אסטרטגיה/תנועת ויקימדיה/2017/מעגל 3

From Meta, a Wikimedia project coordination wiki
Jump to: navigation, search
This page is a translated version of the page Strategy/Wikimedia movement/2017/Cycle 3 and the translation is 100% complete.

Other languages:
العربية • ‎asturianu • ‎български • ‎বাংলা • ‎Deutsch • ‎English • ‎British English • ‎español • ‎eesti • ‎euskara • ‎suomi • ‎français • ‎עברית • ‎हिन्दी • ‎magyar • ‎Bahasa Indonesia • ‎italiano • ‎日本語 • ‎한국어 • ‎Nederlands • ‎polski • ‎português • ‎português do Brasil • ‎русский • ‎ไทย • ‎Türkçe • ‎українська • ‎Tiếng Việt • ‎中文
תאריכים מעודכנים
מעגל 1 (העלאת נושאים) עיבוד מעגל 2 (דיון בנושאים) עיבוד מעגל 3 (התמקדות בתוכן מטעם הקולות החדשים;
ניסוח טיוטה של הכיוון האסטרטגי)
שיתוף וגיבוש אישור השלב השני
14 במרץ - 18 באפריל 18 באפריל - 5 במאי 11 במאי - 12 ביוני 12 ביוני - 30 ביוני יולי אוגוסט וספטמבר אוקטובר סוף 2017 - 2018


הביעו את דעתכם בנוגע לכיוון האסטרטגי


Contents

אתגר השבוע החמישי (לחצו כדי להרחיב או לצמצם)
 

אתגר השבוע החמישי: איך ויקימדיה תמשיך לענות על צרכי הקוראים הנוכחיים והעתידיים שלנו, על רקע השינויים הדמוגרפיים ב-15 השנים הקרובות?

תובנת מפתח 1

בשעה שאוכלוסיית העולם עוברת שינויים גדולים, לתנועת ויקימדיה יש הזדמנות לשפר את הזמינות של הידע ביותר מקומות וליותר אנשים. ביבשת אפריקה צפויה עלייה של 40% בהיקף האוכלוסייה, וזאת במקביל להרחבת היקף הגישה לאינטרנט והעלייה בשיעורי האוריינות ב-15 השנים הקרובות. ספרדית צפויה להפוך לשפה השנייה הנפוצה ביותר בעולם בתוך 35 שנים. ככל שתרבויות ואזורים חדשים הופכים לדומיננטיים יותר, הפרויקטים של ויקימדיה, במתכונתם הנוכחית, עשויים להפוך לפחות רלוונטיים למרבית אוכלוסיית העולם.

"התובנה שלהלן מבוססת על מסמך המחקר האסטרטגי, מבט על שנת 2030: שינויים דמוגרפיים - איך ויקימדיה תוכל להרחיב את טווח ההגעה שלה עד לשנת 2030?"

נקודות מפתח מהמחקר

  • האוכלוסייה העולמית משתנה: עד לשנת 2030, היקף האוכלוסייה העולמית צפוי להגיע ל-8.4 מיליארד בני אדם (עלייה של 15%). בעוד שהאוכלוסיות באירופה צפויות להישאר ברמה דומה, ובארצות הברית תהיה צמיחה מתונה בלבד (128 מיליון אנשים נוספים), אפריקה צפויה לגדול ב-40% - סך של כ-470 מיליון אנשים נוספים[5 1].
  • האוכלוסייה מזדקנת: הגיל החציוני צפוי לעלות מ-29.6 ל-33 שנים. יבשת אפריקה תמשיך להציג את הגיל החציוני הצעיר ביותר (נע בין 19.6 ל-21.4 שנים).[5 1]
  • כוח העבודה העולמי משתנה: היקף כוח העבודה צפוי לרדת, עם ירידה באחוז האוכלוסייה בגילאי 64-15. בשל ירידה בפריון, אירופה וצפון אמריקה צפויות לחוות ירידה ניכרת בכמות העובדים שלהן, ירידה של כ- 6-5% [5 2]. כיום 25% מאוכלוסיית יפן היא מעל לגיל 65 , לעומת 15% בארה"ב[5 3] על מנת להתמודד עם בעיה זו, יפן העלתה את גיל הפרישה שלה למעל 65. עד 2050, ב-32 מדינות אחרות, מעל ל-25% מכלל האוכלוסייה תהיה מעל גיל 65, כך שהן צפויות לעשות זאת גם כן[5 4].
  • רמות ההשכלה גוברות: העולם יהפוך להיות יותר ויותר משכיל, כאשר שיעור האוריינות יעלה מ-83% ל-90% בין 2015 ל-2030. באפריקה תהיה העלייה הגבוהה ביותר באוריינות,מ-62% (2015) ל-80% (2030). אסיה תגדיל את שיעור האוריינות שלה ב-7%, מ-83% (2015) ל-90% (2030). אירופה וצפון אמריקה ישמרו על שיעורי האוריינות הגבוהים שלהן (100-99%)[5 5].
  • עד שנת 2050, ספרדית תהפוך מהשפה הרביעית הנפוצה ביותר לשפה השנייה הנפוצה ביותר: החוקרים צופים שהשפות הנפוצות ביותר בעולם יהיו מנדרינית (1), ספרדית (2), אנגלית (3) הינדית (4) וערבית (5). אנגלית צפויה להפוך מהשפה השנייה לשפה השלישית הנפוצה ביותר עד 2050[5 6].

תובנת מפתח 2

"על פי מחקר שנערך לאחרונה, לקוראים בשבע המדינות הפעילות ביותר שלנו יש הבנה מועטה לגבי האופן שבו ויקיפדיה עובדת, נבנית, ממומנת, וכיצד נוצר בה התוכן. זה נכון במיוחד בקרב בני 19-13. המחקר מצא גם כי הקוראים בעיקר בוחנים תועלת (שימושיות), קריאה שוטפת, ו'ידע חופשי עבור כל אדם', התכונות החשובות ביותר של ויקיפדיה. הם מקשרים את ויקיפדיה בצורה פחות מובהקת למאפיינים "תוכן ניטרלי, בלתי משוחד" ו"שקיפות". נתונים אלו מייצגים הזדמנות להגביר את המודעות למותג ולידע".

"תובנה זו מבוססת על מחקר המודעות, היחס והגישה למותגים. סקר זה נערך בצרפת, גרמניה, יפן, רוסיה, ספרד, בריטניה וארה"ב באמצעות שאלון מקוון נגיש במחשב, מחשב נייד או מכשיר נייד (טאבלט, טלפון חכם)."

קטעים מרכזיים מהמחקר

מודעות
  • בשבע המדינות, קרוב ל-80% ממשתמשי האינטרנט מזהים את ויקיפדיה כאשר מוצג הלוגו שלה. בספרד יש את המודעות הגבוהה ביותר (89%) וביפן יש את המודעות הנמוכה ביותר (64%).
  • כאשר נשאלו "כאשר אתם רוצים למצוא מידע באינטרנט, לאילו שלושה אתרי אינטרנט אתם גולשים לעתים הקרובות ביותר", גוגל (85% בממוצע) היא התשובה הראשונה, ואחריה ויקיפדיה (45%), יוטיוב (43%), יאהו! (19%) ופייסבוק (17%).
  • בסך הכל, ל-20% נודע לראשונה על ויקיפדיה באינטרנט ול-20% דרך בית הספר. עם זאת, ישנם הבדלים בין-דוריים: 35% ממשתמשי האינטרנט בגילאי 19-13 אומרים כי שמעו על כך לראשונה בבית הספר, ואילו 73% ממשתמשי האינטרנט בגילאי 49-36 אמרו באינטרנט.
גישה
  • בכל שבע המדינות, משתמשי האינטרנט המודעים לוויקיפדיה מקשרים אותה בצורה המובהקת ביותר ל"ידע חופשי עבור כל אדם" (8.5 מתוך 10) ו"שימושי" (8.3 מתוך 10). הם מקשרים את ויקיפדיה בצורה פחות מובהקת עם "תוכן ניטרלי, בלתי מוטה" (7.0) ו"שקיפות" (6.9). ישנם הבדלים בין-דוריים ניכרים, כאשר בני 19-13 שנה מעניקים לוויקיפדיה ציונים נמוכים יחסית לגבי רוב התכונות.
  • כאשר נשאלו מהם הדברים החשובים ביותר עבור משתמשי האינטרנט שמודעים ויקיפדיה, התכונות הגבוהות ביותר היו "שימושי", "ידע חופשי עבור כל אדם" ו"קל לקריאה". מה שדורג חשוב פחות הוא "שקיפות" ו"ללא פרסום".
  • קיימת גם הסכמה רחבה חוצת-דורות כי "תוכן אמין יותר" (57%), "תוכן איכותי יותר" (51%), "תוכן ניטרלי יותר" (44%), ו"יותר תוכן חזותי"(41%) ישפרו את חווית המשתמש שלהם "בצורה ניכרת".
שימוש
  • באופן יחסי, הקהל הרחב ביותר של ויקיפדיה הוא בספרד, שבה 91% ממשתמשי האינטרנט בגילאי 49-13 מודעים לה, ו-89% קוראים אותה. זאת בהשוואה לממוצע משתמשי האינטרנט בכל הארצות, היכן ש-84.1% מודעים לה, ו-81.1% קוראים אותה.
  • בפילוח לפי ארצות, 75% מקוראי ויקיפדיה ברוסיה ו-73% מספרד קראו את ויקיפדיה מדי שבוע או יותר. עשרים וארבעה אחוזים מקוראי רוסיה וספרד קוראים מדי יום. קהל הקוראים השבועי הנמוך ביותר נמצא ביפן ובבריטניה (60% מכלל הקוראים).
  • בסך הכל, כמחצית מקוראי ויקיפדיה גולשים לאתר "לעתים קרובות" דרך שולחן העבודה, המחשב הנייד או הטלפון החכם. הקוראים בגילאי 35-13 נוטים הרבה יותר להעיד שהם גולשים לוויקיפדיה לעתים קרובות מסמארטפונים, ולקוראים בגילאי 19-13 יש את הסיכוי הטוב ביותר לומר שהם בדרך כלל גולשים לוויקיפדיה באמצעות שירות כגון סירי או אלקסה (21% מבני 19-13, לעומת 10% מבני 49-36).

למידע נוסף, אנא ראו את הסיכום הכולל.

מה דעתכם?

חשבו כיצד ניתן להתמודד עם האתגר הזה.

  1. על גבי מטא-ויקי: דונו בדף השיחה

הערה: המשוב של הקהילה ישותף עם צוות ההיגוי. ייעשה בו גם שימוש להתמודדות עם אתגרים עתידיים.

מקורות

  1. a b "מאפייני העיור העולמיים: סקירה משנת 2014". ארצות הברית, האגף לכלכלה וחברה, מחלקת אוכלוסייה
  2. לי, רונלד, ואנדרו מייסון. "מחיר ההתבגרות: הזדקנות האוכלוסייה משמעה שמדינות צריכות למצוא דרכים חדשות לתמוך בקשישים שלהן." מימון ופיתוח 48.2 (2011): עמודים 11-6
  3. שלזינגר, יעקב מ'; מרטין, אלכסנדר. "יפן המזדקנת מנסה לאמץ את שנות הזהב". וול סטריט ג'ורנל. 29 בנובמבר 2015.
  4. רודינובה, זלטה. "הקשישים של יפן ממשיכים לעבוד מעבר לגיל הפרישה". The Independent.
  5. פרופילים של מדינות”. העתיד הבינלאומי, מרכז פרדי.
  6. גרדול, דוד. “עתיד האנגלית: מדריך לחיזוי הפופולריות של השפה האנגלית במאה ה -21”.
אתגר השבוע הרביעי (לחצו כדי להרחיב או לצמצם)
=

אתגר השבוע הרביעי: כיצד הפרויקטים של ויקימדיה ימשיכו להיות שימושיים בעולם, בשעה שהיצירה, ההצגה וההפצה של הידע משתנים?

תובנות מפתח

המגמות הנוכחיות מוכיחות ששינויים אלו רלוונטיים לכל האזורים - הן לאזורים המתפתחים והן לאזורים המפותחים, בהם קיימת גישה רחבה לאינטרנט סלולרי.

  • עבור אזורים מתפתחים שרק מתחילים להתוודע לאינטרנט, פיתוח של תוכן סלולרי מקומי הוא הזדמנות משמעותית.
  • בכל רחבי העולם, המוצרים ימשיכו להתפתח, מאתרים "פשוטים" המותאמים למכשירים שונים (שולחן עבודה, נייד) לפלטפורמות משולבות מתוחכמות בהרבה, הכוללות טכנולוגיות כגון בינה מלאכותית, מציאות רבודה (AR) ומציאות מדומה (VR).

מגמות אלו ישנו את האופן שבו אנשים יוצרים ידע ומשתמשים בו.

התובנה הנ"ל מבוססת על מחקר אסטרטגיית התנועה,"מבט על שנת 2030: מגמות טכנולוגיות עתידיות שישפיעו על תנועת ויקימדיה".

המחקר על פלטפורמות מתפתחות חוזה כי החדשנות ביחס לפלטפורמות ומכשירים (טכנולוגיות חדשות וניידות יותר) תשפיע על האופן שבו אנשים יוצרים קשר, לומדים, ונשארים מעודכנים. זה מתייחס הן לפיתוח של תוכן מקומי, הן באזורים המתפתחים והן באזורים המפותחים בעולם, והן לדרכים בהן הטכנולוגיה תעצב מחדש את האינטראקציות בין אנשים, ותהפוך את הידע למשולב יותר בחיי היומיום. זה עשוי להשפיע גם על השאלה מי או מה יוצר את התוכן, כאשר לפי התחזיות, הבינה המלאכותית (AI) ומיזמים מסחריים ייצרו יותר תוכן מולטימדיה, אשר יתאים למוצרי מציאות מדומה ומציאות רבודה.

מגמות והזדמנויות עבור התנועה

בטווח הקצר - גישה לניידים

"האינטרנט הופך ליותר ויותר נייד, והנייד הופך יותר ויותר לאינטרנט" מציין הדו"ח של "Global Mobile Trends"[4 1]. כפי שקובע GSMA Intelligence: "מזה דור שלם, האינטרנט נמצא כעת בקשר הדוק לנייד ולהיפך"[1]. המחקר מציין שהגישה לאינטרנט דרך הטלפון הנייד נשארה מתחת ל-40% בחלק גדול מאסיה וממדינות אפריקה שמדרום לסהרה. מתוך 7.3 מיליארד בני האדם בעולם, רק 3.4 מיליארד משתמשים באינטרנט הסלולרי, מעריכה חברת GSMA. אחד מהמחסומים בפני אימוץ רחב יותר, הוא המחסור בתוכן מקומי[4 1]. המחקר גורס שזוהי הזדמנות עבור ויקימדיה ליצור מגעים עם יצרני תוכן מקומיים. המחקר גם מציע שלוויקימדיה יש הזדמנות להתמקד בפיתוח פתרונות ניידים ושיתופי פעולה חדשים, שיכולים להגיע לעוד משתמשים בניידים בארצות שעדיין מתוודעות לאינטרנט.

פלטפורמות מתעוררות וסוגים

על פי שני הדו"חות[4 2]. העוסקים בחדשנות טכנולוגית ובשימוש, מטעם מרי מיקר ואיימי ווב, ישנם ארבעה סוגי תוכן ופלטפורמות אשר צפויים לצמוח בין ימינו ובין שנת 2030:

  1. ההתפתחויות בבינה מלאכותית ובאפליקציות מבוססות קול יובילו לשירותי חינוך ומידע אישיים בזמן אמת, שיהפכו לחלק מחיי היומיום של האנשים. הדבר ירחיק אנשים מפלטפורמות מבוססות טקסט, ויקרב אותם לפלטפורמות המבוססות על פקודות ותגובות קוליות. החדשנות תשפיע על האופן שבו אנשים יוצרים קשר, לומדים, ונשארים מעודכנים. בעתיד, הוויקימדים יוכלו להסתמך יותר על אינטליגנציה מלאכותית ועל מערכות אוטומטיות, שישנו את אופן עבודתם ואופי פעילותם (עבור חלק, המשמעות עשויה להיות התמקדות באימות ובבדיקת עובדות, במקום ביצירת תוכן חדש).
  2. למציאות המדומה יש פוטנציאל לשנות באופן קיצוני את הדרך שבה אנשים מקיימים אינטראקציה עם ידע. במסגרת החוויות החדשניות מסוג זה, יהיה קשה לשלב ידע המבוסס על טקסט. עם זאת, תוכן מרובד בקוד פתוח עשוי להוות הזדמנות לפרויקטי אחות קיימים או עתידיים, ונתונים מובנים עשויים להיות אידאליים למטרות אלו.
  3. 'מציאות רבודה ומכשירים לבישים אחרים מוסיפים שכבה של תוכן לאופן שבו המשתמש מביט על העולם. מגמה זו יכולה להעניק למשתמשים גישה מידית ורלוונטית לתוכן של ויקימדיה, ועשויה לחולל מהפכה בחינוך, בהכשרה, ובתחומים רבים אחרים.
  4. דרכי תקשורת ישנות יותר ולא-מקוונות עשויות עדיין להתקיים ולצמוח, שכן קיימים חששות לגבי פרטיות באינטרנט, ורצון שלא להיות מחובר באופן תמידי.

השלכות שליליות אפשריות

לסיכום, החוקרות משתפות תוצאות שליליות אפשריות:

  • כאשר הבינה המלאכותית יוצרת תוכן, היא עלולה ליצור תוכן חדש המבוסס על מקורות מוטים מטעם בני אדם, ובכך להנציח את ההטיה
  • ככל שאנשים מחפשים ומקבלים תוכן המותאם ישירות לרצונם, הם יתחילו לאבד גישה לתוכן אחר, שעשוי לכלול נקודות מבט נוספות
  • עומס יתר של מידע הזמין בכל רגע עלול להוביל לירידה ביכולת לעבד באופן מעמיק מידע חדש
  • הפער הדיגיטלי - הפער בין אלו שיש להם גישה למידע מקוון, לבין אלו שאין להם - יתרחב עוד יותר בכל החברות
  • מכשירים חדשים המבוססים על מציאות מדומה, מציאות רבודה ועוזרים וירטואליים אישיים, עשויים להוביל ליצירה בהיקף רחב של תכנים ופלטפורמות בתשלום. אם הדבר אכן יתרחש, המשתמשים עלולים לחזור ולמלא תפקיד של צרכנים פסיביים במקום של יצרני תוכן, מה שיוביל בסופו של דבר לירידה בהיקף הידע החופשי והניטרלי.
  • ארכיונאים, מורים והיסטוריונים עשויים לגלות שזה יותר ויותר קשה לשמר ולגשת לסוגים שונים של ידע ותוכן

הערות

  1. a b "Global Mobile Trends". GSMA Intelligence, October 2016. Accessed June 27, 2017.
  2. שימו לב: הרשימה הממוספרת 4-1 מבוססת על שני דו"חות: מרי מיקר, "דו"ח המגמות באינטרנט לשנת 2017". קליינר פרקינס. 31 במאי 2017. הועלה ב-27 ביוני 2017. איימי ווב, "מגמות טכנולוגיות לשנת 2017". מכון "העתיד היום", 2017. הועלה ב-27 ביוני 2017.
אתגר השבוע השלישי (לחצו כדי להרחיב או לצמצם)
 

אתגר השבוע השלישי: בשעה שוויקימדיה מתקדמת לשנת 2030, כיצד אנחנו יכולים להיאבק במגמה הגוברת של הפצת מידע מפוברק?

"כחלק מהתהליך האסטרטגי של תנועת ויקימדיה, קרן ויקימדיה עובדת עם יועצי מחקר עצמאיים על מנת לפענח את מגמות המפתח שישפיעו על עתיד הידע החופשי, ולשתף מידע זה עם התנועה. דו"ח זה הוכן על ידי Dot Connector Studio, והוא מחקר מבוסס מדיה המתמקד בשאלה כיצד ניתן לעשות שימוש בפלטפורמות מתפתחות על מנת ליצור השפעה חברתית, תהליך הכנת הדו"ח התמקד בצמתים של תרבות, תקשורת ופילנתרופיה."

תובנות מפתח

המגמה של הפצת מידע מפוברק גוברת, ועשויה לאתגר את היכולת של הוויקימדים לאתר מקורות ידע מהימנים.

במאמרם "מבט על שנת 2030: מידע מפוברק, אימות ותעמולה (יולי 2017)"[3 1], החוקרים מסווגים את המגמות לגבי מידע מפוברק לשתי קטגוריות: מקורות של תוכן, והדרכים בהן ניתן לגשת לתוכן. עבור כל אחת מהן, הם בחנו שלושה מקורות השפעה גלובליים: טכנולוגיה, ממשלה ופוליטיקה, ומסחר.

בפרט, החוקרים זיהו את המגמות הבאות, ובחנו כיצד הן משפיעות על העתיד שלנו:

  • הטכנולוגיה תשנה את האופן שבו התוכן ייווצר על בסיס מקורות חיצוניים, שכן האינטליגנציה המלאכותית תאפשר להאיץ את קצב יצירת הידע ואת אופן הניתוח שלו. אמנם זה עשוי להקל על איתור הערות שוליים ועל ביצוע שינויים איכותיים, אך הדבר עשוי גם להוביל למקורות מוטים יותר או לתוכן מטעה. זו יכולה להיות בעיה גדולה עוד יותר במידה והבינה המלאכותית תתחיל להשתמש במידע מפוברק בתור "עובדות", כאשר היא תאתר נתונים ותיצור תוכן בצורה אוטומטית[3 2]. זה עלול לפגוע ביכולת של הוויקימדים לאמת מקורות איכותיים ולשמור על תוכן איכותי.
  • הטכנולוגיה צפויה להוביל ליצירתם של ממשקים מותאמים אישית (התקנים ניידים, מחשוב לביש, עוזרים וירטואליים מבוססי קול), והגישה לתוכן של ויקימדיה באמצעות הפלטפורמה הנוכחית תהיה קשה יותר ויותר.
  • חופש הביטוי הגלובלי מאותגר כיום בצורה ישירה[3 3] [3 4] [3 5] [3 6] [3 7] [3 8]. מספר חברות, ממשלות ופוליטיקאים מפיצים בכוונה מידע מפוברק או מטעה כדי לשכנע או להשפיע על רווחיהם. זה לא מתבטא רק בתוכן כתוב, שכן הטכנולוגיה מאפשרת לתמרן סוגי מדיה אחרים בצורה קלה (אודיו, וידאו, תמונות). מגמה זו פוגעת במערך הידע כולו, ועשויה להקשות על ויקימדיה להישאר ניטרלית ולספק תוכן בלתי מוטה על בסיס מקורות מהימנים.
  • הניסיונות לצנזר את התוכן של ויקימדיה הולכים ופוחתים, אך ממשלות מסוימות (כגון סין או טורקיה) ממשיכות לצנזר את התוכן באופן נרחב. השימוש המתפשט בטכנולוגיית "HTTPS" מקשה על חסימת דפים בודדים. זה עזר בטווח הקצר, אבל צריך להמשיך ולפתח כלים ושיטות כנגד צנזורה בעתיד.
  • ארגוני מדיה חברתית כגון טוויטר ופייסבוק גדלו והפכו לערוצים המאפשרים להפיץ מידע מפוברק מאדם לאדם, כאשר במקביל, האמון במוסדות המסורתיים גם הוא נפגע. יש צורך באימוץ חדשנות על מנת להבטיח שנוכל לאתר מידע מפוברק, כך שהמידע שנפיץ בפועל יהיה ניטרלי ומדויק.
  • בשעה שחברות מסחריות ממשיכות לפתח אפליקציות, מוצרים ופלטפורמות שאינם חופשיים, מקורות אמינים עשויים להיות קשים יותר לאיתור, והתוכן של ויקימדיה עשוי להיות פחות נגיש. (שימו לב, נושא זה יפותח עוד במסגרת מחקר עתידי).

המחקר על מידע מפוברק מציע פתרונות אפשריים לנושאים אלו. אתם מוזמנים להתייחס לשאלה איך לדעתכם אנחנו, כתנועה, יכולים לסייע לעולם בחיפוש אחר ידע אמין, חופשי ניטרלי.

מקורות

  1. Considering 2030: Misinformation, verification, and propaganda
  2. Bilton, Nick. "Fake news is about to get even scarier than you ever dreamed". Vanity Fair. January 26, 2017. Accessed May 30, 2017.
  3. Reporters Without Borders. "2017 World Press Freedom Index – tipping point?" April 26, 2017. Updated May 15, 2017. Accessed May 28, 2017.
  4. Nordland, Rod. "Turkey's Free Press Withers as Erdogan Jails 120 Journalists." The New York Times. November 17, 2016. Accessed June 7, 2017.
  5. Reporters Without Borders. "Journalism weakened by democracy's erosion". Accessed May 29, 2017.
  6. Paul, Christopher and Miriam Matthews. The Russian "Firehose of Falsehood" Propaganda Model: Why It Might Work and Options to Counter It. Santa Monica: RAND Corporation, 2016.
  7. Broderick, Ryan. "Trump Supporters Online Are Pretending To Be French To Manipulate France's Election". BuzzFeed News. January 24, 2017. Accessed June 7, 2017.
  8. Tufekci, Zeynep. "Dear France: You Just Got Hacked. Don't Make The Same Mistakes We Did". BuzzFeed. May 5, 2017. Accessed June 7, 2017.
אתגר השבוע השני (לחצו כדי להרחיב או לצמצם)
 

אתגר השבוע השני: כיצד נוכל לתעד את כל הידע האנושי, כאשר חלק גדול ממנו לא ניתן לאימות באמצעים המקובלים?

תובנות מפתח

חלק ניכר מהידע העולמי עדיין לא מתועד באתרים שלנו, ועל מנת לתעד אותו נדרשות דרכים חדשות לשלב ולאמת מקורות.

ההגדרה הנוכחית של "מקורות מהימנים" מבוססת על פרקטיקות המושרשות בתרבות המערבית, שבה הידע וההיסטוריה מתועדים בצורה כתובה מזה מאות שנים. הטיה מובנית זו - לטובת מקורות כתובים שזמינים רק בחלקים מסוימים של העולם - עומדת בסתירה לחזון שלנו, ליצור מאגר מידע שיכלול את "סך כל הידע האנושי".

לדוגמה, קשה מאוד למצוא מקורות משניים מהימנים לגבי תרבויות אפריקאיות רבות, בין אם מאחר ומדובר בידע שלרוב מבוטא בעל-פה, או משום שמסמכים כתובים כוללים במקרים רבים הטיות קולוניאליסטיות[2 1]. קיימים מספר ארגונים שמתמקדים בתיעוד ידע בעל פה בצורות שונות, ועבודתם יכולה לשמש כמקורות באתרים שלנו, אם נמצא דרך לשלב אותם בקלות[2 2][2 3].

בתור ויקימדים, הפכנו למומחים בזיהוי מקורות מהימנים שמגיעים מהערוצים המסורתיים, כגון ביקורת עמיתים באקדמיה והעיתונות מהזרם המרכזי. האתגר האסטרטגי מהשבוע שעבר הזכיר לנו שהקוראים בימינו מביעים פחות אמון בארגונים "מכובדים" כאלו מראש, ובמקום זאת משתמשים במידע המתקבל ישירות מאנשים שהם סומכים עליהם [2 4]. מגמה זו עשויה להיות ההזדמנות שלנו, בתור ויקימדים, לאמץ שיטות לאיתור מקורות שיהיו פחות מגבילות מבחינה תרבותית, וגם ישרתו טוב יותר את הרצונות המשתנים של הקוראים.

הגילוי והשיתוף של מידע מהימן המשיכו מבחינה היסטורית להתפתח.


הערות

  1. Uzo Iweala, Nigerian author and movement strategy advisor, interviewed by Zack McCune, 14 June 2017
  2. . הארכיון העממי של הכפרים ההודים מתעד את המגוון התעסוקתי, הלשוני והאנתרופולוגי של הודו, בצורה סיפורית עם תמונות, טקסט ווידאו. Adam Hochschild, Co-Founder, Mother Jones, interviewed by Katherine Maher, 16 June 2017
  3. . ארגון LEAP אפריקה מתעד את הזיכרונות של מנהיגים היסטוריים, שהם בעיקר מסורות בעל פה, בעלות תיעוד מועט יחסית בהיסטוריה המתועדת שנכתבה על ידי הקולוניאליסטים58 expert summaries (June 2017), line 10
  4. Indonesia research findings draft May 2017
אתגר השבוע הראשון (לחצו כדי להרחיב או לצמצם)
 

אתגר השבוע הראשון: כיצד הקהילות שלנו והתוכן שלנו יישארו רלוונטיים בעולם המשתנה?

תובנות מפתח

המודל המסורתי של האנציקלופדיה המערבית הופך לא רלוונטי לצרכים המתפתחים של צרכני הדור החדש.

על פי המחקר והראיונות עם המומחים שערכנו, הקוראים הקיימים והעתידיים בפרויקטים שלנו, מעוניינים בפלטפורמה ידע החורגת מעבר לפורמט האנציקלופדי הנוכחי של ויקיפדיה, והנורמות ה"מערביות" שלה (נירובי, קניה. מפגש אסטרטגי בקניה עם מומחי טכנולוגיה - 29 במאי 2018). המומחים תיארו כי מערכת החינוך הפורמלית אינה מתפקדת במקומות רבים, במיוחד - אך לא רק - במדינות מתפתחות. כיום, אנשים מחפשים דרכים חדשות ללמוד כיצד להתמודד עם אתגרי היום יום הניצבים בפניהם (ראיונות עם 58 מומחים - שורה 24 עד 33). המטרה של ויקיפדיה ופרויקטי האחות שלה, נכון להיום, היא לשמש כיעד אינטרנטי לאיתור מידע רלוונטי, אך בימנו, קוראים רבים מעוניינים לקבל תשובות לשאלות ספציפיות (טיוטת ממצאי המחקר באינדונזיה, מאי 2017). רבים מאלו המחפשים מידע באינטרנט מחפשים הסברים קצרים, פשוטים ו/או ויזואליים לקבל מידע ולרכוש מיומנויות חדשות. המודל הנוכחי של ויקיפדיה, כמקבץ ערכים אנציקלופדיים ארוכים ועשירים בטקסט, עשוי שלא לענות על הצרכים החדשים האלו. ויקיפדיה גם עדיין לא מספקת פלטפורמה לצורות אחרות של ידע חינוכי (ראיונות עם 58 מומחים - שורות 9, 10, 35).

שיתוף ידע הפך לפעולה חברתית בכל רחבי העולם.

הן המחקר האתנוגרפי, והן תוצאות המחקרים לגבי היקף המודעות והשימוש בוויקיפדיה, מראים כי צעירים, שעושים שימוש בסמארטפונים, מחפשים ומפיצים מידע בדרכים חדשות. זוהי קבוצת האנשים החדשה ביותר שניתן להגיע אליה (ארוחת ערב אסטרטגית מטעם ויקימדיה פולין - 5 ביוני 2017). אותם הצעירים משתמשים בצורה שוטפת במדיה החברתית ובאפליקציות מסרים מידיים, והם מעדיפים לשתף ולדון במידע באותם הדרכים שהם כבר משתמשים בהם (ראיונות עם 58 מומחים - שורות 4, 5, 7 ו-9). המומחים טוענים כי קיימות מגמות חדשות בשטח. לדוגמה, אנשים צעירים בימנו שואלים שאלות באמצעות שליחת הודעות המוניות באפליקציות וברשתות החברתיות השונות, באותה הצורה שבעבר אנשים היו שואלים אחד את השני, רק באופן מהיר יותר ולקהל יעד רחב יותר. כמו כן, חוסר האמון והספקנות נעשו כה נפוצים, ש"מקורות אמינים" לעתים קרובות נתקלים בזלזול: לעתים קרובות, אנשים צעירים נותנים אמון באנשים המוכרים להם, שהם מכבדים את שיקול דעתם וכנותם האינטלקטואלית, ולא במוסדות מסורתיים שנחשבים "מכובדים". שינויים אלו עלולים לפגוע ברלוונטיות של ויקיפדיה בקרב קהל יעד הולך וגדל, אותו שירתנו באופן מסורתי.

המחשת תובנות מפתח באמצעות סיפורים

מכיוון שאנשים שונים חושבים בדרכים שונות, יש אנשים שמעדיפים לחשוב על האתגרים האלו במובנים של סיפורים אישיים (שימו לב שמדובר בדמויות בדיוניות, המבוססות על ממצאי המחקר).

הכירו את מייקל ואת אניסה, שני בני נוער מיבשות שונות, ובעלי סגנונות חיים שונים. (לחצו על מנת להרחיב או להסתיר)
מייקל הוא נער המתגורר בוושינגטון, ארצות הברית. לו ולכל חבריו יש טלפונים חכמים, והם משתמשים בהם כדי להתחבר לאינטרנט, לשתף מידע מעניין אחד עם השני, ולמצוא מידע רלוונטי למטלות של בית הספר. אף שמייקל וכל חבריו מכירים את ויקיפדיה, ביחס להורים שלהם הם פחות נוטים לבקר בה (46% לעומת 72% מבקרים בה אחת לשבוע, או יותר - ראו כאן) כאשר הם כן מגיעים לוויקיפדיה, זה במטרה לקבל מידע על נושא ספציפי (ב-41% מהמקרים), או לעזור להם ללמוד (ב-23% מהמקרים). מבחינת מייקל, יוטיוב הוא אחד משלושת האתרים האהובים עליו. הוא לא זוכר תקופה בלי רשתות חברתיות באינטרנט, הוא וחבריו תמיד מחוברים דרך הסמארטפונים שלהם. "פייסבוק שייך לאנשים זקנים", וסנפצ'ט הוא הדרך המועדפת על מייקל להתחבר ולשתף תוכן עם חברים. הוא מקבל מידע ממגוון של מכשירים, מהמחשב השולחני, מהאזנה לסירי בטלפון, או מאמזון אקו בסלון המשפחה. כמו הוריו, למייקל חשוב שהתוכן יהיה שימושי עבורו, ופחות אכפת לו האם מדובר בתוכן באיכות גבוהה או במידע חופשי וניטרלי.

אניסה היא ילדה בת 15 מהעיר באנדונג שבאינדונזיה. המשפחה שלה נחשבת עשירה, ובאופן די חריג יש לה טלפון חכם (בדומה ל-21% מכלל האוכלוסייה במדינה). למשפחה שלה אין מחשב שולחני, ולכן היא משתמשת בטלפון שלה כדי לחפש את המידע שהיא צריכה לבית הספר. עם זאת, היא משתמשת בעיקר בוואטסאפ כדי ליצור קשר עם החברים שלה, ולשתף מידע בשפה המקומית שלה. הקהילה הקרובה שלה מתאפיינת ביחסים חברתיים אינטנסיביים בתוך הקהילה, ולכן הטלפון שלה משמש כדרך חשובה לשמור על קשר. היא סומכת על המידע שהיא מקבלת מחברים ומאנשים שהיא עוקבת אחריהם. לפעמים היא מסתמכת על תוצאות חיפוש באנגלית שמבוססות על תוכן מוויקיפדיה, אך היא לא מודעת לכך שמדובר בוויקיפדיה. היא וחבריה משתפים קטעי מידע שמותאמים לטלפונים הניידים שלהם ומספקים להם את המידע המדויק שהם זקוקים לו. גלישה באינטרנט לצורך גילוי דברים חדשים היא פשוט לא חלק מעולם המונחים שלה.

הערות שוליים

  1. "Global Mobile Trends," slide 8