אסטרטגיה/תנועת ויקימדיה/2017/מקורות/ארוחת ערב אסטרטגית בבריסל - 25 באפריל 2017

From Meta, a Wikimedia project coordination wiki
Jump to navigation Jump to search

Other languages:
English • ‎español • ‎polski • ‎български • ‎עברית • ‎中文

סקירה כללית:

ב-25 באפריל 2017, קרן ויקימדיה אספה קבוצה של מעצבי מדיניות אירופאים בעלי השפעה, פעילים ומארגנים כדי לדון בעתיד של ויקיפדיה ותנועה ויקימדיה. במהלך הארוחה, שיחה של שלוש שעות התמקדה בשאלת הנושא לערב, "כיצד המגמות הנוכחיות בתחום המדיניות ישפיעו על עתיד הידע החופשי?" רשימה של המשתתפים, כמו גם רשימה של תובנות מפתח, מוצגות להלן.

משתתפים:

  1. מארטן דנקר (User: MADE), ויקיפד
  2. דוד המרשטיין, רשת קומונס
  3. גוון פרנק, Personal Capacity
  4. דימי דימיטרוב, קרן ויקימדיה
  5. כריסטופר הנר, קרן ויקימדיה
  6. ג'ו מקנמי, EDRI
  7. פאני הידבגי, AccessNow
  8. קתרין מאהר, קרן ויקימדיה
  9. קייטלין וירצ'ו, קרן ויקימדיה
  10. משתתף אנונימי
  11. משתתף אנונימי

תובנות מפתח:

  1. מגמות מדאיגות
    1. הפחד מגביל את האפשרויות שלנו. אנשים מכירים את ההזדמנויות אך נמנעים עקב הפחד.
    2. המדיניות יוצרת תמריצים לבקרה ומניעה ו/או ליטיגציה. תקנות ומנגנוני שליטה אלו יגבילו את הצמיחה.
    3. השאלה שאנחנו צריכים לשאול היא "עד כמה יעילה מדיניות?"
      1. "נראה שנידונו להיות תמיד כמה צעדים מאחורי מה שקורה בתחום." יש דפוס של מיסוד הטכנולוגיה המודרנית באמצעות מדיניות שאינה מעודכנת.
      2. ובנוסף, מדיניות המעוגנת בחוק היא דבר אחד, אבל אכיפתה, ואכיפתה בצורה טובה/יעילה, היא דבר אחר.
    4. האם זכויות אדם ודמוקרטיה הן ערך משותף גלובלי? אנחנו (חלק מהעולם המערבי) מניחים ששלטון החוק חקוק באבן. אנשים במזרח אירופה עשויים להזכיר לנו שזה לא.
    5. עלייתה של מדיניות העתק-הדבק היא מקור לדאגה, אבל אולי היא לא תמשיך להתפשט. דרום אפריקה ודרום אמריקה נוטות לעקוב אחרי המדיניות של האיחוד האירופי, אך יפן עשויה ללכת בדרכה שלה. עדיין מוקדם לומר האם מגמה זו תמשיך להתרחש באפריקה, אסיה ואמריקה הלטינית.
  2. שקיפות בקבלת ההחלטות היא קריטית.
    1. קיים כרגע חסר וייתכן שהתדרדרות. החלטות רבות מתקבלות כעת מאחורי דלתות סגורות, או שהתוצאות של הדיון נקבעות מראש עוד לפני שהדיון מתחיל.
    2. היעדר נתיב ברור בחקיקה של האיחוד האירופי מקשה על הציבור הרחב להתמודד עם התהליך.
    3. יש תמריץ להיראות כמי שמנסה לפתור את הבעיה במקום לפתור את הבעיה.
    4. פתרונות מבוססי ממצאים בשטח הם קריטיים. אנחנו צריכים להימנע משימוש בנתונים גדולים כדי להצדיק תוכנית שנקבעה מראש.
    5. כמו כן, אירועים עכשוויים (למשל, טרור) יכולים להניע לוחות זמנים לא ריאליים לפיתוח מדיניות
  3. חופשי & פתוח
    1. אנו מאמינים שיצירת ידע ומערכות חופשיות ופתוחות הוא הצעד הראשון. אבל מהו הצעד השני? והאם הצעד הבא יעזור להפיח מחדש את קומונס? אנחנו צריכים תמיד לשאול "מה התשואה לציבור על ההשקעה הציבורית?"
    2. יש תפיסה שגויה שיש מחסור בדברים שלמעשה מצויים בשפע. במציאות, כמה משאבים טבעיים ומוצרים מסחריים הם נדירים, אבל הידע מצוי בשפע.
    3. אנחנו סובלים מהעדר מנהיגות וחזון בתחום זה.
    4. האתגר שלנו הוא לחבר את המדיניות לנושאים שמטרידים את בני האדם.
    5. לפילנתרופיה יכולה להיות השפעה חיובית משמעותית: מדיניות קרן גייטס לגבי תוכן חופשי הובילה למתן גישה פתוחה אל כל המחקר שהם מממנים.
  4. ניצוצות של תקווה
    1. האביב האקדמי דוחף את העמלות והמו"לים.
    2. תנועות חיוביות קטנות המתמקדות בזכויות קניין רוחני, אנרגיה וגינון עירוני, הן תופעה מעודדת. שינויים אלו מאפשרים לאנשים רבים יותר להשתמש בטכנולוגיה זמינה לשיפור הקהילות המקומיות שלהם.
    3. שינויים חיוביים ברמת המדינה או המחוז.
  5. מה עוד יכולה (או צריכה) תנועת ויקימדיה לעשות?
    1. לתרום ל-SPARC, פלטפורמת התוכן הפתוח של האיחוד האירופי (ישירות מקרן ויקימדיה?)
    2. קרן ויקימדיה צריכה להראות את השפעת העבודה שלנו, ואת המדיניות שאנו תומכים בה.
      1. דרך אחת: "להוסיף יותר מציאותיות" לשיח הציבורי בנושאים אלו: כיצד משפיעות מדיניויות אלו על האנשים בשטח? קרן ויקימדיה צריכה להציג טיעונים טובים יותר לגבי מדוע הפתיחות חשובה. ליצור קשר חזק יותר בין האופן שבו האינטרנט מפוקח, ובין הבעיות בעולם האמיתי.
      2. דרך נוספת: להדגיש את הנרטיב של "האינטרנט כשירות אוניברסלי, חינמי, שבו ביזור, השתתפות ופרטיות נמצאים במאבק ישיר עם אנשים וחברות המנסים לנצל את האינטרנט עבור האינטרסים המסחריים שלהם".
    3. קרן ויקימדיה צריכה להיות מודעת למדיניות של האיחוד האירופי הנמצאת כעת בשלבי דיון, ולהשפעות הפוטנציאליות שלה, וצריכה לפעול לגיוס הקהילות שלנו לפעילות.
    4. קיים חוסר אמון בין התעשייה לבין הממשלה(ות). האם קרן ויקימדיה יכולה לעזור להציג ולהדגיש מידע איכותי שיכול לשבור את חוסר האמון הזה?
    5. דגש על החלק התחתון של הדנ"א שלך.
    6. קרן ויקימדיה לא התמקדה באופן מסורתי בתפקיד של התוכן: כיצד העובדה הפשוטה שאנו מסוגלים לתפקד כארגון לטובת העולם.
    7. האיחוד האירופי צריך לאפשר מדיניות פרו-חדשנות, לא תפיסה מדינית שמתייחסת לכאורה לחששות הנוכחיים. קרן ויקימדיה יכולה לסייע בקידום מדיניות מסוג זה.
    8. ויקימדיה לא יכולה להיות רק מאגר - אם לא נפעל מעבר לרק להחזיק את הידע, כולנו נאבד הזדמנות.
    9. שאלה: האם ישנה אפשרות לקיום אינטרנט גלובלי ופתוח ללא מערכת עולמית של כללים? או לפחות רשת של כללים הפועלים אחד עם השני (כלומר, זכויות יוצרים ומחקר באוניברסיטה). הם עשויים להתייחס לגישות שונות, אבל לחלוק מטרות דומות
    10. כולם צריכים להיות מסוגלים להשתתף בכל מה שיש לאינטרנט להציע, מבלי לסכן את זכויות האדם שלהם. איך קרן ויקימדיה יכולה לעזור להפוך את זה למציאות?

המסר עבור ויקימדיה

"מה המסר היחיד מארוחת הערב שתרצו שתנועת ויקימדיה תקבל על העתיד שלנו?"

  • אנונימי - "אנא ספרו את הסיפור של ויקימדיה יותר על ידי העצמת הקהילה שלכם לדבר בכוחות עצמה, והתמקדו בדיוני מדיניות מעשיים במקום בדיונים התאורטיים".
  • דוד המרשטיין - "להגן על קהילות הידע הפתוחות ולעגן את איסוף הידע ביעדים חברתיים וסביבתיים".
  • גוון פרנק - "ויקימדיה היא תחנת כוח, בעלת היתרון של להיות מאוד פופולרית גם כן. זה מציע הזדמנות ייחודית להיות שאפתנים, או כגוף מממן או כמובילי מדיניות. עשו את זה יותר במשך 15 השנים הבאות, כפי שעשיתם בעבר!"
  • פאני הידבגי - "כדי להשיג את המטרות שלנו, את האינטרנט החופשי ואת הזכויות הדיגיטליות, אנחנו צריכים שהקול והמסר שלנו יישמעו, ואת ההשתתפות הפעילה שלכם במאבק שיתרום לאכיפה ולמימוש של הזכויות החברתיות באינטרנט."
  • אנונימי - "דברו יותר בשם המשתמשים והקהילה שלכם! לשיתוף החוויות שלכם עם קובעי המדיניות של האיחוד האירופי יש השפעה חיובית מאוד."