אסטרטגיה/תנועת ויקימדיה/2017/מקורות/מעגל 3/סיכום 23-17 ביולי

This page is a translated version of the page Strategy/Wikimedia movement/2017/Sources/Cycle 3/Summary July 17 to 23 and the translation is 100% complete.

"זהו סיכום קצר המתייחס לדיונים השונים המתקיימים במסגרת המעגל השלישי של התהליך האסטרטגי בין התאריכים 23-17 ביולי. הקיצורים השונים המוצגים כאן מתייחסים לשפות המקור השונות, עליהן מתבסס הסיכום. לדוגמה, השפה העברית מוצגת באמצעות הצירוף HE. על מנת להעביר מושג כללי ביחס לדיונים השונים אותם דפי המקורות מסכמים, סיכום זה מציין כמה הצהרות היו זמינות בכל דף מקור במועד עריכת הסיכום, ולכן נלקחו בחשבון במסגרתו. (3), למשל, פירושו שדף מקור מסוים כלל 3 הצהרות בעת כתיבת הסיכום."

אתגר השבוע הראשון: כיצד הקהילות שלנו והתוכן שלנו יישארו רלוונטיים בעולם המשתנה?

תובנות מפתח

המודל המסורתי של האנציקלופדיה המערבית הופך לא רלוונטי לצרכים המתפתחים של צרכני הדור החדש.

שיתוף ידע הפך לפעולה חברתית בכל רחבי העולם.

המשתתפים בדיון מטעם ויקימדיה ישראל (7) הציעו לתת אפשרות לשאול שאלות ולקבל תשובות ישירות בוויקיפדיה (§WMIL1.1), לאלתר בהתאם לרצונם של הצעירים (§WMIL1.2), ליצור הדרכות וידאו (§WMIL1.3), להפוך את ויקיפדיה לאינטראקטיבית יותר (§WMIL1.4), לספק הדרכה דיגיטלית (§WMIL1.6) ולקדם עוד שיתופי פעולה עם מוסדות חינוך (§WMIL1.7).

אתגר השבוע השני: כיצד נוכל לתעד את כל הידע האנושי, כאשר חלק גדול ממנו לא ניתן לאימות באמצעים המסורתיים?

תובנות מפתח

חלק ניכר מהידע העולמי עדיין לא מתועד באתרים שלנו, ועל מנת לתעד אותו נדרשות דרכים חדשות לשילוב ולאימות מקורות.

הגילוי והשיתוף של המידע המהימן המשיך והתפתח במהלך ההיסטוריה.

במסגרת ויקיפדיה הצרפתית (5), המשתתפים אמרו כי שינוי הכללים שעליהם נבנתה ויקיפדיה עלול לעוות את הפרויקט ולהפוך אותו לחסר תועלת בסופו של דבר (§Fr1.58). ויקיפדיה לא נועדה ולא צריכה לשמש לתרבות שבעל פה, אבל צריך להקל ככל האפשר על הגישה אליה (§Fr1.60).

במסגרת ויקיפדיה העברית (1), חבר הקהילה אמר כי כמעט כל הידע האנושי יכול להיות מתועד באמצעים מסורתיים (§He1.6).

במסגרת ויקיפדיה האיטלקית (2), חברי הקהילה דיברו על הזמינות של המקורות (§It1.31) ועל מקורות שמע מקוריים (§It1.34).

אתגר השבוע השלישי: בשעה שוויקימדיה מתקדמת לשנת 2030, כיצד אנחנו יכולים להיאבק במגמה הגוברת של הפצת מידע מפוברק?

תובנות מפתח

המגמה של הפצת מידע מפוברק גוברת, ועשויה לאתגר את היכולת של הוויקימדים לאתר מקורות ידע מהימנים.

המשתתפים בקהילה הבנגלית (4) סברו כי אנו יכולים לשקול את govt. המקורות הכתובים של העיתון אמינים בוויקיפדיה המקומית (§Bn1.17) ויש צורך בהנחיה / נוהג לבדיקת עובדות (§Bn1.18). משתתף אחד חושב שזה תלוי לחלוטין באותו המשתמש שעושה שימוש במקור הספציפי, למרות שאנחנו יכולים להכשיר משתמשים (§Bn1.20).

במסגרת ויקיפדיה ההולנדית (4), המשתתפים דיברו על חדשות מזויפות (§Nl1.2) ו-(§Nl1.4) וכיצד להתגבר עליהם, אם כי משתמש אחד חושב שחכם יותר להתמקד במה שאנחנו רוצים להשיג מאשר במה שאנחנו רוצים לנטרל (§Nl1.3).

במסגרת ויקיפדיה הצרפתית (10), חלק מהמשתתפים אמרו כי אתגר 3 מתנגש עם שני הקודמים (§Fr1.62) ועם שני עקרונות ויקיפדיה, כאשר הם מיושמים, באופן טבעי ויעיל למנוע חדשות מזויפות (§Fr1.68). הצלחתה של ויקיפדיה מבוססת על האפשרות שניתנה לכולם להשתתף בפרויקט ועל העקרונות הדמוקרטיים עליהם ויקיפדיה מבוססת (§Fr1.71).

במסגרת ויקיפדיה הגרמנית (1), נאמר כי תובנה זו היא חסרת משמעות עבור ויקיפדיה, שכן קיימת כבר מדיניות כזאת: en:Wikipedia:Verifiability בוויקיפדיה האנגלית (§De1.27).

במסגרת ויקיפדיה העברית (5), הקהילה דנה על שילוב בינה מלאכותית (§He1.7), צמצום חופש עריכה (§He1.8), מתן עדיפות לאיכות האנציקלופדיה (§He1.9), שיתוף פעולה עם האקדמיה (§He1.10) ומגעים מול מומחי ידע (§He1.11).

במסגרת הדיון בקבוצת הוואטסאפ ההינדית (2), הקהילה סברה שעלינו להחליט בין המקורות הנכונים והבלתי נכונים (§Hi1.16), וגם לא לכלול אירועים המכוסים על ידי עיתון אחד בלבד (§Hi1.17). במהלך הדיונים הפרטניים (5), חברי הקהילה ההינדית דיברו על שימוש במספר מקורות (§Hi2.22) ועל יצירת רשימה שחורה של מקורות גרועים (§Hi2.23). צוין גם כי לא בכל המדיומים ניתן לשלוט (§Hi2.24) ושאנחנו צריכים להמשיך לחפש מקורות מהימנים (§Hi2.25).

במסגרת ויקיפדיה האיטלקית (3), הקהילה דיברה על פיתוח כלים להילחם בחדשות מזויפות (§It1.32), מאבק בצנזורה על ידי פיתוח Wikipedia.onion, וחסימת אתרי תוכן מפוברק (§It1.35).

במסגרת ויקיפדיה הפולנית (18), הקהילה דיברה על הטיות שונות (§Pl1.27), ותורם אחד דיבר רק על שימוש במקורות באיכות גבוהה (§Pl1.30). משתמש אחר אמר כי התוכן שלנו מצופה להיות מעודכן באופן שאינו אפשרי באמצעות מקורות מסורתיים (§Pl1.31) וגם הזכיר את המגבלות הכלכליות בשימוש במקורות אלו (§Pl1.32). צוין גם כי קרן ויקימדיה עוזרת לוויקימדים עם יוזמת ספריית ויקיפדיה (§Pl1.33) ו-(§Pl1.34).

במסגרת ויקיפדיה הספרדית (4), הקהילה דיברה על שתי מגמות דיסאינפורמציה חיצוניות וחסרונות פנימיים (§Es1.11) וכן דנו ביוזמות כמו ויקיציטוט וויקינתונים (§Es1.13). במסגרת קבוצת הטלגרם (14), הקהילה דיברה על ביצוע מדיניות (§Es2.26) והגעה להסכמה על שימוש במקורות (§Es2.25) ואימות שלהם באמצעות כלים (§Es2.31) ואינטליגנציה מלאכותית (§Es2.34). הם גם דיברו על אימוץ מתודולוגיות של בדיקת עובדות (§Es2.30) וקידום יוזמות כמו 1Lib1Ref או Annotating All Knowledge.

במסגרת הדיון בוויקינתונים (1) אחד המשתתפים הציע אירוח מאגר מרכזי של כלים וטכניקות לאימות מקורות או לגילוי מקורות מפוברקים (§D1.6).

אתגר השבוע הרביעי: כיצד הפרויקטים של ויקימדיה ימשיכו להיות רלוונטיים בעולם, כאשר במקביל, הדרך שבה הידע נוצר, מוצג ומשותף משתנה?

תובנות מפתח

המגמות הנוכחיות מוכיחות ששינויים אלו רלוונטיים בכל רחבי העולם - הן באזורים ובמדינות המתפתחות, בעלות גישה מוגבלת לאינטרנט, והן באזורים המפותחים, בהם קיימת גישה רחבה לאינטרנט סלולרי.

עבור אזורים מתפתחים שרק מתחילים להתוודע לאינטרנט, פיתוח של תוכן סלולרי מקומי הוא הזדמנות משמעותית.

כל רחבי העולם, המוצרים ימשיכו להתפתח, מאתרים "פשוטים" המותאמים למכשירים שונים (שולחן עבודה, נייד) לפלטפורמות משולבות מתוחכמות בהרבה, הכוללות טכנולוגיות כגון בינה מלאכותית, מציאות רבודה (AR) ומציאות מדומה (VR).

במסגרת המפגשים האישיים בקהילה ההינדית (4), חברי הקהילה ההינדית דיברו על השקעה רחבה יותר בטכנולוגיה ניידת (§Hi2.27) ותרגום תמונות בקלות (§Hi2.28). הם גם דיברו על שותפות עם פלטפורמות כמו העוזרת האישית של גוגל וסירי (§Hi2.30).

במסגרת ויקיפדיה האיטלקית (1), משתתף דן בשילוב מערכות קוליות, תרגום מכונה ובדיקת איות (§It1.36).

במסגרת ויקיפדיה הפולנית (1), משתתף דן במודולריות של התוכן עם הרבה יותר תוכן מולטימדיה (§Pl1.43).