כולם כל כך עסוקים כאן ומנסים להתפרנס, אז זה קשה להגיד להם לעזוב את מה שהם עושים כדי לעזור לנו לקבל מידע על xyz. עכשיו אנחנו משלמים לסופרים שלנו, אנחנו משלמים לאנשים האלו שעוזרים לנו לקבל את המידע הזה. אז זה נהיה די יקר. אבל אם קרן ויקימדיה יכולה להיות השותפה שלנו, בכל דרך שהיא, זה יהיה נהדר. מגמות טכנולוגיות: אינטרנט, טלפונים ניידים הם זולים יותר, מהירים יותר ונגישים ביותר כעת. זה רק ישתפר. חדירת האינטרנט עולה, הופכת זולה יותר עם התחרות, וגם הטלפון נהיה זול יותר. יותר ויותר אנשים יגיעו למידע באמצעות הטלפונים שלהם. אני לא חושב שזה הולך להשתנות, אנשים לא יחזרו לימי המחשבים הנייחים והניידים. הטלפונים מקבלים יותר ויותר כוח.
7 תקשורת הודו דרום אסיה "גישה: במונחים של גישה לידע, זה תלוי בגישה שיש לאינטרנט ולדומיין דיגיטלי. היא מושפעת מאוד מהשפה, במיוחד בהודו. רוב התוכן הכתוב שאתה מוצא באינטרנט הוא באנגלית. יש מעט מאוד בשפה ההודית, אולי יש יותר תוכן כאשר אנחנו מדברים על ידע ויזואלי, כי האינטרנט הולך בכיוון החזותי, אבל כאשר אנחנו מדברים על שפות הודיות, יש פחות מידע. אם לא מדברים אנגלית, האינטרנט קטן מאוד בהשוואה למה שדובר אנגלית יכול לגשת אליו. זה לא מציאותי לומר לאנשים שהם צריכים להמשיך לתרגם. השפה היא היצירה הכי גדולה שקיימת בחלוקה הדיגיטלית כאשר אנחנו מדברים על גישה. אם חסמים כגון מין, מעמד, מעמד וכו' יטופלו, המכשול הגדול ביותר הוא השפה.

- שימוש: אחת מהבעיות היא שאתה לא יכול להבין מה הוא ידע ומה הוא לא ידע בשל הבעיות עם החדשות המזויפות. אנחנו רואים את זה עם ויקיפדיה גם - העריכה של אנשים עשויים להיעשות מאינטרסים מסוימים. אנחנו אפילו לא יודעים מהו הידע יותר. אולי הגיע הזמן לחשוב על איזה סוג של מנגנון אימות, מבחוץ לא מבינים את מערכת הדירוג של ויקיפדיה. - שיתוף: אנשים חולקים ידע בצורה מאוד פורמלית על גבי פייסבוק, טוויטר, וואטסאפ וכו', כי הידע זורם עכשיו דרך כל הפלטפורמות האלו. אבל אם אנחנו חושבים על יצירת ידע ולא רק שיתוף, זה המקום שבו הפער הוא במדיה החברתית וביישומי הצ'אט."

אין ספק שזהו המקור לידע. האנציקלופדיה של העידן הדיגיטלי.

(1) ויקיפדיה צריכה להיות חלק ממערכות אקולוגיות דיגיטליות ולא להתנתק מהן. היום אנשים שומעים דברים, מסתכלים על קטעי וידאו, וכו'- ויקיפדיה צריכה להיות משולבת במערכת האקולוגית של הידע, לא מחוצה לה. ויקיפדיה צריכה להיות זמינה בצורות רבות יותר, ולא רק באמצעות טקסט. (2) ויקיפדיה צריכה להיות זמינה בדרכים שונות לאנשים שאין להם גישה לאינטרנט, או שאינם יודעים קרוא וכתוב. "עוני הידע" היא בעיה רצינית. ויקיפדיה צריכה לבנות "סולם ידע" כדי לראות מי מצליח להגיע ומי נותר בחוץ. ואז להנגיש את ויקיפדיה לאלו שבתחתית סולם הידע. (3) הפיכת ויקיפדיה לזמינה במערכות שיתוף הידע הקיימות. לדוגמה, איך להביא את ויקיפדיה לתוך וואטסאפ, שבה הרבה חדשות משותפות. (4) ויקיפדיה צריכה להמשיך להיות עצמאית/קול מהימן באינטרנט אשר הולך והופך מסחרי יותר. ויקיפדיה צריכה לשמור על בסיס המימון העצמאי שלה. (5) ויקיפדיה הייתה רעיון קיצוני, ויקיפדיה עדיין תקועה בעבר הרדיקלי. צריך לעבור מהמצב הטקסטואלי. ויקיפדיה היא המובילה בתחום הידע החופשי. האם היא יכולה לקחת את המנהיגות לכל העולם? זה סוג קטן של תנועה עכשיו. צריך להיות גדולים להחליק פנימה והחוצה ממערכות אקולוגיות אחרות. צריך לחשוב על הקשר בין רשתות חברתיות וידע. איך אנשים יכולים להחליק פנימה והחוצה בוויקיפדיה כפי שהם מחליקים פנימה והחוצה מהמדיה החברתית.

"אנחנו חיים בהודו ועבדנו עם ארגונים כפריים עממיים שמייצרים מידע, שמגיעים אל הבלתי נגישים, בואו ננסה למפות מי הם האנשים בתחתית סולם הידע, לדוגמה, לפני כמה שנים, עבדתי עם עיתון כפרי המנוהל על ידי נשים חסרות אמצעים במזרח אוטר פראדש, באזור מקופח על ידי התקשורת, אין חשמל, אין טלוויזיה, אנשים מקשיבים לרדיו. 'Point of View' עזרה להם להגיע לאינטרנט ועכשיו הם מגלים שמוטב לעשות סרטונים קטנים בוואטסאפ ולהפיץ אותם.

- הזדמנות לשיתוף פעולה: לחשוב על אנשים המנותקים מהידע וכיצד להגיע אליהם.

מגמות טכנולוגיות:

- הרושם שלנו הוא שתמונות / וידאו / אודיו הופכים להיות חשובים יותר מאשר טקסט - האינטרנט הפך למרחב שיתוף בעיקר. אנשים מקבלים את החדשות שלהם מהרשת החברתית ויישומי צ'אט כגון Whatsapp. הכל זורם ברשתות האלו. אנשים שואלים שאלות ברשת החברתית. הידע מתחיל להתחבר למדיה חברתית ולשיחות צ'אט אתרי האינטרנט מאבדים חשיבות. היישומים הולכים ומתמקדים במטרות ספציפיות מאוד. אותן המגמות יבלטו יותר בעתיד.

8 מדיניות/ממשל הודו דרום אסיה ישנן מגמות סותרות בשלושה תחומים:

(1) חומרה: אנו ניצבים בפני פקק תנועה כלכלי, שבו זכויות פטנט מוגזמות יוצרות נקודות מחיר גבוהות. אבל, באותו זמן, יש צד חלופי, שבו רבים מהחידושים מבוססים על שילוב בין טכנולוגיות ניידות כדי ליצור מכשירים זולים, אשר מרחיבים את הגישה לאינטרנט. (2) קניין רוחני: במיוחד בתחום זכויות היוצרים, מה שחשבנו הוא שאם היה לנו חוק טוב עם גמישות, לאנשים תהיה גישה לידע. אבל זה לא הביא לתוצאות שאנחנו רוצים עבור גישה לידע. אנשים בהודו צריכים להסתמך על ספריות צל. צורות חדשות של שליטה על התוכן צומחות ואולי יש ניסיונות לסגור פלטפורמות פתוחות, אבל באותו הזמן, ספריות פירטיות גם משגשגות. (3) פרטיות: מגמה אחת היא שנכון להיום, יותר ויותר אנשים מתרגלים לרעיון שכאשר הם צורכים ידע, הם יהיו תחת מעקב. זה לא טוב. (1) שינוי אחד גדול הוא עד כמה פרויקטים כמו ויקיפדיה ולינוקס נלקחים ברצינות. אלה נדחו בעבר כבעלי איכות ירודה לעומת פרויקטים ארגוניים, אבל עכשיו הם נחשבים כפרויקטים בוגרים. (2) פחות משוכות ניצבות בפני תרומת הידע

ויקיפדיה היא המודל העדכני עבור ייצור מבוסס משתמשים. תנועת התוכנה החופשית ופרויקטים שונים תחתיה היו מודלים חשובים בעבר, אך הם ניצבים בפני משברים כיום, כי גם הם השתלטו על ידי תאגידים, או שמדובר בטרגדיה שבה אנשים רבים משתמשים בפרויקטים פתוחים, אבל לא תורמים כסף על מנת לתקן או לשפר אותם. תנועת ויקיפדיה היא התנועה היחידה האמתית המבוססת על משאבי התנדבות שמספקת תוצאות. היום ויקיפדיה היא ההשראה לפתיחות.

ויקיפדיה צריכה למלא את התפקיד של האנציקלופדיה המכובדת ביותר. המשימה הכוללת של סך כל הידע האנושי עולה על השאיפות. זו צריכה להיות נקודת התייחסות ראשונה במונחים של אנציקלופדיה, מילון וכו' כי דברים רבים מאיימים על זה. שחקנים חזקים רבים מתחילים להבין שוויקיפדיה היא האמת, ולכן יש תמריץ להשתמש בה כתעמולה. דגש על היותכם ניטרליים ומבוססים על עובדות. (1) ויקיפדיה היא תרופת שער יעילה לפתיחות ולתרום לפלטפורמות פתוחות. ויקינתונים הפכה לגדולה וכל סוגי הפתיחות השונים מתחברים לתנועת ויקיפדיה. נקודת כניסה; מקום טוב להתחיל בו; מקום טוב לפרסם את העבודה שלך. כל אחד יכול להצטרף ולהיות חלק ממנו. (2) רוב החלקים האחרים של תנועת התוכנה החופשית מקוטעים. קהילת הנתונים הפתוחה נמצאת כעת ביחד, אך היא יכולה להפוך מקוטעת. אבל ויקיפדיה היא המקום שבו אנשים רבים עם אג'נדות שונות מאוד יכולים לעבוד יחד. מאחר לוויקיפדיה יש סף ההשתתפות נמוך, אנשים יכולים לתרום בקלות לפרויקט גדול מאוד.

מה שקרה בחלקים אחרים של העולם, כמו בגרמניה, הוא שהצ'פטר הגרמני פועל מעבר לוויקיפדיה עצמה. בהודו גם יהיה נחמד אם החזון של הקרן היה מעבר לוויקיפדיה. ויקיפדיה הופכת להיות נקודת מפגש של קהילות, כך שקן ויקימדיה יכולה להוציא כסף על מנת שנתונים פתוחים וויקיפדיה יוכלו להיפגש בהודו. יותר כלפי חוץ ולא דווקא כלפי פנים מול הקהילה.

אם סטודנט או תלמיד בהודו מחפש מילה כלשהי בסילבוס שלו, הוא צריך לקבל מאמר מקיף בשפה שלו, והמכונה צריכה לקרוא את זה בקול, והוא צריך להיות מסוגל לדבר עם ויקיפדיה ולתקן טעויות. זה צריך להיעשות לפחות עבור 20-22 שפות הודיות, ובאופן אידיאלי עבור 50 שפות בהודו.

מגמות טכנולוגיות: (1) טכנולוגיית שפה / תרגום מכונה.

(2) קידום OER בתחום הפתוח (3) כלים לפקח על איכות ויקיפדיה

9 טכנולוגיה הודו דרום אסיה ההתפשטות והחדירה של המדיה החברתית ישפיעו על דברים רבים בחיים שלנו. זוהי מגמה חשובה מאוד. מגמה זו אינה חדשה; במסגרת החיים המסורתיים, חילופי מידע מתרחשים גם באופן לא רשמי מחוץ לבתי ספר וספריות. אותה מגמה מתרחשת בעולם המחובר; איסוף מידע / ידע, צריכה ופיזור מתרחשים בצורה לא רשמית באמצעות מדיה חברתית. זה גם טוב וגם רע. לדוגמה, וואטסאפ משמש להפיץ מידע רחב ללא מקור או הוכחה. התבוננות בהתנהגויות בקרב מדיה חברתית יכולה ללמד ארגונים אחרים כיצד ניתן להפיק ולהפיץ ידע אמיתי. דוגמה נוספת של מדיה חברתית היא מיקור המוני, שבו התנהגויות מדיה חברתית מתועלות לכמה מטרות טובות, אבל יש היבטים רעים לעובדה שכמה ארגונים שולטים על מקורות מידע/ידע. ויקיפדיה צריכה לבחון את התוצאות החיוביות והשליליות של מגמות אלו, וללמוד מהן. ויקיפדיה קיימת עבור העולם המחובר, ובעולם המקושר, זהו מקור המידע העיקרי. אם יש לי שאלה כלשהי, איכשהו ויקיפדיה תנסה לתת את התשובה.

(1) ויקיפדיה צריכה למלא תפקיד הרבה יותר גדול. היא צריכה למלא את התפקיד של שיטה השתתפותית רחבה ביותר לצבירה ולהפצה של תוכן, מה שהיא לא ממלאת עכשיו. (2) ויקיפדיה צריכה לחשוב כיצד ניתן ליצור תדמית נייטרלית ובלתי מוטלת בספק למידע שלה (3) ויקיפדיה צריכה להיות גורם מאפשר. להגיע מעבר לתוכן המבוסס על התנדבות בלבד, ולבחון באופן פעיל את כמות התוכן שחסרה בעולם בשפות רבות כל כך. שפות רבות יכולות למות עד בוא ויקיפדיה. (4) ויקיפדיה צריכה להתאפיין בגישה מגוונת. לדוגמה, DEF נמצא ב-200 מקומות, שבהם ניתן למנף אותו ליצירת תוכן. (5) ויקיפדיה צריכה להתקדם מעבר לפורמט הכתוב בכל שפה. אנחנו חיים בעולם האודיו-ויזואלי עכשיו, כך שוויקיפדיה לא תחמיץ את ההזדמנות והאחריות להפוך את התוכן שלה לזמין. לוויקיפדיה אין רק תפקיד, אלא גם אחריות, מאחר ומתנדבים מייצרים את כל הידע. צריך לחשוב מראש על מנת להגיע למגוון רחב.

שלוש דרכים לשיתוף פעולה:

(1) הזדמנות לתשתיות (2) תוכן, שכן DEF מייצר הרבה תוכן (3) בניית הכשרה וקיבולת: ישנם 672 מחוזות בהודו. DEF יכול ליצור מענק במסגרתו חניכי DEF יכולים להסתובב ולעבוד עם אנשים על ויקיפדיה. רעיון מחוץ לקופסא: DEF עובד הרבה על הקישור האחרון. DEF וויקימדיה יכולים לבחור 20-30 מקומות שאינם קשורים לשבט הפרימיטיבי ולשפה ולעבודה באותם אזורים. יש את האפשרות של להביא כתבי יד בלעדיים מתרבויות גוססות באינטרנט; זה יכול לקרות רק אם אנחנו מספקים גישה.

אנחנו חיים בעולם מחובר ואנחנו מדברים על וירטואליזציה של הכל. אבל וירטואלי הוא שום דבר ללא העולם הפיזי. למה שוויקיפדיה לא תהפוך גם לבית קפה, ספריה ובכך תספק נקודה פיזית לאנשים לגשת לוויקיפדיה ולתרום. DEF עובד על המרת ספריות בפועל לספריות דיגיטליות - האם ויקיפדיה חושבת לעשות שם משהו. כל 200 המיקומים שבהם עובד ה-DEF יכולים להיות ספריות ויקיפדיה / מיקומים פיזיים, שבהם אנשים באים וכותבים על העולם הסובב אותם.

מגמות טכנולוגיות: (1) הן לחלוטין ישלטו על ידי ניידים. כלומר, בנייה, אסתטיקה, הנגשה, ולהפוך ניידים לאמצעי צריכה והפצה. Medium ישתנה מעיתון/ספר מודפס/ספרייה למאגר אינטרנט מבוסס ויקיפדיה. (2) 5 השנים הקרובות יהיו תלויים במידה רבה באלגוריתמים המבוססים על ניתוח נתונים/מדע נתונים מנקודת מבט גלובלית. עבור הודו, שם 80% אפילו לא מחוברים - זה המקום שבו קיימת ההזדמנות.

10 עסקים / יזמות ניגריה מערב אפריקה הטכנולוגיה היא זרז שינוי ענק, הטכנולוגיה שינתה את האופן שבו אנו עובדים, הכלכלה הפוליטית, בחקלאות אנשים מסתכלים פנימה, אנחנו צריכים לדאוג לעצמנו, לטפח ולהשפיע מבחינה מקומית. אפריקאים למען אפריקאים, כישרונות גדלים בבית. גידול האוכלוסייה, ואת הצמיחה בנוער. הצמיחה בנוער כאן כדי להישאר, מגמה ענקית שתימשך, נוכל לראות את הכלכלות המתעוררות יותר, ועוד.

חל שינוי מהותי בתקשורת הכתובה ובשימוש המסורתי בספריות ובמילונים ביחס לתלות במדיה החברתית ובאינטרנט למידע. אנשים מוסמכים להקליט ולשתף מידע בקצות אצבעותיהם. אמנם יש לכך יתרונות רבים, במיוחד בהתייחסות לפעולה ולמעורבות אזרחית, אך הדבר הוכיח עצמו גם כמסוכן, במיוחד עם התפשטותן של חדשות מזויפות ושל עובדות מפוברקות. כשאני חושבת על איך הילדים שלי עורכים מחקר על פרויקטים בבית הספר, אני מתפעל מההבדל העצום בין ילדותי שלי לבין שלהם. באופן ספציפי יותר, הם מסתמכים על האינטרנט, מחקר משני, ולעתים קרובות מתעצלים לאמת את המידע שהם מוצאים.

המקום הראשון להשיג מידע על אנשים. ויקיפדיה מספקת מידע זה, מקור גדול של מידע. חשוב שתהיה עבודה על עריכת מידע כדי להבטיח דיוק. כוחה של ויקיפדיה הוא בהתייחסויות. יש לה אמינות. רלוונטיות ותדירות הם מאוד חשובים.

יכול למלא תפקיד רחב יותר - למדינות שיש לה הרבה היסטוריה בעל פה. הקרן יכולה לגשר על הפער הזה. ניתן לגשר על הפער הדיגיטלי. אנחנו רוצים שאנשים יחלקו קוד פתוח ללא סדר יום פוליטי, כדי להבטיח כלי מבוסס רחב.

שותפות עם Ndu, Ike, Akunuba (NIA), ארגון ללא מטרות רווח בחלק הדרומי-מזרחי של ניגריה כדי לבנות מרכז מקוון לזיכרונות, אשר לוכד את ההיסטוריה והחוויות של בני איגו, עם דגש מיוחד על מלחמת ביאפרה, המציינת 50 שנה ב-2017.

שותפות עם ארגונים ללא כוונת רווח אחרים בניגריה, כולל LEAP אפריקה כדי ללכוד זיכרונות של מנהיגים היסטוריים, מסורות שהן בעיקר בעל פה, עם עדויות מוגבלות בדבר קיומן בהיסטוריה הפורמלית.

מגמות טכנולוגיות / צריכת ידע: חל שינוי מהיר מהמדיה הכתובה ומהשימוש המסורתי בספריות ובמילונים לתלות במדיה החברתית ובאינטרנט למידע. אנשים מוסמכים להקליט ולשתף מידע בקצות אצבעותיהם. אמנם יש לכך יתרונות רבים, במיוחד בהתייחסות לפעולה ולמעורבות אזרחית, אך הדבר הוכיח עצמו כמסוכן במיוחד עם התפשטותן של חדשות מזויפות ושל עובדות מפוברקות.

כשאני חושבת על איך הילדים שלי עורכים מחקר על פרויקטים בבית הספר, אני מתפעל מההבדל העצום בין ילדותי שלי לבין שלהם. באופן ספציפי יותר, הם מסתמכים על האינטרנט, מחקר משני, ולעתים קרובות מתעצלים לאמת את המידע שהם מוצאים.

11 טכנולוגיה ניגריה מערב אפריקה מגמה מרכזית היא השימוש במכשירים ניידים. אין לך מקורות אינטרנט אמינים במדינת קדונה, כמו במקומות אחרים בניגריה כמו לאגוס, אבל בגלל העלות הנמוכה של טלפונים ניידים, הרבה אנשים, אם אתה נותן להם משימות, אין להם מחשבים ניידים, אז הם הולכים לחפש בטלפון שלהם ב-Google, וברוב הזמן ויקיפדיה היא בין התוצאות המובילות, אז הם הולכים לוויקיפדיה. ויקיפדיה נכון להיום היא המשאב החשוב ביותר עבור אקדמאים עבור המגזר החינוכי. יש לה המון מידע, וגם אם כמה מוסדות אקדמיים לא אוהבים שאתה מצטט את ויקיפדיה, אני מאמין שבוויקיפדיה יש מספיק הפניות מעודכנות המספקות מידע שניתן לסמוך עליו. כאשר אני מלמד את התלמידים שלי, אני מתייחס הרבה לוויקיפדיה כי המידע מעודכן ואתה יכול למעשה לקבל את רוב הדברים שאתה מחפש. זה ממלא תפקיד טוב בחינוך בעולם.

אני מאמין שוויקיפדיה היא המובילה של ידע חופשי

במכון הטכנולוגי של חיל האוויר, יש לנו כאן ספריות שבהן ויקיפדיה יכולה לשתף פעולה, על ידי מתן ידע ספציפי למה שהמוסד זקוק לו. זה יכול להיות הסכם המאפשר להנהלה לדעת כי ויקיפדיה מוכנה לשתף פעולה איתם. אני מאמין שאם זה ייעשה, ויקיפדיה תהיה מקובלת ביותר, וסטודנטים יקבלו את זה ועודדו ללכת לוויקיפדיה יותר כדי לקבל משאבים. גם בסיס המשתמש שלכם יגדל, אני יודע שאתם לא מפרסמים, אז אני לא בטוח מה אתם מרוויחים מהפיכת המידע לזמין. מגמות טכנולוגיה: המגמה שאני רואה, היא שהרבה אנשים משתמשים בטלפונים ניידים במקום בספרי הלימוד המסורתיים שהופצו במשך זמן רב. הבעיה העיקרית עם ספרי הלימוד המסורתיים היא כי רובם יצאו בעבר. אבל ויקיפדיה יכול לעדכן משהו היום שיהיה זמין לאנשים לקרוא. זה לא יכול לקרות במדיה הכתובה המסורתית. אז המגמה היא לתוך המגזר הדיגיטלי בעיקר באמצעות טלפונים ניידים. בעתיד, הרבה אנשים יסתמך על האינטרנט. למעשה בדור שמגיע עכשיו, חצי מהם משתמשים באינטרנט. אוכלוסיית האינטרנט תמשיך לגדול בשנים הקרובות. בהנחה שהמידע אמין, אנשים ילכו עם זה. ברגע שיש להם אמון, הרבה אנשים יקבלו את המידע שלהם מן התקשורת הדיגיטלית.
12 מדיה ניגריה מערב אפריקה פירמידת האוכלוסייה שלנו היא כבדה ברף התחתון, 50% מהאוכלוסייה היא מתחת לגיל 18, זה חשוב. אנחנו כבר מדינה שיש לה יותר מכשירים ניידים מאשר מבוגרים בארץ הזאת. קיימת באמת עדיפות לנייד, והדבר ימשיך שכן כל כך הרבה אנשים אשר משיגים גישה למידע בפעם הראשונה עושים זאת באמצעות נייד. זה יהיה נייד, זה יהיה מסך מגע, והמידע החינוכי יהיה נגיש דרך הטלפון בראש ובראשונה. יש צד טוב וצד רע לוויקיפדיה. יש לי אחיינים רבים בקולג' בארצות הברית ועבורם ויקיפדיה היא התחנה הראשונה למציאת מידע על כל דבר. אז אם אני מחפש דבר מסוים, אז אני הולך לגוגל, אם אני מחפש מידע על נושא אז אני הולך לוויקיפדיה, או לפחות אני מתחיל שם. אם אני מחפש מידע ראשוני ויקיפדיה היא המקום ללכת אליו. כי זה קהל המקור, יש את התגובה של אה, טוב ... זה יכול להיות סמכותי, זה עדיין אנשים. מצד אחד זה המקום הראשון שאתה הולך, אבל אז יש את ההרגשה לפעמים כאילו יש אנשים אקראיים כותבים, מי הם? למה שאאמין להם. מתישהו יש גם הטיה מערבית, אז אם אני מחפש מידע סביב דברים בעולם המתפתח, המידע הקיים הוא דל יחסית. אני מניח שזה המקום שבו יוצרי התוכן נמצאים, כך שיש פחות מידע על הדברים האזוטריים בצד הזה של העולם, במקום בארה"ב.

בעולם המפותח זה הצעד הראשון שנדרש כדי לקבל מידע, אבל בעולם המתפתח זה פחות רלוונטי. ויקיפדיה, אני חושב, היא חלוצה של [ידע חופשי]. האינטרנט הוא המנהיג הראשון של הכל חופשי, אבל ויקיפדיה היא הדבר הראשון שמאורגן על מנת להשתתף ולאסוף מידע באופן מאורגן שהגיוני לחפש. ויקיפדיה היא הראשונה שמוכנה לספק את זה. זה מעצב את השיחה על מה זה להיות חלק של ידע חופשי.

מה שאנחנו עושים זה אנחנו עוזרים לאנשים לקבל הודעות. אנחנו יכולים לעזור לכם להעלות את המודעות בתחום זה. אנחנו גם יכולים להיות קישור עם ארגונים אחרים. מגמות טכנולוגיות: הדברים האחרים הם שאנחנו על סף ההפיכה של האוכלוסייה העירונית לרוב, ערים צומחות, אזורים כפריים הופכים יותר עירוניים ומשנים את הדרך שבה אנשים חיים. קהילה המבוססת על תקשורת אוראלית מפנה את מקומה לטכנולוגיה, ואנשים חיים מהר יותר. הרעיון לעצור במקום כלשהו ולבקש ממישהו מידע, נעלם לאיטו.

בעתיד: הווידאו יהיה חשוב יותר והטקסט הרבה פחות. לצעירים פשוט אין זמן לקרוא. אז וידאו הוא העתיד לגשת למידע נוסף.

13 עסקים / יזמות ניגריה מערב אפריקה חדשות מזויפות השפיעו על ארה"ב וגם על ניגריה. הרבה אנשים ניגשים חדשות ומשתפים אותן בפייסבוק. אנשים תלויים במידע שהוא מקוון, מעיתונים ומפה לאוזן. אני לא רואה את זה משתנה. ניגריה היא קהילתית מאוד כשזה מגיע לשיתוף מידע, לא משנה כמה אתה משכיל. הם תלויים באתרי הבלוג. הם לא הולכים לאתרי חדשות. ניגריה היא המקום שבו התוכן מתפשט ככה, במקום לאשר ולאמת את המידע.

כן, זה השתנה. הרוב נהגו לצרוך מידע דרך הפייסבוק, אבל עכשיו באינסטגרם ובטוויטר. אינסטגרם הוא ענק עכשיו, בגלל התכונות החדשות שלו כמו וידאו. גם חברות העיתונות משתמשות באינסטגרם.

זוהי האנציקלופדיה של העולם. הנה מסע הלקוחות עבור אנשים בחלק זה של העולם. אם אתה רוצה לגלות משהו באינטרנט, אתה הולך לגוגל, התוצאה הראשונה (בדרך כלל) היא ויקיפדיה, מה שאומר שאתה מקבל סיכום של ערך. אז אנשים הולכים לוויקיפדיה כדי לגלות תוכן.

בוויקיפדיה יש הרבה תוכן על אנשים והיסטוריה, אבל בגלל העובדה שהיא נוצרת על ידי משתמשים, חלק מהמידע אינו מדויק ואנשים מתעסקים עם זה מעת לעת. זה הביא לכמה מקרים של מידע שגוי. מכיוון שוויקיפדיה היא כוח, כולם מניחים שכל התוכן הוא עובדתי. כן, אני חושב שאפילו מהשם שלה. ויקיפדיה מחנכת אנשים. היא אמורה להמשיך לעזור לאנשים למצוא מידע. מה אני חושב שזה צריך להיות, רמה מסוימת של אבטחת איכות על התוכן. חלק מהאנשים צריכים לעשות בדיקה נוספת לפני שהתוכן מפורסם. ויקיפדיה נחשבת כמספר 1 כשמדובר בידע חופשי. אנשים בעלי רמה בינונית באינטרנט הולכים אל גוגל בשביל לקבל מידע. אנשים ברמה גבוהה באינטרנט הולכים לוויקיפדיה. הם לא הולכים לגוגל תחילה. בוויקיפדיה יש דרך בה התוכן מסווג. הוא מחולק לפי סעיפים.

למצוא דרכים לקחת תוכן של ויקיפדיה (תוכן רלוונטי) ולהכניס אותו לאתר החדשות של אופרה. אז יהיה לנו "נאגט ויקי" רלוונטי לניגריה. אז זה אומר שאנחנו לוקחים עכשיו ויקיפדיה לאופרה מיני אנשים. בניגריה קשה מאוד להגיע לאנשים מהשטח, מידע בניגריה נצרך מקומית. מידע האוסה - כמו מידע על התרבות שלהם, היסטוריה ואנשים. חשוב לקבל יותר תוכן האוסה. כמו BBC האוסה הוא ברדיו, להדפיס, באינטרנט. זוהי הזדמנות מצוינת ודוגמה. גם ויקיפדיה צריכה למצוא דרכים להגיע לאנשים באזורים הכפריים כדי שיוכלו להבין מהי ויקיפדיה. זה המקום שבו ויקי ב USSD / SMS יכול להיות חשוב מאוד. זה יכול להיות בשיתוף פעולה עם הממשלה כי הרבה מהאנשים האלו לא יכולים להרשות לעצמם לשלם עבור האינטרנט. אבל אם היו לי נתונים, הייתי משתמש בוויקיפדיה.
14 טכנולוגיה הודו דרום אסיה החיפוש הדיגיטלי הפך להיות חשוב מאוד במטרו (בערים הגדולות).

- מילה אחת: גוגל. אנשים מחפשים מידע באינטרנט, לפחות במטרו (בערים הגדולות). - תוכן השפה ההודית נמצא באינטרנט אבל נגיש רק לאנשים שיודעים איך לחפש אותו. זה עניין של לדעת איך לחפש ושיהיה טלפון חכם. עלות הטלפון החכם בהודו יורדת, והגלישה הניידת עולה. אבל תוכן השפה ההודית אינו מתויג או מצורף לאינדקס טוב, ולכן החיפוש אינו מוצא אותו. ישנן בעיות עם מזהי אינטרנט בשפות הודיות; מכונות לא מוצאות אותם, אז יש בעיות טכניות רבות במצב הנוכחי. IAMAI עובד על זה עם קבוצה גדולה של מומחים לשפה וגם עובד עם ICANN. אם הכלכלה הדיגיטלית צריכה ללכת רחוק יותר, היא צריכה לקחת את נתיב השפה המקומית. IAMAI מנסה להאיץ עבודה זו.

ויקיפדיה היא מאוד שימושית, ללכת אל הכלי. מישהו כתב הערה על ויקיפדיה ועל גוגל, ולא צריך מורים.

- לוויקיפדיה יש דרך ארוכה ללכת, כי המצב של השפה ההודית על ויקיפדיה הוא רע מאוד. - מאז שוויקיפדיה היא צד שלישי שנוצר תוכן, שם צריך להיות איזה סוג של כלי לאמוד את האותנטיות של החומר על ויקיפדיה.

שפות הודיות יכולות להיות האזור המרכזי לשיתוף פעולה. קרן ויקימדיה צריכה לספר ל- IAMAI איזו עזרה היא צריכה כדי להעלות תוכן מהודו לוויקימדיה, מהם הכלים הדרושים ומה דרישות המערכת.
15 שירותים חברתיים ניגריה מערב אפריקה כיום בניגריה יש לנו בעיות עם שחיתות, וזה פוגע בפיתוח שלנו. כותרות לפעמים משותפות באמצעות מדיה חברתית תוך שהמידע זולג החוצה. זה משפיע על איך אנחנו חולקים, מה נמצא בפינה העליונה [כותרות חדשות] וזה בדרך כלל משפיע על המידע והידע שאנשים חולקים.

מספר האנשים שהיה להם בעבר גישה לאינטרנט וטכנולוגיה הוא הרבה פחות מהיום. לפני 10 שנים טלפונים ניידים היו דברים יקרים מאוד. אבל כרגע אפילו לילדים בגיל בית הספר היסודי עשויים להיות טלפונים חכמים. המידע היה נגיש פחות, אבל עכשיו בלחיצת כפתור באמצעות הסמארטפון המידע זמין. אנשים היו מקבלים את המידע שלהם מעיתונים, רדיו וטלוויזיה אבל עכשיו הכל קורה במהירות האור. בפייסבוק, בטוויטר ועוד. טלפונים ניידים הגיעו והופצו בניגריה ופתחו דלתות להשפיע על אופן הגישה למידע, כך שעדי ראיה יוכלו להיות עיתונאים מטעם עצמם. מידע מסוים עדיין לא נגיש בניגריה, למרות שחוק חופש המידע עבר כבר על ידי הממשלים הקודמים. אבל הרבה מידע חיוני עדיין לא זמין לרשות הציבור ואפילו כאשר החוק בצד שלך, זה עדיין לפעמים בלתי אפשרי להשיג מידע. אני רואה את המגמה הזאת משתנה בניגריה, אנחנו ממשיכים לצמוח, הצעירים לומדים מיום ליום על זכותם ועל חוקי המדינה. מגמה זו תשנה את מרחב המידע כאשר הממשלות יצטרכו להפוך את המידע הזה לזמין במסגרת הדפים החברתיים / אינטרנט. הטכנולוגיה גם תשנה ותהפוך את הטלפונים הניידים לאפילו חכמים יותר. עם זאת, הרבה אנשים בקהילות הכפריות לא יכולים לקבל גישה לאינטרנט, והמקור הזמין שלהם למידע הוא רדיו או טלוויזיה. ב-5-10 שנים הבאות אנחנו צריכים לראות התפשטות של המידע לקהילות הכפריות. הגישה למידע משחקת תפקיד חשוב בפיתוח.

מידע הוא כוח, ויקיפדיה היא מקור מידע נוסף. היתה לי הזדמנות לבדוק הגדרות על ויקיפדיה וזה היה מאוד מעשיר. בשבילי, ויקיפדיה היא מרכז מידע המניע גישה זולה או חופשית למידע.

התפקיד של ויקיפדיה בעולם של ידע חופשי הוא גישה. על ידי לחיצה על כפתור באינטרנט, זה יכול להיות ב-Google Chrome או ב-Internet Explorer. כאשר אתה מנסה למצוא מידע ואתה תקוע, ויקיפדיה היא אחת האפשרויות הראשונות להשתחרר החוצה. אני רואה בוויקיפדיה גשר המחבר בין מידע לאנשים הזקוקים לו.

כן, אני רוצה לחלוק על הכיוון שאתם צריכים לאמץ במונחים של הטבע של ניגריה. גישה למידע היא מוגבלת, במיוחד למידע מקומי רלוונטי. אני חושב שוויקיפדיה יכולה להתמקד בכיצד לעזור לקהילות באמצעות הממשלה להבין את החשיבות של שיתוף מידע.
16 טכנולוגיה ניגריה מערב אפריקה אנשים באמת בעניין של קבוצות Whatsapp. אנשים משתפים מידע על WhatsApp כמו משוגעים. אנשים באמת צורכים הרבה מולטימדיה אשר יקרה עבור הניגרי הממוצע. אנשים משתפים את הסרטונים האלו כל הזמן. נראה שמדובר יותר בסרטונים בידוריים מאשר בחדשות באיכות גבוהה או מידע לשירות הציבור.

התפשטות הטלפונים החכמים כאן היא תופעה שכיחה במבט רחב של 5 שנים. ו-Whatsapp הוא דבר מאוד עדכני וכמובן מדיה חברתית שהיא פופולרית מאוד. זה יהיה מעניין לראות איך פייסבוק המבוסס על חינמיות יהיה פופולרי. תמחור נתונים הוא משהו שאני חושב שהולך לשנות, כי זה לא ירד עדיין אבל זה הולך לקרות. גם התמחור של הטלפונים החכמים ירד. זה הולך לעשות הבדל עצום. הטלפון הבסיסי יהיה הטלפון החכם והנתונים יהיו נגישים יותר, זולים יותר, והקישוריות תהיה מהירה יותר.

אני יודע להשתמש בוויקיפדיה, אבל אין לי העדפה לזה כאן. בעידן של חדשות מזויפות, ויקיפדיה יכולה למלא תפקיד ענק כשירות ציבורי. לדוגמה, פייסבוק לא לוקחת על עצמה את האחריות לכל החדשות המזויפות הנמצאות שם, ואני אישית מוצא את זה מפחיד. אם אתה רוצה למנף שיווק בניגריה, זה צריך להתבסס על הרדיו כדי להגיע לעם.
17 עסקים / יזמות ניגריה מערב אפריקה מדיה חברתית היא באמת דבר גדול. אוכלוסיית הצעירים היא כמחצית. ככל שהנערות מבוגרות יותר, כן הן הן פעילות יותר במדיה חברתית, הבנים יותר פעילים מהבנות. WhatsApp, ופייסבוק פופולריים מאוד. במונחים של שיתוף מידע, אנשים משתמשים בפייסבוק וב-WhatsApp.

הנוער הניגרי נע מאנלוגי לדיגיטלי. שיתוף מידע הופך למגמה בניגריה. היה לנו את הטלפון הנייד, התקשורת החברתית החלה, אבל זה לא היה נפוץ כמו היום. זה היה עניין של מעמד, עבור אנשים משכילים מאוד ואנשים שהיו ברמה הבינונית-גבוהה במונחים של עושר. אנשים נהגו לחלוק מידע באמצעות רדיו, חדשות, מפה לאוזן. עכשיו זה שונה. עדיין יש לנו תקשורת מודפסת בניגריה ורדיו, אבל עיתונים מקוונים עולים. הדפוס עשוי להיכחד, כי אנשים מבינים שהם יכולים לקבל את כל זה בקצות האצבעות שלהם. הרדיו עדיין שימושי כאמצעי גישה למידע. טלפונים ניידים. אנו רואים מגמה הולכת וגדלה של עליית הטלפון הסלולרי. באמצעות הנייד עם עלות רוחב פס נמוכה הולכת להיות מגמה חדשה. אנשים שיש להם מחשבים ניידים ושולחנות עבודה הם מינימליים, אבל טלפונים חכמים נמצאים בכל מקום והם מאפשרים לגשת למידע בקלות.

ויקיפדיה נפוצה ופופולרית בניגריה כאשר אתה רוצה לקבל משהו או לקבל הגדרה. זוהי נקודת עצירה מהירה כדי לקבל מידע. זה הולך להיות רלוונטי למרות שמנועי חיפוש אחרים הופכים יותר פופולריים.

זה משחק תפקיד חשוב בניגריה, במיוחד מאחר עבור הבנות המידע לא תמיד בהישג יד. בשנים הבאות אנשים יפסיקו לקנות עיתונים והם יכולים לגלות בוויקיפדיה כדי להתעדכן במגמות האחרונות, במיוחד כלפי צעירים. זה יהיה יותר חשוב בשעה שיותר אנשים גולשים באינטרנט והעולם הופך ליותר דיגיטלי.

חדרי צ'אט באינטרנט פופולריים מאוד ואנשים משוחררים.
18 שירותים חברתיים ניגריה מערב אפריקה עם בואו של האינטרנט, הכל הפך קל יותר עם מדיה חברתית. אנשים יכולים ללמוד מיומנויות מבלי ללכת לבית הספר. יש הרבה עוני בניגריה ואנשים חסרים משאבים, בגלל אסונות מעשה ידי אדם. אתה יכול להישען על כל דבר ב- YouTube. לא לכולם יש גישה לחינוך טוב בניגריה. אתה יכול ללמוד את התהליכים עם מה שיש לך. ויקיפדיה היא סמכות כשמדובר במידע, במיוחד בניגריה. זה מכובד וזה פותר בעיות מידע.

בדיוק כמו שגוגל עושה, לבוא להציע באפריקה הדרכות. זה לא חייב להיות מיומנויות דיגיטליות, אתם יכולים לספק תוכניות המשפיעות על חייהם בחינוך. ויקיפדיה צריכה לשבת ולחשוב על תוכניות אלה בניגריה, באפריקה. זה עשוי להיות מקוון. יש לך את שמך בצד שלך. בחר את הקהל שלך, זה יכול להיות כפרי ניגריה כי הגעה לא תהיה בעיה.

19 עסקים / יזמות ניגריה מערב אפריקה בעבר זה היה רק רדיו וטלוויזיה ולא היית יכול להעביר מידע בקלות. היום זה רק במרחק קליק מהמכשיר שאתה מחזיק ביד שלך. זה שינה הרבה דברים. באמת, אנשים צעירים אנחנו מנסים לשכנע אותם לקחת את המגמה החיובית, ולא רק לבזבז את הזמן שלהם, אנרגיה בפייסבוק, טוויטר, לבדר את עצמם, במקום לחדש חידושים שישנו אנשים מבחינה כלכלית. מה שיש לנו בידיים שלנו הוא פריצת דרך מעבר להסבר. השימוש בטכנולוגיה כדי לגייס משאבים, לסנגור כוח, מדובר בנס.

טכנולוגיה, ובמיוחד מדיה חברתית, זה משהו שיש לו פתח גישה לדבר שהיה כמעט פולחן בעבר, נגישות, ללא מגע, עכשיו הוא רק במרחק קליק. זה מדהים! אנו בודקים את האפשרויות לפריצת הפרטיות של ממשלות. אם לא נגיע להצלחה מלאה בממשל פתוח, אנשים ימשיכו להיות מחוץ לקופסה. אין נתונים שיהיו סודיים. לא יישמר מידע מן האנשים. אנחנו מסתכלים על דרכים שהטכנולוגיה תיתן לנו גישה לפריצה אל תוך הקצוות האלה.

פלטפורמה שמספקת לנו מידע ממקור ראשון על נושא, אישיות, או על כל מה שאנחנו לא בטוחים לגביו. זוהי תחנה אחת למטרת הכל.

אני חושב שחלק מהחלקים החסרים על הקרקע, הוא האנשים העוסקים בוויקיפדיה כראוי, שמהווים סוג של מועדון. נחשפתי או שמעתי על חלק מהפעילויות בוויקיפדיה בניגריה, וראיתי את הוויקי-נשים, את האופן שבו מתוכננות הפעילויות, הן לא מתוכננות בצורה כוללנית כך שיותר אנשים ילמדו על אופן השימוש בוויקיפדיה. בשבילי, אני יודע איך להשתמש בה, אז קל לי למצוא מידע. אני חושב שמדובר בפער. אנשים דוחפים את הכל ברחבי הרשת, שגוי, נכון, רק לדחוף את זה. בסופו של דבר אנשים מקבלים מידע שגוי. הסכנה של ידע חופשי היא אותם ארגונים המתבססים ברשת, ומפיצים דברים שגויים. הלוואי שוויקיפדיה תוכל להתמודד עם זה על ידי יצירת מקור ידע חופשי מבוסס שיספק תוכן ומידע אמיתי. בדרך זו, כאשר אנשים ישאלו מאיפה יש לך את המידע הזה, ואתה תאמר ויקיפדיה, הם יגיבו באהה, זה אמין. מה שחינמי בחלק הזה של העולם, אנשים בורחים ממנו. המגמה החדשה בעולם היא להתנתק מן הכלל הזה. להקים פלטפורמת ידע חינמית שהופכת מידע לנגיש, אבל באותו זמן המידע צריך להיות אותנטי, אמין.

התנדבות היא רעיון זר שבא אלינו, ורעיון מוזר, אנשים לא מבינים את זה. אבל המגמה החדשה היא להפוך את זה למשהו שאנשים צעירים עשויים לשקול, אפילו מבוגרים מקבלים את האומץ לנדב משאבים, ידע, או מיומנות. כשיש לנו כל כך הרבה אנשים צעירים שאין להם מה לעשות, אין להם השקעה טובה במיומנותם ובאנרגיה שלהם. זה הופך מבחינתם להיות הכרחי למצוא דרך לנצל את האנרגיה שלהם, ולכן ההתנדבות עוזרת עם זה. יותר ויותר אנשים לוקחים חלק בהתנדבויות. לפני זה, אנשים היו חושבים שהתנדבות היא 100% עבודה חינם, אתה לא צריך לתגמל אותם בכל דבר, אבל כיום יש דרכים לתגמל אותם באמצעות המלצות, מלגות וכו'.
20 מדיניות / ממשלה מקסיקו מרכז/צפון אמריקה אנשים משתמשים במדיה החברתית ואוספים מידע אישי מהקהילה המקומית שלהם. הבניין הקהילתי הזה הוא המקום שבו אנשים מוצאים חדשות ומידע רלוונטי לקהילות שהן חלק מהן. עם אירועי להט"ב, מקומות כמו מרכזים קהילתיים, מסיבות, אירועים, הם המקום לדון ולשתף מידע. במשך 10-5 השנים הבאות, זה ימשיך להיות ככה, כי זו הדרך שאנשים תמיד יוכלו לשוחח באופן אישי כאשר מדובר בנושאים הקשורים ללהט"ב.

מידע נייד. אין צורך שיהיה לך מחשב - הכל בידיים שלך. צריכת מידע היא לא פעילות בפני עצמה, אבל עכשיו זה משהו קבוע שהוא חלק מהחיים שלך. אין הרבה שינוי במקסיקו. טכנולוגיות חדשות לא יהיו דבר שיקרה בקרוב. זה לא הולך להיות מסיבי או לקרות בקרוב באותה מסגרת זמן.

מקור המידע המידי והנגיש ביותר. לא מידע עמוק, אלא משהו שטחי ונוח. מידע מרוכז, כאשר אתה לא צריך פירוט עמוק.

כן, אבל זה יכול למלא תפקיד טוב יותר ולעשות מאמצים נוספים כדי להתמודד עם מחסומי גישה לאינטרנט. שדלנות כדי להגיע ליותר אנשים באינטרנט, ועל גבי ויקיפדיה.

כאשר מחפשים מידע, יש הרבה דברים שלא מפורסמים באמצעות ערוצים רשמיים. מידע זה מגיע מאנשים בקרקע. לדוגמה, בצ'צ'ניה, זהו מידע שמגיע מאנשים מעטים מאוד, אבל אנשים שבאמת נמצאים בשטח. הזדמנויות לעדכן מידע מהפעילים מהקרקע ולחבר אותם לוויקיפדיה כדי לשתף מידע זה. להשתמש כמקור לתוכן של ויקיפדיה באותם מקורות בהם הם משתמשים, כמו דיווחים של ארגונים מקומיים, עדויות וכו', שכן זה הסיפור האמתי.
21 מדיניות / ממשלה ברזיל דרום אמריקה קיטוב. שינוי גדול בקרב קבוצות שונות לגבי איך הן ניגשות למידע. משנה באופן משמעותי איך שאנשים מתלבטים ומחפשים מידע. אמצעי התקשורת והמידע משמשים ככלי נשק לכל אחד מן האשכולות.

ב 5-10 השנים הבאות - בעיית החדשות המזויפות לא תימשך זמן רב. זה עניין של איך המנהיגות והפוליטיקה יתפתחו, וכיצד זה ישפיע על הקיטוב. התפקיד של הניידים בברזיל גדל וימשיך לגדול. לאנשים רבים יש גישה לאינטרנט רק דרך הטלפונים שלהם. אינטרנט קבוע הוא לא דבר רציני. שיתוף מידע בוואטסאפ הוא דבר רחב מאוד (עוד לפני פייסבוק). יש הרבה קבוצות וואטסאפ כדי לשתף מידע. זה הופך למגמה לאומית. זה כנראה יישאר גם בעתיד, בשעה שהנייד ימשיך להיות המרכז לאנשים. ביג דאטה. ויקיפדיה כמו ביג דאטה, וללכת על יוזמות הקשורות לביג דאטה.

ויקיפדיה / ויקימדיה היא למעשה חלק מתנועה גדולה יותר - אנשים מצטרפים לוויקיפדיה במובן מסוים על בסיס מונחים ומעשים קונקרטיים. לוויקימדיה תפקיד מאוד מדויק בחברה, כמקור למידע היסטורי. מקום לחפש מידע שאין לך.

ויקיפדיה צריכה להיות ברומטר של מידע. לא בהכרח בדיקת עובדות, שכן את זה העיתונים צריכים לעשות. זה לא בדיקת עובדה, אלא "בדיקה קרה". ויקיפדיה צריכה למלא תפקיד בעידן שבו הקיטוב הוא סוגיה במדינות רבות. זה צריך להיעשות בלי להיות פוליטיים.

חשוב לקיים מפגשים שנתיים במדינות שונות כדי לדבר על הדיווחים והאינפורמציה. להתמקד יותר באירועים, אתגרים והזדמנויות. ללמד את הקהילות איך הן חשובות. חייבת להיות יותר עבודה עם קהילת ידע פתוחה וקרובה יותר.
22 טכנולוגיה הודו דרום אסיה אנשים ניגשים למידע באמצעות גוגל. יש לה השפעה עצומה על איך אנשים מקבלים גישה למידע. עוד יותר אנשים הולכים ישר לתחום, ועל ידי שימוש נייד יכולים לגשת ולקבל כל מה שהם צריכים לדעת. זה החליף לחלוטין את המילונים בפורמט מודפס, והכל על מה שוויקימדיה עושה, אז תודה. זה הכל על לשאול את השאלות הנכונות, כי התשובות הן הכל שם.

יש לי חשש האם האינטרנט ואיכות המידע יישארו גבוהים ככל שזה עכשיו וכן נגישים בקלות כפי שהם עכשיו. הדאגה שלי היא כי שיווק תוכן ישתלט. כמו בטלוויזיה, הכל התחיל בצורת תוכן טהור, ליהנות מדרמה, מקומדיה, ולאחר מכן מיקום המוצר התרחש והחלה העלייה למטוס. אז המסחרי השתלט.

בשבילי אישית ומקצועית זה מקור מהימן. כשאני עושה מצגות אני משתמש בוויקיפדיה ואתם עושים עבודה מדהימה בבניית ידע ולהפוך אותו זמין ברחבי העולם.

לוודא שיש דרכים פשוטות יותר לקרוא בוויקיפדיה לכל הקהלים. התפקיד שלכם צריך להיות מקור מהימן לחלוטין של מידע בעתיד. עיסוק בפוליטיקה בטוח לא משתלב עם מה שאנחנו עושים.

אנשים צריכים להקדיש יותר תשומת לב למקור המידע שהם צורכים.
23 עסקים / יזמות מצרים צפון אמריקה כאשר אתה מסתכל על מצרים מאז האביב הערבי, התפקיד שהתקשורת החברתית שיחקה גדל באופן אקספוננציאלי. אני לא מכיר אף אחד שאין לו פייסבוק על פני רמות הכנסה ודורות שונים. החדירה לטוויטר גבוהה מאוד והפורטל הדיגיטלי ממלא תפקיד מרכזי יותר ממדיה מסורתית. זה נכון יותר לצעירים ולמעמד הבינוני, אבל המעבר של איך המצרים צורכים מידע מתעלה על הכנסה וגיל. בשנות ה-90 המאוחרות היה שדרוג במגזר ה- ICT במצרים, טלפון סלולרי וסמארטפון הם סמל סטטוס. גישה לאינטרנט באמצעות תוכניות נתונים זולה יחסית.

שיעורי האוריינות הבסיסיים עלו. שינוי דורי ושיפור בכל הנוגע לאוריינות. באזורים כפריים אוריינות הופכת מכשול לשימוש באינטרנט לצרוך מדיה מקוונת. מגמה נוספת היא המגמה המהירה בעיור לעבור לקהיר ממחוזות כפריים. חדירה ניידת גבוהה הן לכפרים והן לאזורים העירוניים במצרים.

אני משתמש בה מספר פעמים ביום. אני מגגל כדי להגיע לוויקיפדיה והתשובה הראשונה היא על ויקיפדיה. אני רואה ערך עצום במה שפותח. אני משתמש בגרסה האנגלית, יותר מהגרסה הערבית.

האתגר מנקודת מבט של המשתמש הוא יותר שהתוכן ניתן לראות כמו מקומי, כך גדלים הנוחות והביטחון. מכאן חשיבותם של מתנדבים מקומיים ותרומה מקומית. יש מידה מסוימת של ספקנות ופרנויה על ידי האנשים מחלק זה של העולם ביחס למידע הנתפס כזר, בשעה שאנשים תוהים מהו סדר היום. אבל זה פחות ישים כאשר אתה לוקח חדשות שמקורן בחברה אזרחית או מקור פרטי מקומי.

24 חינוך ניגריה מערב אפריקה - מערכת החינוך כבר מתישה במשך עשרות שנים האחרונות. צעירים יוצאי השכלה תיכונית פורמלית ללא מיומנויות אורייניות בסיסיות וחסומים מתוך הכלכלה הפורמלית. הזדמנויות במגזר הלא פורמלי פחות משתלמות ויציבות. רמה גבוהה של תסכול, שוליים ופנייה להזדמנויות חלופיות.

- חינוך יותר אנשים רק הולך עד כה ללא שינוי פרדיגמה בשוק (צד הביקוש). ל-10-15% מהניגרים יש תואר בהשכלה גבוהה, בעוד ש-80-59% מהמשרות במגזר הפורמלי דורשות תואר רשמי. צריך לחנך מעסיקים להעסיק עבור מה שהם באמת רוצים (מיומנויות עבודה). בתי הספר לא מלמדים את הכישורים הרכים שהמעסיקים זקוקים להם. - כישורי כתיבה בניגריה הם אחד מהאתגרים הגדולים שלנו. זמן מוגבל בתוכנית WAVE למשך 150 שעות על פני 3 שבועות להתמקד באימון על כתיבת יסודות. אנו מראים אנשים על בסיס אוריינות והבנת הנקרא. יש לנו אותם לעשות משימות ולכתוב מסות. היו לנו תלמידים ברמת האוניברסיטה שאינם יכולים לקרוא / לכתוב היטב כי החינוך שלהם כבר מבוסס על בחירה מרובה. כתיבת רמות הדקדוק נמוכות מאוד. אנגלית היא השפה הלאומית, אך לא השפה הראשונה שגדלה. בין האמידים, לרבים יש אנגלית טובה יותר מבית הספר הפרטי.

- התפקיד הנוכחי: ויקיפדיה כאנציקלופדיה עירונית, לטוב ולרע. הרבה יותר מודעות למותג סביב גוגל מאשר ויקיפדיה.

- תפקיד עתידי: (1) עזרה עם גידול תרבות הקוראים. איך מתחילים לבנות את הביקוש לידע? (2) תמיכה באוריינות מבוגרים היא המפתח, ודורשת יצירתיות לפגוש אנשים ברמה הנוחות שלהם עם קריאה. (3) אם מישהו מוכן ללמוד, איך ליצור דרכים אחרות עבור מישהו מעבר ידע בכתב. (4) הפיכת הצעירים לתנועה בוויקיפדיה ובניית מיומנויות רכות וחיי עבודה באמצעות עבודה התנדבותית, ולכן התרומה הופכת לאישורית כשלעצמה.

- תוכנית הדרכה שווה בדיקה כטייס. תקשורת יעילה - מילולית ולא מילולית - היא המיומנות החשובה ביותר שמעסיקים דורשים. הוראה אנשים לחשוב באופן ביקורתי על איך לפתור את פערי הידע שלהם היא הדרך הטובה ביותר שאתה יכול לעזור לאנשים להיות בדרך להצלחה בחייהם. אם יש לך אנשים שהולכים רחוק מאוד ומרגישים נאמנים, זה הופך להיות הבסיס של התנועה שלך.
25 עסקים / יזמות ניגריה מערב אפריקה טלפונים ניידים עם חיבורי אינטרנט (משתמשים פעילים) היא המגמה העיקרית. עכשיו יש כ-148 מיליון מחוברים לאינטרנט. זה הרבה יותר קל לגשת למידע. בפלטפורמות מדיה חברתית מעורבים אנשים רבים. זה עכשיו בסביבה דיגיטלית עכשיו, הכל דיגיטלי בניגריה.

בעבר, אנשים היו תלויים בעיתונים, בטלוויזיה, ברדיו, ושוחחו עם אנשים מנוסים יותר מהם. ספריות שימשו לגישה למידע ומילונים שימשו הרבה. עכשיו אנחנו פשוט הולכים לטלפונים שלנו, היו לנו מבנים פיזיים, ועכשיו יש לנו מבנים באינטרנט. בעתיד המידע יהיה בפנים שלך, זה יהיה הרבה יותר קל לגשת למידע. אתה לא צריך לעשות הרבה עבודה, המידע יהיה פשוט שם.

ויקיפדיה היא מסד נתונים של מידע על כל דבר, זה מקום שאני תמיד הולך אליו לצורך מידע. אז אני בדרך כלל הולך לגוגל וויקיפדיה תמיד עולה. זה נותן לי מידע נחוץ. ישנם מקורות נוספים של מידע שמקבלים את זה מתוך ויקיפדיה. דוגמא משותפת על איך ערך ויקיפדיה של אבא של ילדה נתן מידע שגוי, ואיפשר לה לכתוב כדי לבקש את השינויים. היא היתה נסערת מפני שהערך טעה בין אביה למישהו אחר. ערך זה עכשיו עודכן עם המידע הנכון, אבל זה גרם חוסר אמון במשך זמן מה.

ויקיפדיה היא המקור העיקרי של מידע תקף, ולכן תפקידה בעולם הוא חשוב.

שיתוף פעולה אפשרי ביצירת תוכן ולשתף מידע נוסף עם העולם. רק להיות יותר ניתנים לגילוי. זה יהיה נהדר להיות חלק מקהילה. היה מוצלח על ידי שותפות עם NWTF (קרן Nigerian Women Trust). מדובר בפלטפורמה שמטרתה לרומם ולתמוך בנשים להגיע למיקום גבוה יותר במדינה. חלק מהאתגרים הוא הצורך לחנך אנשים על מה שאנחנו עושים. יש פער עצום של נשים במשרות גבוהות בניגריה. חלק מהבנות / נשים אשר בוגרות השכלה גבוהה עדיין חסרות את הידע והכישורים הדרושים כדי למצוא מידע ולאמת האם המידע נכון.

זה יהיה נחמד שיהיה איש ביטחון איכותי כדי לאמת מידע על ויקיפדיה. גם פתרונות לא מקוונים חשובים מאוד ונזקקים.

26 מדיה ניגריה מערב אפריקה חדירת האינטרנט עולה בהתמדה והם רשומים על 45 מיליון משתמשים פעילים באינטרנט. חוסר החינוך על ניגריה לגרום לאנשים להתייעץ עם גוגל. הניגרים עושים Googling להכל. אנשים עכשיו מדברים והולכים למנועי חיפוש כדי לאשר את המידע בזמן שהם מדברים. זוהי מגמה עכשווית, שאם היא לא נמצאת בדף הראשון של גוגל או לא ממוקמת על ידי ויקיפדיה, אז זה לא נכון. בשעה שחדירת האינטרנט ממשיכה להיות גבוהה יותר וממשיכים להיות יותר התקנים ניידים (מכשירים יקרים יותר), יותר אנשים יכירו את האינטרנט והידע יהיה משותף על פלטפורמות כמו ויקיפדיה.

המידע היה מוגבל מאוד ויהיה מופץ באמצעות טלוויזיה, רדיו, מפה לאוזן (העמדה הטובה ביותר של אישור, במיוחד עם חוסר אמון). המסנג'ר של בלקברי היה גדול מאוד אז אבל מוגבל לאלה שיכולים להרשות לעצמם טלפונים של בלקברי. ואז הוא הפך להיות רחב יותר עם העלייה של טוויטר ופייסבוק. התקשורת המסורתית היא עדיין הרדיו. יש מרכז טכנולוגי משגשג בניגריה. אנשים מוצאים את זה קל יותר להתחיל עסקים באמצעות טכנולוגיה. יש עכשיו סוג של העצמה לעזור לקהילה ולמדינה בכללותה. זה מעבר לטכנולוגיה, אבל הטכנולוגיה היא אופנתית. האתגרים התשתיתיים הם בדרך. הניגרי הממוצע הוא מתמצא, עובד קשה, וחרוץ. החינוך הוא הנושא המרכזי בניגריה, אין מספיק בתי ספר ציבוריים כדי לספק את רמת הביטחון והידע לבוגרים. יש לנו אנשים ששורדים על פחות מדולר אחד ליום. יש שיעור אוריינות נמוך מאוד בארץ. המוסדות חשופים לשחיתות שהממשלות משרתות.

אני חושב שוויקיפדיה היא הדבר הטוב ביותר אי פעם, במיוחד עבור יזמים. יש צורך לגשת למידע מהיר בזמן ביצוע מחקר, וויקיפדיה מאפשרת את זה. "זה מזניק את המוח שלך" על ידי מתן מבוא ראשוני שיאפשר לך להצליח בכל ויכוח. ויקיפדיה היא דרך מצוינת להתחיל.
27 עסקים / יזמות ברזיל דרום אמריקה בתור זר לארה"ב, אני כבר לומד על הבדלים בחדשות / מגמות בחדשות וכיצד החדשות מתוקשרות. בברזיל, אנשים מסתמכים הרבה על מדיה חברתית כדי להפיץ ולדון במידע בין חברים ורשתות של יחידים. קשה לא לחשוב על חשיפה כי אנשים צריכים התקשורת ואיכות התקשורת בפיתוח העולם. אותם דברים שאנו רואים כאן בארה"ב (עלייה של חדשות מזויפות, מה המציאות, מה לא), אנו רואים בעולם המתפתח. אני מניח שבמדינות עם אוכלוסיות גדולות (הודו, סין) הבעיות הן אפילו קיצוניות יותר, כי התקשורת נשלטת. כמשתמש, אני בוטח בוויקיפדיה. אחד הדברים שאני לא הייתי לגמרי נותן אמון זה כאשר אני מסתכל לתוך דף ואני מקבל נתונים עבור 2014, 2015 (לא המצב הנוכחי כפי שהוא יכול להיות), מה שאומר שפחות נוח להשתמש בו. כאשר זה טרי ומעודכן הייתי לגמרי בוטח בו כחלק ממה שאני עובד על. מספר העדכונים זה מכתיב כמה פעמים אני אשתמש בו.

מעולם לא חשבתי על ויקיפדיה כעל מוצר בעל כוונה או מטרה. עוד מאגר שמאפשר לאנשים לגשת אליו ולהשתמש בו.

הדור הבא - באופן כללי, ידע טכני, גישה, מטרה - להתחיל ברמה האוניברסיטאית, לא לפני כן. רוב המדינות בעולם המתפתח - יש גל של יזמות, להתחבר לרשתות האלו, איך אתה לומד מחוץ לבית הספר, מעמיתים, מאבקים ואתגרים של יצירת יוזמות וחברות משלהם כדי להשתמש ויקיפדיה כמרכז ליצירת רשת, כדי לזהות את עצמם (שיתוף שיטות עבודה מומלצות, מידע בכלל, ההיסטוריה של המדינה), מנסה לחפש את המטרה העיקרית, בשילוב לעשות זאת. צריך לזהות כמה מנהיגי תנועות, אוניברסיטאות שיכולות להתחיל את התהליך של לקבל את המילה החוצה, לעשות את זה ויראלי אז כולם עושים קצת. ניסיון וטעייה, תורמים לא מיומנים, לא יודעים איך לתרום, לא צריך את כישורי האוצרות (שפה, פורמט) כמו מאמץ גדול לא רק כדי להביא תורמים על הלוח אלא גם סטנדרטיזציה כך שהוא ממשיך להיות ויקיפדיה.

החשיבה אינה ליניארית כמו במערב - סוגים שונים של השכלה ורקעים משפיעים על האופן שבו אנשים כותבים. סיבות מדוע אנשים ביישנים ביחס לתרומה יכול להיות כי הם לא כותבים מספיק טוב או לא יכולים לעמוד בסטנדרטים. אבל אם אתה מבקש מהם לכתוב בשפה שלהם, זה יכול להיות יותר טוב. נסה, לדבר עם רשתות, לראות איך הם מתנהגים, להתחיל לעשות את זה על בסיס חוזר יותר עד שאתה חוזר ולהתחיל לאצור תוכן ולראות איך הם מגיבים לאוצר, לא כולם רוצים לתקן. ברזיל - 2 או 3 ערים, יכולות כבר להביא הרבה אנשים (פרטי לציבורי), להפגין דמוגרפיה, תהליך הנצחה עצמית (מחזור מוסרי).

חינוך עמית לעמית בברזיל, לאחרונה הוחלט כי התוכנית יכולה לרוץ לבד. היה רצון להתמקד בפלטפורמת החינוך, לשנות את העשור הבא. הפלטפורמה יכולה ליצור פלייליסט משלה, ללמוד לאורך חייהם לשים את כל החינוך במקום אחד, קהילות פתוחות שבהן לומדים מול המחשב, ולרבות חינוך ביתי למבוגרים. פליפה אמארל בסמנטה נגוסיוס.
28 עסקים / יזמות ברזיל דרום אמריקה הלמידה החשובה ביותר מבוססת על הניסיון שלי לדבר עם לקוחות, להבין את השווקים, באמצעות קצת תוכן והרבה ניסיון מעשי שיש להם כבר. הבעיה העיקרית היא כיצד לקבל ידע רלוונטי ליזמים בצורה שהם הכי מוכנים לנצל את זה. לסטודנטים שפשוט סיימו את בית הספר ורוצים להיות יזמים, בית הספר לעסקים אינו המקום הטוב ביותר ללמוד בו. בית הספר לעסקים אינו מעניק ניסיון אמיתי עבור יזמים בהשוואה למשאבים הזמינים להם מחוץ לאוניברסיטה. ויקיפדיה שמציעה חופשי ידע באינטרנט הוא אחד החלקים של תנועה זו (גישה לידע) שיכולים לעזור במיוחד. ביחס למחיר, להיות מסוגל ללמוד באינטרנט וללמוד הרבה דברים באינטרנט הוא דבר מדהים, אבל יש צורך אמיתי בדברים אחרים בתהליך הלמידה. שלושה מקרי מבחן חשובים. (1) LRNG (https://www.lrng.org/):</> מציע מיקרו הסמכה של תהליך הלמידה (מדידה פורמלית של ידע ניתן ומחויב). זה סוג של ניסיון רחב מבוסס קריירה ופיתוח אישי. הדיפלומה טובה, אבל הקריטריונים מבוססי קריטריון הם אפילו יותר חשובים. (2) Open Masters (https://www.openmasters.org/about):</> קיום קשרים עם אנשים אחרים בתהליך הלמידה הוא באמת חשוב. באופן מקוון ולא מקוון. אם אתה רוצה לעשות את ה"מאסטרס" שלך מבוסס על תהליך הלמידה שלך, הם יתמכו בך. (3) Degreed (https://degreed.com/for-me):</> יכול לרכז את כל חוויית הלמידה בתוך הפלטפורמה, כולל צפייה בשיחות TED. המטרה היא לקבל את כל המשאבים עבור מה שאתה רוצה ללמוד וגם לאצור משאבים דומים נוספים בתוך הפלטפורמה המבוססים על ההעדפות שלך (למידה אדפטיבית). בעתיד, הם יכולים גם להתחבר לאנשים אחרים שיש להם מומחיות דומה.

בקיצור, ויקיפדיה צריכה לעשות מאמצים כדי לאשר ניסיון למידה מחוץ לקהילה ולרכז את הלמידה במקום אחד (צבירת ידע). החזר על ההשקעה בקבלת תעודה הוא לא דבר מאוד בטוח בברזיל, וזה גם לא השקעה טובה. זה הופך להיות ברור יותר מאחר ואתה לא באמת צריך את כל התשתית היקרה שהאוניברסיטה מספקת (קבוצות ספורט, מתקנים), וזה הרבה יותר זול לעשות רק את הלמידה באופן עצמאי. מבחינה היסטורית, אנחנו עצלנים ביחס לרדיפה אחר נתיב הידע שלנו, ומיקרנו כלפי חוץ את תהליך הלמידה לידי האוניברסיטאות כי זה היה קל יותר. העשרה ולימוד עצמיים היא תחזית יותר ריאלית לעתיד.

ידע חופשי הוא תנועה מדהימה, אבל הולך עוד מעבר כדי לנסות לעזור בתהליך הלמידה בניגוד רק להציע ידע ותוכן הוא הצעד הבא. חשוב מאוד לוודא כי הידע הזה הוא מעובד על ידי אנשים זה אמור לשרת. האם ויקיפדיה יכולה לסייע בתהליך הלמידה הזה? יש לנו יותר מדי מידע זמין; הבעיה היא לא חוסר ידע, אבל מה שאנחנו עושים עם כל כך הרבה מידע. לאנשים אין מספיק משאבים ללמוד מכל כך הרבה, אז אנחנו צריכים כלים כדי לבנות את תהליך הלמידה. ויקיפדיה פסיבית מדי. זה מקום ידע חד-פעמי, כמו ספר ישן ומאובק. כדי לקבל קצת ידע טוב, אבל יש ניסיון לא כל כך טוב. אני כבר רואה את הדרך כי הקהילות עושים דברים מגניבים כדי למשוך צעירים לפלטפורמה שלהם. כיום אנו חייבים לתרגם את החוויה שנהגנו לקבל מחנות למרחב המקוון. ויקיפדיה חייבת לא רק להיות אנציקלופדיה, אלא להציע דרך לאנשים ללמוד יותר על הנושאים.
29 שירותי רווחה אינדונזיה דרום מזרח אסיה כאשר מדובר במידע מקוון, קשה לדעת מהי האמת. אינדונזים רבים אינם קוראים אנגלית, אפילו ברמות הגבוהות ביותר של הממשלה ובין אנשי מקצוע רפואיים. אינדונזיה כולה בנויה על מונופולים, לא רק מונופול מסחרי, אלא אחד של ידע. לדוגמה: לא ניתן לבצע הליך רפואי חדש באינדונזיה. אם אוניברסיטה רוצה להביא מנתח לבצע הליך חדש הם יכולים, אבל הם יכולים לעשות את זה רק פעם אחת. יש להם ניסיון אחד בלבד. כל מי באינדונזיה שיכול להרשות לעצמו הולך לבתי החולים בסינגפור בגלל המצב העלוב של בתי החולים באינדונזיה. בתי החולים באינדונזיה הם דבר שלא יאמן. השאלה היא איך להביא מידע חיצוני בצורה שבה אנשים יכולים לגשת אליו, לערער את מונופול הידע. כל עוד זה מגיע מבחוץ, זה יהיה אמין יותר מאשר מקורות פנימיים. תשתית ניידת: תשתית האינטרנט בסיסית מאוד. הדרך הנפוצה ביותר לקבל מידע היא מפייסבוק. בגלל עשרות שנים של התעללות מהממשלה, אנשים סומכים רק על מידע מאנשים שהם מכירים. קל לגשת לפייסבוק על הנייד, הגישה לאינטרנט על הנייד הוא דבר פחות קל. באינדונזיה יש חברה מרובדת מאוד המבוססת על מעגלים חברתיים-כלכליים. מנפרד נמצא במעמד הבינוני. מסיבה זו, מומחים טיפוסיים (המעמד הבינוני העליון או גבוה יותר) מנותקים מהסביבה כי הם לא יודעים מה קורה בשטח. אם אתה מהמעמד הבינוני העליון או למעלה מכך, יש לך השכלה.
30 מדיה תאילנד דרום מזרח אסיה המגמה הברורה ביותר: פיתוח מדיה חברתית והפצת פלטפורמות. דבר זה איפשר הפצת חדשות, והוביל לקיטוב עצום בתפיסות הפוליטיות. עשה את הסביבה קצת רעילה. מדיה מיוחדת מאפשרת לכל מי שיש לו דעה (כולל תיאוריית קונספירציה) לצאת ולהישמע. אמצעי התקשורת המרכזיים תמיד הסתמכו על בדיקת העובדות, ציטוט מקור אמין, ועכשיו יש כבר ערבוב במערכת האקולוגית החדשה כדי לקבל את הדיווח הנכון. זה היה כבר המצב דה-פקטו בדרום מזרח אסיה. יש הגבלות חמורות על התקשורת "החופשית" מלכתחילה. המדיה החברתית מוגבלת גם במידה מסוימת. השפעות רעילות של מדיה חברתית בימים הראשונים של התהליך בבורמה. אחת מההשפעות של הממשל הצבאי היא שאנשים מאמינים בכל מה שהם ראו באינטרנט. האלימות הופעלה נגד אנשים באינטרנט. שמועות התפשטו מהר יותר מכל ניסיון לשלוט בהן. תאילנד: קיטוב עצום מבחינה פוליטית. האזרחים יכולים לעקוף את המדיה הקונבנציונלית (שיש לה הטיות משלה). הוביל להרבה רעש - תגובה חריפה בצורה של שתי הפיכות צבאיות.

לא בטוח אם מגמה זו נוצרה או נבעה מגורמים חיצוניים. יותר ויותר אנשים מתחברים לאינטרנט. אנשים רבים חיים תחת ממשלות שמפעילות הרבה שליטה (וייטנאם). סכסוכים חברתיים והשלמה. התקשורת החברתית עוקפת את התקשורת הקונבנציונלית והיא מעצימה את האזרחים. בהתאם לגורמי הלחץ, האזרחים עוברים לדרכים אחרות עבור הביטוי, מה שיוצר נקודת רתיחה. יש תהליך של התבגרות התקשורת החברתית, והתקשורת הקונבנציונלית תתאים את עצמה. ה"מדיה מהדור הקודם" נמצאת בתהליך של הסתגלות. אנשים לומדים באמצעות ניסיון ישיר. יש עלות חברתית לקיטוב הפוליטי, ואני מקווה שזה יוביל להתנגדות למחשבה המקוטבת. המדיה החברתית הופכת עוד יותר מידית (Facebook Live Streaming, לטוב ולרע). יש דחף עז לבטא את עצמך ולהישמע על ידי הציבור הרחב - זה ילך בכיוון הזה. אפילו ללא פיגור זמן (יכול פשוט להזרים בשידור חי את מה שקורה). זה יגיע למגרש ויהיה איזה סוג של מיון לאורך הדרך.

זה שימושי, ויקיפדיה תצוץ כאשר אני עושה מחקר עבור מאמר. אבל אני צריך להיות זהיר מי כתב את הערך ואת הערות השוליים. התפקיד הנוכחי הוא בסדר, כל עוד הוא יכול להבטיח שהיא שומרת על אמינות המידע. קשה לעבוד עם קוד פתוח, ועם העובדה שכל אחד יכול לערוך. אם היא יכולה למצוא דרך לשמור על הרלוונטיות שלה, היא צריכה להמשיך לעשות את מה שהיא עושה.

אני חושב שיש עדיין תפקיד חשוב עבור ויקיפדיה, עדיין צורך חיוני עבורה בעולם. זה סקר עמיתים קוד פתוח. מה שבאמת צריך לעשות הוא לעזור להפוך את צוותי ההחלטות לקבלת החלטות. אינטגרלי לעיתונאים כמו גם לציבור הרחב. להסביר לקוראים העוברים ושבים מהי עמדה תקשורתית מסוימת, ומי הבעלים. להיות כלב השמירה של התקשורת במיוחד בתקופה שהאמת היא מוצר פרימיום.

לא חשבתי על זה יותר מדי.
31 עסקים / יזמות ניגריה למידה מקוונת היא מאוד פופולרית. רוב האנשים לומדים באופן עצמאי, כך שהאפקט המכפיל גדול יותר. לוויקיפדיה אין אג'נדה משוחדת, ברור מאוד מה המשימה והיא מראה את הצד הטוב יותר של המדיה החברתית. ויקיפדיה יכולה לעזור עם הזהות הניגרית. ויקיפדיה יכולה לעזור לאנשים להרגיש כלולים על ידי העברת מידע עבור כל הצרכנים. LADOL מוכנים לדבר על ויקיפדיה ולעזור להפיץ את המודעות דרך הרשת והערוץ שלהם. הקולות הניגרים צריכים להישמע שכן בעוד 30 שנה שם יהיו 25% מאוכלוסיית העולם. מערכת החינוך נשברה. המגזר הפרטי ישחק תפקיד גדול בסיוע בחינוך. אתה לא צריך להכריח את הניגרים לעבוד קשה. ויקיפדיה יכולה לפעול פשוט על ידי קביעת העובדות ואפקט כדור השלג יקרה בניגריה.
32 מדיה ניגריה בדלתא של ניז'ר מתחילים לראות יותר חדירה לאינטרנט, אבל עדיין הקשר הוא רע מאוד וזה מרגיש כאילו אתה מחוץ לרשת. בעיות חיבור הם אתגר גדול. הניידים הופכים זולים יותר ובמחיר סביר. חברות מדיה מסורתיות נאבקות כך שהן הולכות על הדיגיטל. השוק נע מטלוויזיה, רדיו לנייד. אבל באזורים כפריים רדיו משמש עדיין הרבה. אבל באזורים עירוניים זה מדיה חברתית. העתיד תלוי בפיתוח תשתיות כפריות, אבל העירוני מתכתב עם השאר במונחים של קישוריות. האינטרנט בעתיד תלוי גם במחיר. אחד מהדברים הכי טובים שקרו לאינטרנט. התפקיד של מתן מידע חינם למי שיכול לגשת לאינטרנט. ויקיפדיה יכולה להצטרף לסנגור הנוכחי כדי לחבר את הבלתי מחוברים. מידע קיים, האנשים נמצאים באזורים כפריים, אתה רק צריך לחבר אותם. הם אלו שזקוקים לוויקיפדיה, זה ישנה את העולם. הפודקאסטינג תופס בניגריה, מה דעתכם על ויקיפדיה באמצעות אודיו, היא יכולה לעזור. מועדוני ויקיפדיה בבתי הספר יצרו מודעות. התנדבות הקהילה נמצאת בגידול עבור אנשים בגילאי 20-30 שעושים את ההבדל בערים שלהם, הם נקראים "מעצבי הגלובל". תסתכל על TEDx שיתקיים בטנזניה השנה וזו דרך מצוינת להגיע לאנשים רבים. מערכת החינוך אינה מתמקדת בהגדלת תרבות ההתנדבות, כנראה בגלל הכלכלה.
33 חינוך מצרים חדירת האינטרנט גדלה, אבל פייסבוק הוא מאוד חשוב ופופולרי ביותר ומשמש לחלוק מידע. זה מאוד בולט במיוחד עם צעירים. לאחר המהפכה בשנת 2011, תשומת הלב של אנשים עברה להתחבר למדיה חברתית בשל חוסר ידיעות ומידע. השימוש בנתונים הולך וגדל באמצעות טלפונים ניידים וסמארטפונים הופכים זולים יותר (אתה יכול לקבל טלפונים חכמים זולים עבור 25 דולר). שר החינוך החדש מנסה לשנות את החינוך במצרים. האתגר הגדול ביותר הוא להבטיח דיוק של התוכן. עבור נושאים משותפים עם תרומה גבוהה זה נהדר, אבל הקהל עבור תוכן בערבית הוא חלש ומאתגר. גידול הקהילות המקומיות הוא המפתח, הרחבתם תהיה הדרך הטובה ביותר להבטיח שהתוכן המקומי יגדל. יוזמה אחת נקראת "בנק הידע של מצרים" על ידי פנייה לספקי תוכן מידע / ידע (תוכן אקדמי) ועסקאות שהושגו לקבלת רישיון מדינתי. זה מספק גישה לכל המעורבים באקדמיה כדי להבטיח שהמעבר לדיגיטל יתחיל. לאנשים, סטודנטים, מורים יש גישה לכל המידע הזה בהתבסס על כתובות IP בחינם מסובסדות על ידי הממשלה.

www.EKB.eg יצירת שותפויות עם חברות שיש להן טווח הגעה גדול תהיה הדרך הטובה ביותר להגברת המודעות לוויקיפדיה. רמת המודעות במצרים (17%) היא התחלה טובה ושימוש בפייסבוק ובמדיה החברתית יכול לסייע במצרים.

מערכת החינוך הפורמלית גרועה. איכות החינוך ממשיכה לצנוח. אנשים רבים מחפשים דרכים חלופיות ללמוד. הממשלה ב -40 השנים האחרונות ממלאת כיתות לימוד עם יותר תלמידים, כך איכות ההוראה והמורים ירדו. סגנון ההוראה מיושן.
34 חינוך הודו הקהל שלהם הם ילידי הדיגיטל אשר צורכים מידע בעיקר על טלפונים ניידים. הם לומדים לעבור מתוכן מודפס לפלטפורמות דיגיטליות. אנשים גם מעדיפים הפצה ישירה של סיפורים באמצעות הטלפון רק על ידי מתן שיחה שלא נענתה. תקשורת מבוססת אודיו היא מגמה מתפתחת. ויקיפדיה צריכה לספק פלטפורמה וכלים כדי לאפשר השתתפות של שחקנים נוספים בחלל הידע החופשי. היא צריכה גם לפעול לטובת רישיונות פתוחים. Pratham Books יכול לקדם את ויקיספר ותוכן פשוט מוויקיפדיה ההודית לילדים.
35 טכנולוגיה דרום אפריקה בתוך 5-10 שנים, לרוב האנשים יהיה מכשיר סלולרי והם יהיו מחוברים לאינטרנט. למרבה המזל, הבעיה של אנשים ללא טלפונים חכמים נעלמת. אנחנו לא נהיה מודאגים לגבי זה או לגבי העלות של נתונים בעוד 5-10 שנים. בהתחשב בכך, הרבה מחסומים שקיימים עכשיו יפלו. אז אנחנו לא צריכים להשקיע יותר מדי זמן על IVR או USSD.

נניח כי ב-5 השנים הקרובות, לכולם יהיה טלפון חכם ויהיו מחוברים לאינטרנט. דבר אחד לחשוב עליו הוא דירוג אפס. התמחור היא בעיה שלא הולכת להיעלם לגמרי. בשעה שלכולם יש טלפון חכם, הם יכולים לגשת לוויקיפדיה אבל הם לא יוכלו לקרוא אותה (לא דירוג אפס, לא יוכלו להרשות זאת לעצמם). יש לקוות כי המונופול על הנתונים יוקל בשנים הקרובות. הגישה היא פחות בעיה. המחיר ימשיך להיות בעיה, במיוחד אם הוא מתייחס לתוכן בעל ההשפעה הרבה ביותר. ההצלחה תיקבע במידה רבה בהתאם לצמצום העלויות. 90% מהאמהות של דרום אפריקה מחוברות למידע והעלות היא הבעיה - אנשים עניים מפסיקים להשתמש בתוכן ברגע שאתה מתחיל לטעון משהו. בתחתית הפירמידה, כל עלות היא יותר מדי. דברים כמו צ'אט במיוחד יכולים לעבוד ממש טוב עם רדיו, שכן אף אחד לא יידרש להוריד יישום נפרד וזה יהיה ממש פשוט להתחיל להשתמש במשהו שנמצא כבר בטלפון. ממשקי צ'אט אלו עדיין יהיו פופולריים בתוך חמש שנים. באופן מפתיע, הפופולאריות של הרדיו הולך וגדלה בדרום אפריקה (מגמות האינטרנט אינן משפיעות על הרדיו).

התמיכה בלשון היא חשובה. ויקיפדיה היא ברת מזל שיש בה קהילה המעניקה תמיכה בשפה. כאשר אנו מתחילים להשתמש במכונת למידה, זה יכול להיות קשה להשיג יעילות אמיתית כי יש כל כך מעט ביחס לרוב השפות באינטרנט מלכתחילה.

כל כך הרבה מסורות שלנו נמצאות בעל פה והן הולכות לאיבוד. פרויקט IVR מבוצע בניגריה, אבל זה בגלל שהאוריינות נמוכה, והיכולת לספק מידע בצורה שמישהו יכול להבין (למשל, בשפה מדוברת) היא הדרך היחידה להעביר את המידע אליהם. החדירה של הטלפונים החכמים דרך מעודדת את הצמיחה באוריינות. הבעיה היא ששיעורי האוריינות אינם צומחים במהירות, למרות שכולם עשויים להיות מחוברים. אנחנו צריכים לבנות תוכן בצורה שאינה טקסט על מנת להתאים למגמה זו. יכול לדמיין גרסה של ויקיפדיה - בסגנון יוטיוב חופשי.

השימוש הגדול ביותר באפליקציות בכל השווקים הוא בסנאפצ'ט ובוואטסאפ, ולכן אפליקציות אלו הופכות לפלטפורמה קיימת לאספקת תוכן.

להתחיל להבין כיצד להעביר תוכן ישירות דרך זרמי הצ'אט האלו הדבר המטורף בנוגע ל-USSD הוא כמה טוב זה עובד עבור ויקיפדיה. זה יהיה כיף להחיות את זה - להכין את ה-API עבור ויקיפדיה ולחשוף אותו לבוט וואטסאפ. עכשיו יש לנו טכניקות מחשב מעניינות המאפשרות להתאים את השאלות לערך הרלוונטי בוויקיפדיה. כאשר הם השיקו את ויקיפדיה על USSD בקניה, מתברר שאף אחד לא ידע מה ויקיפדיה הייתה - אפס חדירה למותג. היו להם מכשירים וגישה, אבל הם לא הכירו את המותג (אם כי המצב השתפר במשך 3-4 השנים האחרונות). צריך להבין: איך אנשים מגלים את השירותים האלו?

36 מדיה הודו הדפסת ספרים תתחיל ממהדורות דור קודם והלאה. עלות ההדפסה תרד באופן דרסטי כדי להפוך את הספרים לזולים יותר. זה גם יעודד סוג חדש של נושאים להדפסה. תעשיית המו"לים נעה לכיוון הדיגיטלי. ויקיפדיה צריכה למלא תפקיד משמעותי בחינוך. היא צריכה להשקיע כדי לשפר את רוחב ועומק התוכן הזמין בשפות הודיות. זה צריך להיעשות על ידי יותר הכשרות, תמריצים והכרה בתרומות. ויקיפדיה צריכה להיות נוכחת במכשירי ידע עתידיים כמו Android Echo, ולהפוך בעתיד למכונה המספקת תשובות. מו"לים וויקיפדיה יכולים לשתף פעולה ביצירת ספרי ידע ייעודיים בחינם בנושאים ספציפיים. ויקיפדיה צריכה לחקור את מודלי המימון עבור זה, והשותפים יכולים לעזור בהפצה.
37 טכנולוגיה סן פרנסיסקו (קניה ואפריקה) צפון אמריקה פרויקט Wiki-Med הוא דוגמה מצוינת לתפקיד החשוב שוויקיפדיה יכולה למלא ברפואה. חברי הקהילה האלו הולכים מדלת לדלת בשטח עם טלפונים חכמים המספקים שירותי בריאות בסיסיים שיכולים להתמודד עם אתגרים רבים ולעזור להבהיר היכן ניתן למצוא את המידע. לוויקימדיה כקרן ללא מטרות רווח יש את ההזדמנות לקבל את ההחלטות שחברות וממשלות לא יכולות, ולהשיג את מה שחברות וממשלות לא יכולות. מוזילה היא דוגמה טובה. מציאת השותף הנכון אומרת שאתה יכול להגיע לרמה הרבה יותר גדולה של קנה מידה, אבל זה חייב להיות הדדי ושקוף. לדעת את מי אתה משרת יעזור לכוון אותך לדעת אילו כלים לבנות על מנת להגיע להמונים. יש הזדמנות גדולה לוויקיפדיה להיות המקום האחד המאפשר לקבל מידע על נושאים רבים.

"דבר אחד שהייתי רוצה שקרן ויקימדיה תעשה הוא להשיג גישה רחבה לידע, בנוסף לקנה המידה"

38 חינוך ניגריה אפריקה הניגרים מבחינה תרבותית מעדיפים ללכת לאדם אחר כדי לשמוע על משהו או ללמוד מידע חדש באמצעות מדיה חברתית, יש סיכוי טוב יותר להישמע באמצעות לשים מידע באתר או בבלוג. המגמה היא מבוססת יותר ניידים, הקהילות הסתגלו ללא לראות אחד את השני באופן אישי בשל מדיה חברתית (כל כך מחוברים לאינטרנט).

ב 5-10 השנים הקרובות לכולם יהיה טלפון חכם מחובר לאינטרנט וגישה רחבה למידע.

המידע הוא אוניברסלי ולוויקיפדיה יש את הרעיון הנכון לאפשר לכל אחד להיות מסוגל לתרום. היא עשתה מחקר והיא נקודת גישה טובה למידע.

כדי לשפר - בניגריה לא הרבה אנשים מודעים לפרויקטים ולקהילות של ויקימדיה. גם את איכות התוכן מתישהו צריך לחזק. צריך גם לעשות עוד כדי לכלול יותר אנשים מאפריקה.

הורים משכנעים מהווים אתגר לילדים צעירים המנסים ללמוד ולהשתתף בסדנאות אמנות ומחנות אימונים. המימון הוא תמיד חסם וזה קשה לעבוד כמלכ"ר בניגריה.

רמת הדיגיטליזציה החינוכית היא נמוכה מאוד וקיימת גישה מוגבלת מאוד לתרגל את מה שאתה לומד, זה עדיין מבוסס נייר. למורים אין גישה למידע חדש ומעודכן כדי שיוכלו ללמד כראוי.

39 מדיה ניגריה אפריקה ילדים בבית הספר הציבורי עדיין לא נחשפים לטכנולוגיה ולכן מתן גישה טלפונים חכמים ילמד אותם איך להשתמש באינטרנט באופן חיובי יותר. זה יכול להיות כלי למידה גדול ולמידה מקוונת היא יותר פופולרית, אבל הגישה היא בעיה. יש צורך עצום לעדכון תשתיות כולל בניגריה, והחינוך סובל בגלל זה. ניתן להשתמש בוויקיפדיה כדי לשתף מידע על גיבורים אפריקאים לשאר העולם. ויקיפדיה יכולה לעשות יותר כדי לעזור לתעד את ההיסטוריה המדוברת של ניגריה ולשתף אותה עם העולם. הפולקלור הניגרי גוסס במהירות. שיתוף פעולה עם בין ויקיפדיה ומוזיאונים ואוניברסיטאות יכול ליצור מתחמי למידה עבור סטודנטים ואנשים. ויקיפדיה יכולה לעשות יותר עם מודעות תרבותית בניגריה. אנו מתמקדים בבניית קהילות עם הארגון שלנו קודם, לבנות הבנה ואמון ולשבור מחסומים של מעמד. התמקדות בתפיסת ההורים והבנת הצורך בשיתוף פעולה ולאחר מכן יציאה החוצה.
40 טכנולוגיה קניה אפריקה וואטסאפ הוא הערוץ הגדול ביותר המאפשר לאנשים לתקשר ולשתף מידע. יש עדיין תלות גדולה בעיתונים מודפסים בקניה, כי יש כמות מוגבלת של אנשים שיש להם גישה למכשירים דיגיטליים שיכולים לגלוש באינטרנט. אז הגישה לאינטרנט במחיר סביר מהווה עדיין בעיה. גם החשמל הוא בעיה. BRCK מתמקדת כיום ב- Wi-Fi ציבורי חינם לאנשים כדי לגשת באופן חופשי לכל מה שהם רוצים על ידי צפייה במודעה מהירה. האנציקלופדיה החיה שממשיכה לגדול ולתרום לדמוקרטיזציה של הידע.

הבעיה הגדולה ביותר היא שזה בלא מספיק שפות של אנשים. ויקיפדיה אינה בעלת ערך גם אם אתה יכול לגלוש באינטרנט אם אין שפות רלוונטיות מקומיות. הכיוון שבו הייתי מקווה שוויקיפדיה תתמקד הוא בשפות מקומיות יותר.

בחינת הזדמנויות לא מקוונות ונקודות WiFi חינמיות, הגדלת השימוש בשיתוף פעולה. לגרום למישהו להתמקד במדיניות (ממשל ICT) כאשר מנסים לעבוד ברחבי אפריקה כדי להבטיח מעקב שוטף ועדכונים זה דבר חשוב.

המשוכה הגדולה ביותר כיום הניצבת בפני לחלוק ידע היא הכסף הנדרש לעשות זאת. קשה למצוא רמת מיומנות מסוימת של אנשים. בריכת הכישרון אינה עמוקה. הכישורים הטכניים עולים על כישורי התכנון. מערכת החינוך לא תשתנה עד שהמורים לא יעברו דיגיטציה.

41 חינוך הודו אסיה צריכת הידע ב 5-10 השנים הבאות תהיה מונעת על ידי תקשורת חזותית יותר. אנשים רוצים מידע מקומי זמין בפורמטים וגדלים הניתנים לעיקול בקלות. נוכחותה של ויקיפדיה מחרגשת היטב באקדמיה כיום. עם זאת, השימוש בה מתועל כך שהתלמידים ישקיעו את המאמץ ואת הזמן כדי לקבל הכשרה בחשיבה ביקורתית ובכתיבה במקום לקבל את כל המידע הזמין על מגש. ויקיפדיה, בשנת 2030, צריכה למלא תפקיד מרכזי במתן כלים ופלטפורמות פדגוגיות. אין עוד אתר חופשי בקוד פתוח הממלא את הפער הזה. לדוגמה, אנחנו צריכים כלים ליצירת אנימציה או מצגות אשר ניתן להשתמש בהם בקלות בקורסים שלנו. האוניברסיטה פתוחה ליישום תוכנית ויקיפדיה בחינוך. היא התעניינה גם בהזדמנויות להתמחות לתלמידיה. לספק ויקיפדיה פשוטה או מינימלית לצריכה מהירה של מידע.
42 מדיניות / ממשלה הודו אסיה נכון להיום, ההודים הם צרכנים ענקיים של מידע, אבל לא יצרנים. בעתיד, זה יהיה יותר דו כיווני ואינטראקטיבי. הידע שכיום חסר יתועד. פערי ידע בארגונים פורמליים כמו הממשלה ימולאו על ידי יוזמות לא רשמיות ואקטיביזם של אזרחים. ויקיפדיה צריכה לנסות לתעד כל מיני סוגים של ידע מעבר לפורמט האנציקלופדי, אפילו עד כדי הפיכתה למסד נתונים. אם זה מידע מאומת, זה צריך להיות שם. ממשלת טמיל נאדו כבר שותפה עם תנועת ויקימדיה. להיות גמישים יותר או מכילים תרבותית ביחס למדיניות כמו חשיבות, יעזור לתעד מידע מקומי יותר. אנחנו צריכים לספק פלטפורמות עבור יצירת תוכן בפרויקטים חדשים, כך שניתן יהיה לענות על צרכיו של קהל מגוון. לדוגמה, פרויקט WikiHow מדגים כיצד אזרחים יכולים להפוך שירותים ממשלתיים שונים לשימושיים.
43 מדיה אינדונזיה אסיה הידע הוא מילה ניטרלית מאוד. זה בעצם רק מידע נוסף שאתה יכול לקבל ולשתף. זה לא מה שטוב לחברה ומה לא. באינדונזיה, הרבה מהידע שמתפשט מזיק לגיוון ולדמוקרטיה, מה שהולך נגד העבודה של המדיום. האינטרנט אמור להיות מדיום דמוקרטי. זה הולך נגד הטבע של המדיום עצמו והפלטפורמה של ויקיפדיה. המהירות של התפשטות ה"אנטי ידע" היא הרסנית מאוד עכשיו. המדינה מתלבטת איך אנחנו יכולים לרסן את זה מבלי לסכן את הידע עצמו.

ב 5-10 השנים הבאות, תהיה יותר מהירות (האינטרנט הופך מהיר יותר). במובן זה יהיה לנו מגוון רחב יותר של ידע. אנו מבינים שיש דרישת סף מסוימת הנדרשת על מנת שחברה תשתף בחופשיות. בעתיד, יש לקוות כי דרישת הסף תהיה מתקדמת יותר מעכשיו. כיום, לגוגל יש אלגוריתמים כדי לקבוע מה להציג ומה לא, בעוד שליוטיוב יש פונקציה המאפשרת להוריד תוכן המפר את הכללים. בעתיד, זכויות יוצרים הולכות להיות בעיה גדולה. חברות יתקשו להפיק כסף ממוצרים דיגיטליים. במונחים של טכנולוגיה, AI (בינה מלאכותית) הוא המגמה שנראה כאילו אליה העולם הולך. אבל, חשוב לא לאבד את ההסתכלות על החלק האנושי. חשוב שלא לתת לחברה להשתלט. אנחנו צריכים לחשוב מה זה אומר לחברה. בואו לא נשכח אנשים ואנושיות.

ויקיפדיה משחקת תפקיד חשוב באופן משמעותי במונחים של מתן ידע ראשוני על דברים בחיים. חיפוש מילים חדשות או מושגים חדשים בוויקיפדיה הוא דבר שכיח עבור רובנו. ויקיפדיה משמשת כמדריך משלים בעת קריאת משהו אחר כדי להרחיב את ההיכרות עם הנושא. ויקיפדיה מפשטת את תהליך רכישת הידע. בלי ויקיפדיה, כמו בעבר, צריך לעשות את כל הטרחה כדי לדעת על משהו. אחד צריך ללכת לספרייה, לרכוש כרטיס ספריה, וכו', מה שמוביל אנשים בקלות לוותר. ויקיפדיה הביאה התקדמות חשובה לחברה ביחס לאחזור מידע. עם זאת, זה לא צריך לעצור כאן. יש לעודד אנשים לחפור יותר. אנשים רבים רוצים לדעת על הרבה דברים אבל רק קצת. אם אנחנו רוצים להביא את הטכנולוגיה הזו קדימה, אנחנו צריכים למצוא דרך לעודד אנשים לקרוא עוד ציטוטים על ערכים בוויקיפדיה. התפקיד הגדול שוויקיפדיה מביאה לעולם הוא להפוך את הידע לנגיש לכל כך הרבה אנשים. מאחר שכולם יכולים לערוך בוויקיפדיה, צריך לעבוד קשה על שיפור האחריות שלה. בנוסף, ויקיפדיה צריכה להתרחב ליותר שפות, ואז היא תהיה אפילו יותר נגישה, ויהיה ניתן להוסיף נושאים מורכבים יותר. במקום לחכות לתורמים שיופיעו באופן מקרי מהחברה, ויקיפדיה יכולה לקחת תפקיד פעיל יותר. לדוגמה על ידי מתן הכשרה מבנית יותר, ביותר מאשר רק תחרות. הכשרה שבה אנשים יכולים ללמוד כיצד לתרום במדינות שבהן מספר הערכים נמוך מאוד (כגון אינדונזיה), עם שפות שאינן בשימוש רב, במיוחד בנושאים מורכבים.
44 חינוך אוגנדה אפריקה וואטסאפ היא הדרך העיקרית בה מידע משותף יחד עם עיתונים מודפסים. טלפונים ניידים מחברים אנשים ומאפשרים להם לשתף מידע. הגישה מוגבלת, כך שבעתיד יהיו יותר טלפונים ניידים עם גישה לאינטרנט מלא. הדמוקרטיה העולמית של המידע, זה מה שוויקיפדיה צריכה להמשיך לשפר ולהרחיב. יש נתק עצום בין מה שאנשים לומדים לבין תוכנית הלימודים בפועל. יש לעשות יותר לקראת הדגשת העובדות החשובות. ויקיפדיה יכולה לעזור לבנות סקרנות, מאחר ומיומנויות המחקר יהפכו יותר ויותר חשובות בחיים. כל עזרה במאבק על מציאת תוכן רלוונטי לתוכנית הלימודים. גם הכשרה על המיומנות של המחקר, אבל הגישה היא עדיין בעיה. ההבנה כי הדרך החדשנית ביותר לחינוך היא באינטרנט.
45 טכנולוגיה ארה"ב, דרום אפריקה אפריקה ויקיפדיה עשתה עבודה נהדרת ביצירת מערכת ניהול מבוזרת, המסייעת לתורמים לתרום וליצור מוצר ששינה את העולם. ויקיפדיה יכולה להשאיל חלק מהמומחיות שלה בארגון מידע וניהול קהילתי משותף כדי לסייע לטכנולוגיה עבור מגזר הפיתוח. חיזוק מגזר המידע שאינו מוטה וטכנולוגיה מגוונת. קשה ליצור פרויקטים ברי קיימא בטכנולוגיית קוד פתוח.

ערכת נתוני פתיחה כמו אפליקציית קוד פתוח לאנדרואיד שאוספת נתונים מהקרקע. איך קרן ויקימדיה יכול להשאיל את המומחיות שלה ל-ICT עבור שטח הפיתוח. תארו לעצמכם שעד 2030 קרן ויקימדיה מכשירה את העולם על איך להשיג את התמיכה שיש לנו וליצור ויקימדיות אחרות.

46 טכנולוגיה ניגריה אפריקה מדיה חברתית באמצעות וואטסאפ, טוויטר, פייסבוק ולינקדאין היא הדרך בה אנשים מקבלים ומשתפים מידע היום. בעתיד יותר אנשים יהיו מודעים יותר, ויבנו את חייהם סביב הטכנולוגיה באמצעות מדיה חברתית. ויקיפדיה היא פלטפורמה אמינה לנוער ומקור מידע. אם ויקיפדיה תוביל את העצמת הנוער לכיוון של השכלה. פלטפורמה כמו ויקימדיה תדחוף את ניגריה קדימה לעתיד טוב יותר. למצוא דרכים לחזק מידע, שאינם נכללים בשיעורים רגילים עם ויקיפדיה. עבודה על פרויקט המיומנות הדיגיטלית של Google. המבנה של המערכת הניגרית משחק תפקיד גדול, האישורים נדרשים במיוחד ביוזמות הממשלה.

לנוער יש את החשיבה של אני רוצה את העבודה עכשיו ללא מיומנות, בלי לקחת את הזמן כדי ללמוד מיומנויות כדרך לשרוד. הפיכת הנוער לחלק בלתי נפרד של התהליך מההתחלה היא דבר יעיל מאוד. חשוב לטפל בשורש של הבעיה בניגריה, והשורש של הבעיה הוא החינוך. "מערכת החינוך הכשילה אותנו".

47 עסקים / יזמות מרובה צפון אמריקה איך אנשים עוסקים ביזמות חברתית במדינות ללא חופש עיתונות או עם הגבלות ניכרות? רעיון של נתיב קדימה לאחר שהתוודעו. כיצד לעסוק בתוכן מקוון, ברשת או בדפוס. מגמה ניכרת סביב "קליקטיוויזם" אבל זה רק נוגע בפני השטח. שימוש ניכר בהקלקות וסימוני 'אהבתי' ו'שיתופים'. מה הם הנתיבים המתוחכמים יותר להתקשרות עם קהילות? כיצד יכולות חברות מדיה לכוון תכנים לקהלים תוך פענוח במה אנשים מעוניינים וכיצד הם עוסקים בכך? כרגע, אנחנו פועלים עם מיקוד צפון אמריקאי/אירופי. יש הבדל בין כתיבה על וכתיבה לגבי קהלים. איך הכי טוב לעסוק בקהלים של היום? התשובה מבחינתנו היא שיתוף פעולה עם יוצרי תוכן מקומיים. התקשורת בכללותה עוסקת בעבר, ובמה שנעשה. יש פחות דגש על "איך לעשות", וזה בעצם מה שאנשים רוצים. ארגוני breakout הם הרבה יותר ממוקדים בעתיד. המושג של אנציקלופדיה הוא מיושן - זה עניין של מהות ומיתוג. קחו למשל מחלה. יש הרבה אנשים שאולי ירצו למצוא חולים אחרים, להשוות טיפולים, מוסדות, מידע. פתאום, הם מגיעים לוויקיפדיה כדי לקבל את הידע, אבל יכולים גם לקבל את דעת הקהילה ומגוון של אפשרויות. עורכים לאורך זמן יכולים לבוא להיות ידועים ומהימנים על ידי הקהילה. כדאי לשקול לתת להם כסף או כבוד או תגי הוקרה בתור סופר תורמים. יצירת יכולת היא לגמרי בקנה אחד עם הרוח של ויקיפדיה - הקהילה עוזרת לקהילה, אבל באופן ממושמע. זה יכול לפרוץ לתוך העולם המתפתח במהירות יחסית. לא צריך להתמחות. לא לבעוט אותם לפייסבוק או לוואטסאפ כדי ליצור קבוצות צ'אט שם, זה באמת ייתן לנו מוצר טוב יותר וחלק מזה זה השירות. בקשו מאנשים לומר לאן אנחנו הולכים בעתיד?

עלויות העסקה של התמודדות עם קרן הן 40% (מחקר מקינסקי שפורסם ב SIRR). בעסק, זה בסביבות 4-1%. קרנות/פילנתרופיה הוא מגזר שאינו מתפקד לחלוטין. מה אם קהילת ויקיפדיה תתחיל להעריך כל קרן? זה יכול להיות מקור רווח עבור קרנות לשלם כדי להגיב על הערות. מערך מלא של ידע, במיוחד בעתיד. לאיפה גל זה של יזמות הולך? המקום הטוב ביותר לקבל ידע הוא בדרך פתוחה, פשוטה. המגזרים העסקיים שונים באופן קיצוני בכך שיש נקודות מעבר / נטייה מאוד נדירות. ארגונים מאוד אמינים.

העתיד, "איך לעשות", והעשייה משלימים את האנציקלופדיה מבוססת העובדות. כניסה לנקודת מפנה של עולם של חזרות, מקווי הייצור של המהפכה התעשייתית ועד היום שבו הערך תורם לשינוי. אתה צריך להיות מחליף על מנת לשחק במשחק של שינוי. יש הבדל גדול בין שחקן מול משחזר.
48 מדיניות / ממשלה תאילנד אסיה - מקורות המוניים אשר ניתן יהיה להשתמש בהם הן עבור מטרה מסחרית ולא מסחרית יהיו עוד מגמה במהלך 10 השנים הבאות.

- למידה מקוונת ווירטואלית תהיה אף היא מגמה חיונית לחינוך. מוסדות אחדים מספקים קורסים נוספים אשר ניתן להשלים לחלוטין באינטרנט ללא הכיתה המסורתית. ידע חופשי יהפך למגמה שכן אנשים רבים רואים את האינטרנט כ"ספק תוכן חופשי". ייתכן שיהיה קשה לצפות לרווחים ישירים מהגישה אל התוכן ומהשימוש בו. עם זאת, הכנסות עקיפות כגון עמלות ופרסום ימלאו תפקיד גדול יותר ויותר. אזרחים מבוגרים ימלאו תפקיד חשוב בניהול ידע מקוון. יש להם זמן, ניסיון וידע לשתף עם הקהילה באינטרנט. הצגה עצמית תהיה גם מגמה בעשור הבא. אנשים ימשיכו לפרסם, ולשתף תוכן הקשור ל"אני" - בנוגע לצורה ולתבנית של התקשורת, "שידור חי באינטרנט" יהיה גם צורה יותר פופולרית לנתינת וקבלת ידע. אנשים נותנים פחות תשומת לב לידע בצורה של "טקסט", ונוטים לטובת תוכן "מולטימדיה ומונפש" שבו הם יכולים גם לקחת חלק. הם יכולים לשתף ולקבל ידע באמצעות פלטפורמה מקוונת. לגבי תאילנד, הצמיחה של האינטרנט וטכנולוגיית המידע, כולל רשתות חברתיות בעשור האחרון, פתחה פלטפורמת תקשורת חדשה המאפשרת לאנשים לפרסם באופן חופשי את הפעילויות היומיומיות שלהם ואת הנתונים האישיים שלהם עם חברים ברשת. עם זאת, מנקודת מבט משפטית יש כמה מגבלות. קודם כל, אנשים נוטים לשתף מידע אישי רגיש כדי לזהות אדם בהקשר. לאחרונה, ממשלת תאילנד השיקה את תאילנד 4.0 ומדיניות הכלכלה הדיגיטלית כי הכוננים אזרח לעסוק בעסקה דיגיטלית ואורח חיים ללא מתן מסגרת משפטית נאותה להגנה על הפרטיות שלהם. שנית, מספר חוקים שנחקקו כחלק מ"הכלכלה הדיגיטלית "מתמקדים בשליטה על תוכן מקוון, לדוגמה, חוקי פשעי מחשב שיש בהם מספר סעיפים המפרשים אנשים שרק" מפרסמים "," חולקים "תוכן" מזיק "המוגדר באופן רחב. זה יכול להיות "אפקט מצמרר" על חופש הביטוי להשפיע על שיתוף ידע כי זה סוג של "תקשורת מקוונת". בנוסף, ישנם חוקים "לצנזר" תקשורת מקוונת שהיא "נגד מוסר ציבורי", אשר מוגדר שוב באופן רחב מעורפל. יתר על כן, הצעת החוק של טיוטת האבטחה של Cyber ​​תשפיע גם על הפצת תוכן מקוון, אם יבוצע. לכן, דעתי, במיוחד בהקשר התאילנדי, היא שהגורם החיוני ביותר שיכול להשפיע על הגישה, השימוש והשיתוף של הידע המקוון הוא הגורמים המשפטיים הנוגעים לתכנים מקוונים של צנזורה.

ויקיפדיה היא מסד נתונים ידוע של גישה חופשית לאנציקלופדיות ומרכז ידע משותף. מלבד ויקיפדיה, יש כמה פרויקטי אחות המניעים שיתוף ידע עבור החברה. באשר לטיעונים על ויקיפדיה, שמעתי תמיד אנשים רבים טוענים כי המגבלה של ויקיפדיה בהקשר המחקר האקדמי תהיה אמינות בטווח של התייחסות בשל העובדה שכל מי שרוצה לשתף או לפרסם מומחיות יכול לכתוב. כמו כן, כל מי שלא מסכים בהקשר יכול לערוך. זה עושה את ויקיפדיה שונה מכל מסדי הנתונים האקדמיים האחרים האמינים אשר צריכים את הביקורת המתאימה על מנת לפקח על איכות המאמר. עם זאת, יש לי נקודות מבט שונות, כי, מניסיוני על גרסה של ויקיפדיה, קלט של מידע חדש הוא מוגבל למדי בשל העובדה כי יש תהליך כמו "ביקורת עמיתים", אשר אינו ברור במספר נושאים כגון (1) מי הוא הסוקר של העמיתים (2) מה המומחיות שלהם והניסיון עבור התוכן (3) מה הם הקריטריונים או הסטנדרטים כדי "למחוק" או "לא לאפשר" תוכן מסוים על ויקיפדיה. (4) הסיבה לדחיית תוכן עשויה להיות לא רלוונטי לנושא או "מעורפל מדי", שהוא התשובה הסטנדרטית או ברירת המחדל. לדוגמה, הסיבה לדחייה היא "לא אנציקלופדי" או "לא ראוי לציון או יוצא מן הכלל" - סיבות אלו הן סובייקטיביות ומעורפלות. כאשר משתמשים מבקשים הסבר נוסף, לא בהכרח אחד יתקבל. ואז, במקום להיות "כמו שוק חופשי", שהיא נקודה חזקה של ויקיפדיה, מתברר שתהליך העריכה הוא כמו עיתונים יומיים ישנים כאשר מערכת העריכה שולטת על ההחלטה הסופית. ההבדל הוא שאף אחד לא יודע מי הם מערכת העריכה של ויקי.

לדעתי, התפקיד של ויקיפדיה יכול להיות "שוק של רעיון" שבו כל מידע ניתן להחלפה ולהבעה. הרגולציה העצמית צריכה להיות מנגנון חיוני לאיכות התוכן בכך שהיא מאפשרת ל"שווקים "לעבוד על" תפקידי עריכה". אנשים, כל המשתמשים, יעזרו עם עריכת תוכן שוב ושוב ללא התערבות של "עורכים" מסוימים.

ויקיפדיה הייתה שימושית בעבודתי במיוחד בגרסה האנגלית אשר מספקת עובדות בסיסיות או נקודת התחלה למגוון רחב של נושאים למחקר. כדי לעשות את זה ליותר שימושי, אני מציע את השקיפות של תהליך העריכה כפי שנדון לעיל. (עבור הגירסה התאילנדית). אם ויקיפדיה עדיין משתמשת ב"סקירת עריכה", אני מציע (1) להגדיר הגדרה ברורה של קריטריונים "יוצאי דופן" (תן דוגמה). למעשה, אני חושב שככל שיותר אנשים כותבים, הוויקי יותר אטרקטיבי. (2) את העורך או ביקורת עמיתים ניתן לחלק את הפאנל או הצוות המקצועי עבור כל סוג של תוכן (אני לא יודע מה התהליך אבל אני מניח שיש קבוצות מסוימות או אפילו כמה עורכים שסוקרים את כל הנושאים על פני מגוון של תוכן) אם לוויקיפדיה יש מדיניות חדשה של תהליך ביקורת עמיתים כמו ארגון פאנל העריכה החדש, הייתי מבקש להיות חלק מאותו צוות בהקשר לתחום העבודה שלי.

בנוסף, ויקיפדיה (בגרסה תאילנדית) עדיין לא סיפקה תוכן המכסה את תחום העבודה שלי. לדוגמה, נושאים משפטיים הנוגעים לפרטיות ולחוקי מדיה חברתית מופיעים מדי יום, אך אין תוכן כזה בוויקיפדיה. (יש מידע בצורה של "חדשות" אשר שונה מן התבנית הטובה של ויקיפדיה אשר מספק כל היבט של עניין מסוים) אם ויקיפדיה היה מרחיבה את התוכן בצורה זו, אני אשמח לתרום תוכן הקשור לעבודה שלי.

49 מדיניות / ממשלה אינדונזיה בעיקר, דרום מזרח אסיה אסיה בינה מלאכותית (AI) תהיה שיפור משמעותי ביותר וזה ישנה את העתיד. שירות צ'אט, שירות לקוחות, למשל, ניתן להחליף אוטומטית על ידי בוט. בלוצ'קין של ביטקוין יהיה ידוע יותר מאשר בעבר וגם השימוש יגדל. ויקיפדיה היא מרכז חינוך חינם ומרכז ידע. נתמכת על ידי כמות אדירה של מתנדבים וזה החלק החזק ביותר, שיתוף פעולה בחינוך. תוכן מקומי באנגלית הוא הטוב ביותר. הוא תמיד מתייחס וקורא במהדורה אנגלית, כי אין מספיק תוכן במהדורה המקומית. ויקידטה תהיה שימושית במרכז נתונים מרכזי. Open Data Lab עובד על העצמת ותמיכה בממשל המקומי כדי לפתוח פורטל נתונים פתוח, כמו גם לדעת כיצד לחקור ולהשתמש בנתונים הפתוחים. Antya מציע שזה יהיה נהדר אם את כל הנתונים בעולם הזה ניתן למצוא בקלות ולעקוב. בפגישה האחרונה, Antea היה מודאג לגבי הקיימות של ארגון ללא מטרות רווח, כך הוא מקווה ששיתוף הפעולה יכול לעשות את זה יותר יציב
50 חינוך אינדונזיה אסיה יש אי הבנה וחלק מבלבל כאשר דילה הזכירה טכנולוגיה עם עמיתיה לעבודה. בהוראת השפה, רוב הדורות המבוגרים עדיין מעדיפים את השיטה המסורתית יותר מאשר המודרנית. אמנם, דילה מבינה כי המורה לשפה צריך להתקדם ולוקח את זה כמובן מאליו. הטכנולוגיה כבר עזרה לה להתחבר ולהבין את העולם המשתנה במהירות. היא גם מנסה להתאים את הטכנולוגיה כדי לפגוש את יכולת התלמיד שלה. בעתיד, היא מדמיינת ב-5 או 10 השנים הבאות כי הטכנולוגיה תעזור ותיצור תהליך למידה נוח יותר, היא לא צריכה ללמד בכיתה יותר, היא יכולה לעשות בכיתה מקוונת או אפילו ב-MOOC.

היא גם מזכירה כי אולי בעתיד תהיה טכנולוגיה חדשה שיכולה לעזור לאנשים לזהות ולנתח אם מישהו יעשה דברים רעים. זה חייב להיות מקושר עם מדיה חברתית.

ויקיפדיה היא אתר שימושי שיכול להיות חשוב אם אנחנו רוצים לבצע הצצה. ויקיפדיה גם מספקת את המידע המהיר. למרות זאת, היא אומרת כי ויקיפדיה עדיין מסתכלת למטה על ידי האקדמיה, היא מקווה כי מערכת ויקיפדיה ניתנת לשיפור, כך שאנשים יכולים להפנות וללמוד מוויקיפדיה. ויקיפדיה יכולה להיות משאב חדש עבור הארגון שלה (Indonesia Mandarin Language Teaching Association), הם יכולים להשתמש בחומר מוויקיפדיה ואין לו הגבלה כמו באוניברסיטה בפגישה האחרונה, דילה מקווה שלא רק לוויקיפדיה אנגלית יהיה תוכן טוב, היא גם מקווה שהמהדורה המקומית תהיה כך.
51 טכנולוגיה אינדונזיה אסיה נתונים מקוונים יהיו חזקים יותר. מנוע החיפוש יהיה המקור העיקרי למידע. לבינה מלאכותית יש גם השפעה גדולה ותעשה חיים קלים יותר. עכשיו, כמה מהקונסולציות המקוונות או שירות הלקוחות באמצעות בוט וזה משנה את השירותים הישנים. Dyah מזכירה את Sale Stock, אחת מחנות האופנה באינטרנט, אשר באמצעות נתונים גדולים מקבלת מידע מלא על מוצרים ספציפיים שיכולים להימכר טוב. ויקיפדיה היא אתר ההפניה העיקרי. המהדורה האנגלית שלה מספיקה כדי להתחיל לדעת על מידע ספציפי. המהדורה המקומית אינה טובה כמו המהדורה האנגלית. Dyah גם מזכירה כי ויקיפדיה צריכה להיות מתויגת כמהימנה (לוגו המציג את תקפות המאמרים שלה). לכן, משתמשים יכולים לסמוך יותר על ויקיפדיה. DSI רוצה לשתף פעולה באמצעות ויקיפדיה בייצור ידע ומתן בחזרה לחברה, DSI רוצה לשפר מאמרים בטכנולוגיה, כל כך הרבה אנשים יכולים ללמוד מוויקיפדיה, כאשר עכשיו לגירסה המקומית אין מידע עשיר. Dyah גם מתעניין בוויקידטה בה היא משתמשת עם חברי DSI. ממשק המשתמש של ויקיפדיה צריך גם להיות משופר. Dyah מרגיש שממשק המשתמש האחרונות הוא כל כך משעמם. בעתיד, Dyah מנבא שאנשים יבינו יותר על החשיבות של שיתוף ידע.
52 שירותי רווחה אינדונזיה אסיה בימים אלו, אנשים משתמשים באינטרנט יותר מאלו ב-10 השנים האחרונות. אם אנחנו מסתכלים ביסודיות, אנשים השתמשו באינטרנט לאיסוף מידע בלבד, בעוד שבחלק גדול של האזור יש חיבור אינטרנט מוגבל. כיום, האינטרנט הופך להיות חיוני עבור רוב האנשים, שם הם יכולים להתחבר אחד לשני כדי לחלוק מידע וידע באמצעות כלי תקשורת, כגון סקייפ. ויקיפדיה, מנקודת מבט של האני, הוא אתר אינטרנט, אשר מספק גישה חופשית ללא תשלום. זה כבר בשימוש על ידי אנשים בעיקר כאשר הם הולכים לחפש מידע באינטרנט. אחת הסיבות לכך היא שוויקיפדיה מופיעה בדף הראשון של מנוע החיפוש של גוגל, כך שכל האנשים מכל תחום מקבלים מידע מהיר מוויקיפדיה. ויקיפדיה יכולה להיות פלטפורמה להצגת וקידום הספרות האינדונזית, כגון סופרים וספריהם, מתרגמים בולטים לספרי ספרות אינדונזית, תרבויות, שאותן ניתן לכתוב הן באנגלית והן באנגלית בוויקיפדיה. כדי להשיג זאת, קרן Lontar מוכנה לספק נתונים שימושיים עבור הפניות לשיפור תוכן ויקיפדיה ועזרה לאסוף מתנדבים חדשים עבור ויקיפדיה על ידי יותר פגישות עריכה. בפגישה האחרונה של הראיון, הציע האני כי יש לקדם את ויקיפדיה יותר על האופן שבו היא פועלת. היא הזכירה שרוב האנשים כבר יודעים על ויקיפדיה, אבל הם לא יודעים איך לתרום לה. ויקימדיה היתה צריכה להודיע לעולם כי חלק מהשלוחות קיימו גם שיעורי הדרכה של ויקיפדיה למשתמשים חדשים, כדי שיוכלו להשתתף באימונים ולתרום בשיפור מאמרים של ויקימדיה. בנוסף, האני הזכירה גם את הזמינות של מאמרים בוויקיפדיה עבור משתמשים עם מוגבלות. היא קיוותה כי ויקיפדיה תהיה זמינה עבור אותם משתמשים מיוחדים בעתיד.
53 טכנולוגיה אינדונזיה אסיה Yantisa אמר כי המגמה שהוא ראה קשורה לפעילויות OSM במיפוי נתונים להדמיה. הנתונים שהם מספקים ברשת הם נתונים מרחביים, ולכן המגמה שמתרחשת כרגע היא הפיכת הנתונים לתבניות אינפוגרפיות. עכשיו יש הרבה נתונים מספריים לספק לתוך אמצעים חזותיים וחלקם גם אינטראקטיביים.

המגמה השנייה שמתרחשת היא שיש הרבה אנשים עכשיו שקלט הנתונים שלהם לכמה כלים שיכולים לרסק את הנתונים שלהם עם הנתונים הקיימים. לדוגמה, ישנם כלים המאפשרים לאנשים ליישם את הנתונים שלהם על גבי נתוני OpenStreetMap, ולראות ישירות את החיבור בין שניים מהם. וכלי זה אינו דורש מהמשתמש להיות מסוגל להבין שפת תכנות טכנית ראשונה כדי להיות מסוגל להשתמש בכלים. לגבי ויקיפדיה, Yantisa מדמיין שיהיה כלי שיכול לעזור לאנשים לצטט בקלות מוויקיפדיה מאמרים כמקור שלהם. כלי זה יעזור להם למנוע כאוס על ידי העתק הדבק - רק להעתיק את התוכן מן המאמרים. או אולי, יהיו כלים המאפשרים לנתונים הקיימים של ויקידטה להיות קשורים יותר עם נתונים אחרים. והוא גם חושב על כלי שיכול לעזור לאנשים לייחס בצורה קלה יותר כאשר הם עושים שימוש במידע מכל הפרויקטים של ויקי.

Yantisa רואה את ויקיפדיה כפתרון ראשוני, לא פתרון אחד שיגרום לאנשים להפסיק לאצור הרבה מידע המסופק ברשת.

ויקיפדיה הופכת אצירת מידע לדבר פשוט יותר מאשר אצירת מידע מסורתית בה המשתמש צריך לפתוח כמה אתרי אינטרנט. כי מאמרי ויקיפדיה הם מאמרים המסופקים על ידי הרבה אוצרים לתוך מאמר אחד. דברים שצריכים להיות מתוחזקים הם איך לשמור על נופים מגוונים בכל מאמר. הוא נוח יותר עם המאמר כי הם עשו על ידי הרבה תורם מאשר מאמר כי הם עשו על ידי תורם אחד. בגלל מאמרים שיתופיים מכילים הרבה נקודות מבט מאשר מאמרים שנעשו רק על ידי תורם אחד. הוא סבור שויקיפדיה צריכה לשמור על היכולת החזקה שלהם כפלטפורמה שמאפשרת שיתוף פעולה על ידי שמירה על פתיחותה וכלילתה.

הוא חושב על ויקידטה - Openstreetmap נתונים מחץ למעלה. הוא מדמיין שמשתמשי OSM יכולים להשתמש בנתוני קלט מתוך ויקיפדיה. במבט לאחור על שיתוף פעולה עם אינדונזיה ב- HOT-OSM עם ויקימדיה אינדונזיה היא כיצד ויקימדיה אינדונזיה יכולה לעשות שימוש בנתוני המיפוי שלנו במאמרים בוויקיפדיה בהאסה אינדונזיה. הוא חושב על איך אנחנו יכולים להפוך את הנתונים מוויקי פרויקטים מקושרים ישירות לאתר OSM.

וכן, אנחנו תמיד יכולים לעשות כמה פרויקטים קטנים שאינם תמיד בצורה של מימון. זה יכול להיות משאב כמו זמן ואנרגיה. אולי אנחנו יכולים לעשות פרויקטים קטנים, רק לקחת 1-2 חודשים ולהפוך את התוצאה למצג ראווה. הנקודה היא שעושה הפרויקט לא תמיד מחפש מענק ראשון. מכיוון שעשיית למידה בין ארגונים היא דבר חשוב, אנו זקוקים ללמידה הדדית, כמו אנשים בוויקי הלומדים על OSM, ואנשי OSM לומדים על ויקי.

המידע מופץ כעת בדרכים אישיות יותר. אז אנשים תמיד תלויים בפורטל החדשות המקוון, אבל מה שקורה עכשיו הוא שאנשים שמים את אמונם יותר על מידע שמתפשט בתוך קבוצות צ'אט אישי. אז אנחנו צריכים את לחצן המניות, אבל עכשיו אנחנו יכולים פשוט להעתיק ולהדביק את כל המידע הזה. אולי, ויקיפדיה יכולה לעקוב אחר מגמה זו וליצור כלים המאפשרים למשתמש לשתף מאמר בוויקיפדיה בשיטה זו.

Wikipedia also could use platform like Telegram to disseminate their quality articles. Because what happen right now is not user pulling information from websites anymore, but the push information that are used by most of e-commerce website or apps today. But, to keep it from become a flood of information, He suggest that we should also enable user to set the frequencies of the information given. Or, maybe we can just make way more effective schedule in applying this push information method. About Wikidata, He thinks we can build more tools that make the use of WikiData easier. There are a lot of cool tools in OSM that are made by third party entities (outside of OSM). He thinks Wikimedia should also endorse this third party entities in building their tools for Wiki. Because looking at what happen to OSM is there are more useful tools that are made by third party entities. What become the focus from OSM then are only how to provide the data better. For example there are a lot of OSM Indonesia editor that make their contribution easier to be linked to this tools made by third party. This thing make third party sees OSM as an entity that are open to innovation and tools that linked to their data.

54 Technology Indonesia Asia Now people able to access internet information from browser of some particular mobile apps. If we look into Mozilla effort on facing that trends, Mozilla always try to develop add-ons or tools that could improve browsing experience and make web interface way more interesting. One of the example is by separating web accessing process into 4 process instead of one. This effort made to solve problem that now website content average size is 2 megabytes and it’s getting heavier with single processing system to access web. We can find almost everything on the internet now. But what we need is a platform that filters this information on the internet, that’s why we need Wikipedia. And looking at trend on how Wikipedia are now used a lot as sources in schools, Yofie thinks that it's our challenges to make Wikipedia articles quality better and well maintained. Yofie suggests to make something like journalistic education provided by Wikipedians. And we can also make an educational program for people on how they consume information on the internet. Because, Wikipedia plays an important role on giving education about the smart way on using internet. He thinks that, in the future we need a tool or regulation that can destroy or take down irrelevant or dangerous content on the net. Maybe it could be in form of report features that are now provided by social media platforms.
55 Education Indonesia Asia Tools of communication are becoming more friendlier now, this model of information browsing really changes Indonesian people model of information digging, which also enable our our students and employee access open or closed content on the internet better.

The speed of information distribution is also go up seeing on how the digital news has already overlap the world of mouth. The challenges is still on how people still can’t manage to pick the right content to be consumed on the internet. And, also on how people differ which information we can use with or without permission. In Open University of Indonesia, they always do open license workshop, so at least all of their lecturers understand all the provisions. They already able to differ each content and the license that applied to the content when they need to reuse some particular content. Meaning, they able to know which one is open content and which one is need a permission first to be reused.

Wikipedia is a gateway to look for information deeper and better. She always use Wikipedia as the first stop before she look for other sources of information. Especially on sector that she's not familiar with. And as an institution, information about other institution that are provided in Wikipedia are really helpful, she said. On local scale, she really love Open University of Indonesia collaboration with Wikimedia Indonesia on providing more content in Bahasa Indonesia.

For international scale, she thinks WMF need to do more education for people about the benefits of using Wikipedia, and on how to use that benefits to make them better. There are more introduction needed that information provided in Wikipedia are credible information, and they are needed to be educated on how to use this information, like to look at the sources used in each articles. She thinks, we also need to do a campaign the editable ability of Wiki. Because most people always think that open source content don’t have the quality. It’s wrong. It’s have the quality because everybody look after the quality. It’s being maintained and watched by everybody.

They always explain to people that long range open education system quality is well maintained than closed face to face education system. Because open education system have transparency that they don’t have. Everyone could always see the open educational resources we publish, and they can always anytime criticize and fix it. That’s what make the content well maintained.
56 Policy/ Government Indonesia Asia To follow the trends of mobile apps, his team created a mobile application called BIMA (Bekraf IPR Infor in Mobile Apps) that provide information with simple and straight to the point explanation about Intellectual Property so people can better understand IPR in much more simple way.

In doing legal research, they make use information that are provided on Directorate General of Intellectual Property of Indonesia’s website (dgip.go.id) and Word Intellectual Property Organization (WIPO) website. Other than that, they also make use of information about city/regions in Indonesia that are provided by Wikipedia Bahasa Indonesia. Because they need to do a lot of research about each city/regions economic potency or the population size so we can better understand and adjust our programs for the people of that city/regions.

Wikipedia will always be relevant and complete information provider that are costles. Everytime we need to look for information about some specific things, we will always visit Wikipedia, and make use of the sources provided in each articles after that.

He thinks it would be better if there are more images provided. Because BEKRAF also need information about local/regional products and also portrait of the location to adjust our program better for our target city/regions. Regardless there are some issues that we need to take care of like Freedom of Panorama in Indonesia. And, he also thinks it would be better if Wikipedia could improve the interface so people could know how to access linked articles in Wikipedia.

He want to input information about their programs, activities, and results into Wikipedia articles. He said that, either Wikimedia Foundation or Wikimedia Indonesia could provide them training for to input those information as Wikipedia Articles. The vision is we can spread more information about the activities in Indonesian Creative Economy sector better through platform like Wikipedia. Bekraf also willing to provide facilities if Wikimedia able to provide teams that can help them input those informations into Wikipedia. In the past sources of information is only limited to some mainstream media. But now there are lots of sources, even too much sources, that make us have to be careful on consuming information, because this is a flood of information right now.

These information flood will continue, as we know that human is a creature that loves to share. This sharing activities will never can be stopped. So what we need to do is educate people with media literacy, so they can pick the right source from this information flood. This ability to share is also need to be directed so people will not only share irrelevant content but only important and good information.

57 Media Indonesia Asia In Koalisi Seni Indoensia (KSI), Indonesian Art Coalition, there’s a division called knowledge management division. This division look after KSI’s effort on disseminating information through KSI’s website and social media. So, all of KSI’s products including research articles and information about governmental grant model for artists could be accessed through that channels.

Inside the artists territory, artist already have the ability to use internet to develop their communities. Creating their own profile website for example. Besides that, information about art fund usually disseminated through word of mouth inside the artists community. Even information about art funding that can be used in collaborative art exhibition with international scale. But, artists still don’t have one stop data portal that provides a complete information about the history or evolution of art in Indonesia. This issue also become a problem in documenting new art activities in Indonesia. And, there are still only a few of people inside the art community that focuses on data documentation regarding to that issue. The regional governmental institution in Indonesia that actually obliged to do this not yet work on this data providing issue seriously. And, because of that this also become issue for us as researches that really need information or data about local artist from that specific regions in Indonesia. There’s a national data portal website called Satu Data Indonesia, One Data Indonesia (data.go.id). But this website still need more effort in providing data about cultural activities in Indonesia, because the delivery is very poor and it’s not up to date. One effort that can be mentioned regarding this issue is the endorsement of Law Number 5 Year 2017 about Cultural Advancement that mentioned cultural data providing as their priority in advancing Indonesia’s cultural activities. If we may look at example on cultural activities data providing effort in Indonesia, we can look at what Indonesian Visual Art Archives (IVAA) has done. IVAA is one and only institution that active since around 2000s to archive and provide data about visual art in Indonesia. This effort has become a model and inspiration that raise the awareness to not only focuses on effort on creating the art, but also how we documented it.

Wikipedia is a gateway of digital online knowledge. When we search some specific things through Google Search it always comes up first. She thinks that we can use this fact to help present knowledge about art in Indonesia wider.

Based on her knowledge article entry about art in Indonesia in Wikipedia, especially Wikipedia Bahasa Indonesia, as far as she can see the information provided still about industrial/popular artists. She hope there will be more articles that covers artists that active on different sector of art. She also hope that there will be more article about art centers in Indonesia. Other than Wikipedia, she thinks Wikimedia Commons would be useful for documenting art activities in Indonesia. So this documentation could be more open for public. And after the documentation is there, we can complete it by making the articles on Wikipedia. Other project like Wikidata could also help us to archive data about cultural activities in Indonesia. But this will also need effort from Indonesia archives institution on how they want to provide us the data or not. To make it open or not.

She want Wikimedia Foundation to support and also supervise the effort of cultural activities data collecting in Indonesia. Especially historical and geographical data collecting about the cultural activities in Indonesia. Then, as an international organization, WMF maybe could also help to connect Indonesian museums with museums from outside Indonesia, so they can help this data collecting effort. And last but not least is to always raise the awareness about the benefits of using open sources in sharing activities. Wikipedia help to provide alternative platform, when our governmental institution not able to provide us with the specific platform on how we provide, share, and use open source resources in Indonesia.
58 Media USA North America A lot of places where we operate, radio is still primary information source. No international NGOs in Eastern Congo, literally one radio station. Zero brand familiarity with GPI. Barriers to internet access are so extreme. Not even infrastructure that’s the issue, it’s security, priorities. Poverty and food security are still so pressing. Access to information is more of a secondary human right. Other parts of the world where internet is more prevalent, we see a lot of reporters using WP for background research (not use as main source). Majority of GPI users using it as a resource.

Getting online for the first time in the 90s, 00s seems like a fast transition in developed communities, but imagine going from one room schoolhouse to one laptop per child overnight like in the developing world. Internet age is coming really quickly without a methodology or a consistency. Two years of school may have iPads, but then NGO goes away. May have internet but no electricity. Inconsistent application of basic internet functionality in a community is common.

WP is in an interesting position to do something, since right now “give internet for free” programs are not popular. Use FB Zero in Uganda, but people hate it (watered down); would rather FB give them the whole thing and not skimp on it. Brand awareness is a tough thing. Colombo in Sri Lanka just went through new right to information legislation there – tested out some of the laws with reporting. Look at places with organic internet revolutions and making WP a player at the party, as opposed to lone ranger starting from scratch. 100% sourcing model from local – elevate voices that aren’t typically given space in international coverage. Look at grassroots and longer-term impacts of policies. Hugely valuable as background tool.

Opinion voices are flash in a pan. “And I think…” is changing opinion structure of major newspapers. There will be a real backlash to that. It is important to build stronger neutral accuracy foundations to really weather the storm. Best things about WP is that it is relatively nonpartisan. In modern days, we see a big pendulum swing in the other direction, but it soon may not be quite as charming to have partisan news sources. Millennials will become most media literate generation in history and will not stand for what we’re seeing now. Developing communities will be predominantly mobile. We want to eradicate the discipline of foreign correspondents. Local people everywhere are capable of producing principled journalism and by giving them distribution channels, they will have a much deeper, fuller understanding of the world. Capitalizing on budgetary issues in journalism. 10x more news with 1/10 of the cost. Huge audience with English language globally and locally.