אסטרטגיה/קרן ויקימדיה/2017/תהליך/תדריך
דף זה מציע סקירה כוללנית של מה שאנו יודעים על העתיד, ועל תנועת ויקימדיה נכון להיום. לקבלת מידע נוסף על נושא מסוים, לחצו על הקישורים הכחולים.
ראו גם subpage למידע מורחב במטא-ויקי אודות התדריך עצמו. | This page is kept for historical interest. Any policies mentioned may be obsolete. If you want to revive the topic, you can use the talk page or start a discussion on the community forum. |
מבוא
מטרות: מדוע אנו כאן היום?
המטרות שלנו (טיוטה):
- להגדיר כתנועה דרך פעולה מגובשת אשר תנחה אותנו במהלך 15 השנים הבאות.
- יצירת אמון, רצון טוב, ותכנון עתידי בתוך תנועתנו. השתתפות בהליך לגיטימי, שקוף, ופתוח המבוסס על פעולה משותפת, לא בצורה היררכית.
- להבין בצורה טובה יותר את האנשים והקבוצות אשר נכללים בתנועתנו, את אלו שטרם התוודענו אליהם, וכיצד הצרכים שלהם עשויים להשתנות במהלך 15 השנים הבאות.
- יצירת הבנה משותפת לגבי מה המשמעות שלנו כתנועה, כיצד אחרים מבחוץ יכולים לקחת חלק, וכיצד ניתן להגביר את יכולת השפעתנו כתנועה. לגבש חזון משותף בשאלה כיצד להתפתח ולממש את חזוננו.
- יצירת שיתופי פעולה על מנת להעשיר את תנועתנו ואת הגורמים המשתפים איתנו פעולה.
תהליך: כיצד אנו פועלים היום?
הדיון הזה הוא רק אחד מדיונים רבים אשר יתנהלו ומתנהלים בקבוצות וערוצים רבים ושונים. משכך, יהיו לכם הזדמנויות נוספות לשקף את עמדותיכם, ולדון עם אחרים בכל הנוגע לעתיד של תנועתנו.
בשלב הראשון אנו נדון בנושאים הכלליים יותר, ובשלב השני נתמקד בהם ובהשלכותיהם בפועל.
לאחר אירוע הוויקימניה, אנו נדון בתפקידים ובמשאבים הנדרשים על מנת להגשים את ההחלטות שהצבנו לעצמנו.
מה המשמעות של תנועה?
| "תנועות הן מערכות אקולוגיות עוצמתיות ומכוונות"
קבוצות מאורגנות, המכירות בחוסר שוויון, ומארגנות ונוקטות בפעולה במטרה להביא לשינוי מספר דוגמאות טובות:
|
.jpg)
אנו מתחילים בדיון רחב כלל-תנועתי. אבל מהי בדיוק תנועה? אלו מספר דוגמאות לתנועות שונות הקיימות בימנו, לפי תחום פעולתן:
| Transformative Movements
v. incremental change
|
Collective Impact Framework
|
Social Movement Theory
|
כאן מוצגות 3 גישות שונות המשמשות לצורך הגדרת תנועות. שלושתן מעוגנות במחקר ובניסיון, אבל לכל אחת זווית ראייה שונה.
תאוריית התנועות החברתיות מקורה במכון לאסטרטגיה תנועתית באוקלנד שבארה"ב, והיא מתבססת בעיקרה על גישה מקומית-קהילתית; תנועה מסוג זה מבקשת לעודד השתתפות רחבה של משתתפים במטרה ליצור שינוי תפיסתי מהותי (בניגוד לפעילויות קטנות והדרגתיות יותר), על מנת לשבש או להכחיד תופעות של ניצול שיטתי.
תאוריית ההשפעה הקולקטיבית היא גישה מאוד עדכנית בקרב ארגונים, בעלי פעילות מצומצמת (ולעתים מבודדת), המבקשים לשלב את פעילותן יחד עם קבוצות אחרות במטרה להוביל לשינוי חברתי מהותי רחב.
תאוריית התנועות הטרנספורמטיביות היא גישה אקדמית יותר, אשר מטרתה לאבחן תנועות חברתיות שונות, בשילוב של זווית פוליטית. כל אחת משלושת התאוריות האלו יכולה לשקף מאפיינים מסוימים בקרב תנועתנו, תנועת הידע החופשי, ולהעניק השראה כיצד ניתן להמשיך ולפתח אותה.
מה אנו יודעים לגבי העתיד: 2030 ומעבר לכך
העולם בשנת 2030: המון בני אדם
Probabilistic Population Projections based on the World Population Prospects: The 2015 Revision
המגמה הדמוגרפית המשמעותית ביותר של המאה ה-21 תתבטא בזינוק מספר התושבים המתגוררים ביבשת אפריקה.
לדוגמה, אוכלוסיית לאגוס (עיר הבירה של ניגריה) צפויה להגיע לסך של 24 מיליון תושבים עד לשנת 2030, מספר שנכון להיום מתייחס למספר התושבים של שנגחאי, העיר הגדולה ביותר בסין בימנו.
בארצות אחרות, האוכלוסייה הכוללת צפויה לגדול בצורה אטית יותר, או אפילו להתכווץ, כאשר שיעור המבוגרים באוכלוסייה צפוי לגדול.
ארצות רבות הולכות לכלול מספר לא פרופורציונלי של אזרחים זקנים ביחס לגודל האוכלוסייה.
לדוגמה, אחוז תושבי סין מעל לגיל 60 ביחס לשאר האוכלוסייה צפוי לגדול משמעותית עד לשנת 2030, מ-16.1% ל-25.2%.
החברה בשנת 2030: כולנו מתגוררים בעולם אחד
אותם 8.5 מיליארד בני אדם אשר יאכלסו את כדור הארץ בשנת 2030, עדיין נדרשים לגור בעולם יחדיו. בתור תנועה, איננו יכולים להתעלם מהסביבה שלנו ומהתנאים האקלימיים המשפיעים עליה. עלינו להיות מודעים לאתגרים הנובעים מהעלייה במספר התושבים על פני כדור הארץ, וכיצד הדבר ישפיע על התנועה שלנו.
אין בכך בכדי לומר שתנועת ויקימדיה צריכה לנסות ולפתור את ההתחממות הגלובלית, או את אי-הצדק חברתי; אלו אינם מוקדי הפעילות העיקריים שלנו.
עם זאת, קיימת דחיפות במשימתנו לשיתוף ידע חופשי. שאננות היא זכות יתר שמרבית האוכלוסייה האנושית לא יכולה להרשות לעצמה.
| "הפתרונות מקושרים זה לזה"
בהתאם למכון לאסטרטגיה תנועתית, תנועות רבות מבקשות לפתור בעיות המשולבות האחת בשנייה, באמצעות פתרונות משולבים אף הם: | ||
| "מעבר ממערכות המבוססות על:" | "ל..." | "מערכות מבוססות על:" |
| מיצוי | ← | התחדשות |
| שליטה | ← | דמוקרטיה |
| הוצאה מן הכלל | ← | כוללניות |
| אגירה | ← | שיתוף פעולה |
מומחים בקרב תנועות חברתיות מכירים בתסמינים השכיחים של מערכות אשר מטרתן לצבור עושר ועצמה בידי מעטים.
תנועת ויקימדיה מדגימה את השימוש ברבים מבין הפתרונות המוצעים על מנת לפתור בעיות אלו. שיתוף ידע אינהרנטי בצורה חופשית מעביר כוח מהאליטות אל ההמונים. הצורה בה אנו יוצרים ומשתפים ידע חופשי באמצעות אתרי ויקי נעשית בצורה המונית ושיתופית במובהק.
התבונה, הנדיבות, והאדיבות בהן נעשה שימוש במסגרת קהילותינו השונות, עשויות להיחשב אף הן כתנועה חברתית אשר שמה לעצמה כמטרה לשפר את עתידנו המשותף.
החינוך בשנת 2030
בהשוואה לשנת 2000, 5% יותר צעירים פוקדים בית ספר יסודי (89% לעומת 84%).[e 1]
50% מהצעירים שלא נמצאים בבתי ספר יסודיים גרים באזורי סכסוך.[e 2]
85% מהאוכלוסייה הכללית הם יודעי קרוא וכתוב. בשנת 2000 היו 82%.[e 1]
- ↑ a b World Bank, 2014
- ↑ United Nations
טכנולוגיה בשנת 2030
15 שנים הן נצח בכל הנוגע לעולם הטכנולוגיה; הטלפון החכם, המחובר והמקושר תמיד בשווקים המתקדמים, לא היה קיים לפני 15 שנה.
תחזית של טכנולוגיה ל-15 שנים מראש היא משימה קשה, אבל מגמות מסוימות צפויות להמשיך ולהתקיים.
מגמה אחת לדוגמה היא המשך התפשטות רשת האינטרנט ברחבי העולם, ובדגש על מרכזי אוכלוסייה דינמיים וצומחים במהירות.
,_2013-2016_-_From_Wikimedia_Readership_metrics_until_January_1,_2017.png)
מגמה נוספת היא המשך העלייה בשימוש במכשירים ניידים. נכון לשנת 2015, מספר הכניסות לאתרי ויקיפדיה ממכשירים ניידים עבר לראשונה את מספר הכניסות לוויקיפדיה ממכשירים נייחים (מחשבים). מגמה זו משפיעה בצורה ניכרת על מדינות מתפתחות. משתמשים רבים נהנים מגישה ישירה למידע ברשת, ובהמשך צורכים ומשתפים אותו עם סביבתם.
השימוש בפלטפורמות מסרים גדל במהירות, ומתפתח משימוש בסיסי לאמצעי תקשורת המאפשר רמות שונות של התבטאות.
השימוש בטלפונים חכמים משמעו שיתוף אירועים בשעה שהם מתרחשים.
התנועה שלנו והמערכת האקולוגית: מי אנחנו היום?
התנועה שלנו היום: גבולות משתנים
כשאנחנו מתייחסים ל"תנועה" בהקשר של ויקימדיה, למה אנחנו מתכוונים? קיימות גישות רבות ושונות ביחס לשאלה מהי תנועה.
אולי אנחנו לא יודעים בדיוק מי הם שאר החברים בתנועה שלנו, אבל אנחנו יודעים שאנחנו קבוצה גדולה ומגוונת של אנשים שפועלים בצורה שונה זה מזה, ממלאים תפקידים שונים זה מזה, ומתנהלים ברמות שונות של מעורבות זה מזה.
התנועה שלנו היא במקביל חלק מעולם שלם של תנועות, ארגונים, ויחידים. חלקים פועלים במטרות דומות לשלנו, וחלקם פועלים כנגד מטרותינו.
עורכים בודדים היום
כמעט 75,000 עורכים בודדים מבצעים למעלה מ-5 עריכות מדי חודש. מתוכם, כמעט 13,000 מבצעים למעלה מ-100 עריכות מדי חודש.
פעילותם של עורכי ויקיפדיה ומיזמי האחות שלה נוטה להיות מורכבת, ומסיבה זו עורכים נוטים להתמחות בתפקידים הספציפיים שהם ממלאים במיזם. תפקידים אלו כוללים בין היתר התמקדות בתוכן (כתיבה בפועל של תוכן), תמיכה (תבניות, כלי יצירה/בוטים), פעילות אדמיניסטרטיבית, פעילות חברתית פנים-קהילתית (פתרון סכסוכים בין עורכים, לדוגמה) ובקרת איכות (ניטור השחתות & בדיקת דפים חדשים שמועלים למיזם).
לרוב, עורכים חדשים מתמקדים בשלב הראשון ביצירת תוכן, ובהמשך מתפרסים לתחומים החברתיים-קהילתיים והתמיכה הטכנית, ככל שהם צוברים ניסיון.
עורכים בודדים כוללים גם מפתחים, מעצבים, ואחרים שיוצרים ומשפרים את מגוון הכלים והתוכנות בהם מיזמי ויקימדיה השונים עושים שימוש.
קבוצות מאורגנות כיום
קבוצות מאורגנות ומסונפות מספקות מבנה תומך עבור קבוצות של עורכים אינדיבידואלים, ומטרתן לארגן פעילויות אשר משמשות לקידום התנועה. נכון לחודש מרץ 2017, קיימים 40 צ'פטרים מקומיים (שלוחות) בחלוקה גאוגרפית, 75 קבוצות משתמשים, וארגון אחד המבוסס על עיסוק בנושא ספציפי.
קיים שוני משמעותי בין שלוחות שונות, ביחס למבנה, רמות וצורת הפעילות, ומקורות המימון. חלקן מתבססות על פעילותם של עובדים בתשלום, אחרות מתבססות בצורה מלאה על פעילותם של מתנדבים בלבד. חלקן מעניקות סיוע לפעילותם של עורכים בודדים, ואחרות מתמקדות ביצירת אירועים ובמתן סיוע לקבוצות מאורגנות של עורכים.
לא קיים מודל אחד ויחיד המתייחס לפעילותן של שלוחיות שונות, מודל הפעולה הפרטני מבוסס על יכולתן של השלוחות, ועל הנסיבות הייחודיות השונות המשפיעות על יכולתן לפעול.
קרן ויקימדיה כיום
נכון להיום, קרן ויקימדיה היא הגוף המאורגן הגדול ביותר במסגרת התנועה כולה. הקרן נוסדה במהלך שנת 2003, וכוללת כ-290 אנשי צוות ומתאמי פעילות, אשר פעילותם מתבצעת במטה הקרן בסן פרנסיסקו, כמו גם בכל רחבי העולם.
אחד מתפקידיה העיקריים של קרן ויקימדיה נכון להיום, הוא העברת סיוע ישיר למיזמים שונים, ועבודה מתמדת לצורך שיפור הפלטפורמה הטכנולוגית אשר תומכת ומאפשרת את פעילות העורכים בקהילות השונות.
הקרן גם מפעילה תכניות ומענקים שונים במטרה לתמוך ולסייע בפעילותם של יחידים, קבוצות, ושלוחות הפועלים במסגרת התנועה.
הליך גיבוש התכנית האסטרטגית הולך להשפיע בצורה משמעותית על הדברים בהם קרן ויקימדיה תתמקד במהלך 15 השנים הבאות.
התפתחות התנועה ומתחים נלווים
במהלך 15 השנים האחרונות, התנועה שלנו גדלה והפכה יותר מורכבת במידה ניכרת. לאורך הדרך, נוצרו גם אי הסכמות, פעוטות ומשמעותיות. התקבלו החלטות מעורבות בכוח, בכסף ובהפרות אמון, אשר פגעו בשיתופי פעולה במסגרת התנועה.
רבים מאיתנו בתנועה נפגעו. חלק עשו טעויות שלדעתנו לא ניתן להתעלם מהן. עם זאת, אנו שואפים להכיר בהיסטוריה המשותפת שלנו, וללמוד מהדברים שהיינו יכולים לעשות טוב יותר.
אנו יכולים לקחת רגע ולהרהר בעבר, ולהתרפא לפני שנפנה לתכנון העתיד אותו ניצור ביחד.
כיצד אנו פועלים כיום במסגרת התנועה?
פעילויות במסגרת התנועה כיום
"אנו יוצרים תוכן, אנו צורכים תוכן, אנו תומכים ביוצרי ובצרכני התוכן"
המצב הפיננסי כיום
פסקה זו מתמקדת כרגע בקרן. בבקשה עזרו לשפר אותה כך שתשקף את ענייני הכספים של התנועה כולה, או הציעו שינויים בדף השיחה.
למעלה מ-5 מיליון קוראים ברחבי העולם תרמו במהלך השנה הפיסיקלית 2016-2015, סכום של כ-77 מיליון דולר לטובת קרן ויקימדיה. תרומה ממוצעת עמדה על בסביבות ה-15 דולר בממוצע.
אף שתרומות לקרן מתקבלות לכל אורך השנה, מרבית התרומות (כמעט 50%) מתקבלות במהלך חודש דצמבר, ובמסגרת קמפיין ההתרמה השנתי באנגלית.
תכנית התרמת הדוא"ל של ויקימדיה ממשיכה לגדול באופן שיטתי, כאשר היקף ההכנסות מהתכנית הוכפל זו השנה השנייה ברציפות. במסגרת התכנית, קוראים אשר מבצעים תרומה לויקימדיה מתבקשים לאשר קבלת מסרים עתידיים מהקרן, כאשר שנה לאחר מכן, הם מקבלים הזמנה ותזכורת לתרום גם השנה.
Narrative
Narrative
מדוע אנחנו מהווים חלק מהתנועה?
רציונאל: הציגו את מגוון גורמי המוטיבציה, וגם את מגוון הערכים (values) המשותפים לכל התנועה. הבינו מה חברי הקבוצות השונות מרוויחים מעצם מעורבותם בתנועה.
גורמי מוטיבציה של תורמים
Points to convey: See Research:Codex/Motivations of contributors and related links, Research:Necromancy, Studies on motivations of volunteer Wikipedians?, Research:Newsletter/2013/November#What drives people to contribute to Wikipedia? Experiment suggests reciprocity and social image motivations
Format:
Contact: Guillaume
- אנשים מונעים על ידי סיבות אישיות, כמו גם על ידי סיבות חברתיות. הזהות הקבוצתית, כמו גם הערך החיובי החברתי הנלווה לתרומה לקבוצה, מהווים עניין קריטי במסגרת זו.
- הנאה, למידה, ורצון ביצירת קשרים חברתיים, כולם מהווים מאפייני בסיס ביחס לעורכים התורמים בהיקף משמעותי. שיוך אידאולוגי הוכח כבעל השפעה פחותה ביחס לפעילותם של עורכים התורמים בהיקף משמעותי.
- תחושה של פיתוח עצמי, וקבלת משוב חיובי, הם קריטיים להבטחת תרומה מתמשכת מצד עורכים.
- המוטיבציה של עורכים חדשים מושפעת לרעה באופן מובהק כתוצאה ממשוב שלילי, ושיעור העורכים החדשים בעלי רצון טוב, שחרף זאת זוכים למשוב שלילי, רק הולך ועולה בהדרגה.
Narrative
גורמי המוטיבציה של קוראים וצרכני תוכן
בוויקיפדיה האנגלית נעשה שימוש במגוון רחב של תרחישים, אשר נבדלים זה מזה בגורמים, עומק המידע הנדרש, וכן מידת ההיכרות המוקדמת של הקוראים עם הנושא.
[For more details about the study and results, please refer to https://arxiv.org/pdf/1702.05379.pdf. For a more detailed summary of results, please refer to section 4.3.]
להלן מספר תוצאות של תצפיות מחקר המבוססות על קוראי ויקיפדיה: קוראים אשר עשו שימוש בוויקיפדיה למטרות עבודה או לימודים (19.5% מכלל המשתתפים, בטבלה מימין) מתעניינים יותר בקטגוריות מרוכזות של ערכים, כלומר מלחמה והיסטוריה, מתמטיקה, טכנולוגיה, כימיה וביולוגיה, וספרות ואומנות.
ביחס לשתי הקטגוריות הראשונות, הקוראים למטרות עבודה או לימודים מפגינים מוטיבציה יותר מכפולה להתמקד בנושאים אלו, בהשוואה לשאר הקוראים. אף שקטגוריות אלו כוללות מגוון רחב של נושאים ותחומים שונים, כולן קשורות יותר לפעילויות אקדמאיות, או במסגרת תעסוקתית, מאשר למסגרת של פעילות פנאי.
בנוסף, הצהרה על מוטיבציה מסוג זה נעשית לרוב בידי קוראים אשר עושים שימוש בגרסת שולחן העבודה של ויקיפדיה. הדבר אינו מפתיע, שכן חלק ניכר מהפעילויות האקדמיות/תעסוקתיות נעשות מלכתחילה מול מחשב.
בנוסף, ניתן לראות כי המוטיבציה הזו באה יותר לידי ביטוי ביחס למשתמשים אשר מופנים על ידי מנועי חיפוש חיצוניים, וביחס למשתמשים שמבקרים זמן ארוך יחסית בערך בודד, מה שניתן להבין כעדות להתעמקות גבוהה יותר בתוכן הערך.
לשם השוואה, משתמשים אשר תיארו את מטרתם כאקראית/שעמום (בטבלה שלהלן), נוהגים יותר לעשות שימוש במנוע החיפוש הפנימי של ויקיפדיה, ולהעביר זמן קצר יותר בכל ערך וערך.
כמו כן, הם נוהגים לעבור בין קטגוריות שונות של נושאים בצורה תכופה יותר.
אלו הן עדויות לגלישה פחות ממוקדת באינטרנט. משתמשים משועממים דילגו בסך הכל בין יותר מאמרים שונים, הן במהלך ביצוע הסקר, והן במהלך כל תקופת המחקר.
ולבסוף, מוטיבציה מסוג זה באה יותר לידי ביטוי ביחס לערכים המכסים נושאים ספציפיים, כדוגמת ספורט, המאה ה-21, וכן תכניות טלוויזיה, סרטי קולנוע וספרים.
ניתן לראות בבירור, כי הנושאים האלו הם יותר "מכווני-פנאי", וקיים שוני מהותי בינם ובין הנושאים שזוכים להתעניינותם של משתמשים העושים שימוש בוויקיפדיה למטרות עבודה או לימודים.
גורמי מוטיבציה של תורמים
Points to convey: See [Wikimedia-l] Fundraising Update - Japan - Focus Group and Survey Findings, File:Wikimedia Survey 2014 English Fundraiser.pdf , File:Report.WikimediaJapan.f.071916.pdf
A few quotes from donors
Some information from surveys: do people know we're a nonprofit, how much are interested in contributing content, etc.
Format:
Contact: Caitlin C., Lisa
Narrative
Narrative
כל רגע בחיים: כיצד אנו מתפתחים?
Rationale: Build understanding of the dynamics of the main groups within the movement
מגמות בתוכן
Points to convey: Contributors to the wikis are the most visible part of the movement. What do we know about them? Wiki-wide trends e.g. Rise and Decline, different dynamics across wikis. A summary of Research:WMF Strategy document: Research about contributors. Community health, civility, metrics about harassment
Microcontributions, offline events
Gender bias on Wikipedia, Gender gap, Research:Gender gap
Diversity improves quality: it is important that some editors are highly experienced while others are more green. It's important that few editors contribute a lot to an article while most others contribute only a little.
To newcomers, the rules are complex and often non-intuitive. This causes difficulty and often leads to frustration for good-faith newcomers. It also results in power disparities where experienced editors are more empowered by their "process literacy" to "win" disputes.
Rationale:
Format: A few charts (if applicable) and a few sentences summarizing what we know (and possibly what we don't know)
Contact: Guillaume, Aaron
 |
 |
כל הוויקיפדיות הגדולות חולקות דפוס של עלייה מתמשכת, אשר החלה בשנת 2004 והאטה בשנת 2007. אף שמספר העורכים הוותיקים במרבית הוויקיפדיות נותר יציב במידה רבה מאז שנת 2006, ויקיפדיה האנגלית חוותה ירידה משמעותית ומתמשכת.
ההסבר לתופעה זו, של ירידה במספר העורכים הפעילים בוויקיפדיה האנגלית, טמון ככל הנראה בפגיעה באווירת ה"הניחו כוונה טובה" כלפי משתמשים חדשים, זאת כתוצאה מהשימוש הגובר בכלים אנטי ונדליסטים, אשר יצרו מעטה של חשדנות כלפי עורכים חדשים.
Narrative
מגמות בתוכן
Points to convey: Number of languages, levels of activity and growth rates. Comparison of the amount of content in languages. Map of geotagged articles.
Diversity of content. Place and dynamics of sister projects. Content gaps.
https://arxiv.org/abs/1501.06307
http://epjdatascience.springeropen.com/articles/10.1140/epjds/s13688-016-0066-4
Rationale:
Format:
Contact: Asaf, Leila, Katy/Chris S.
Narrative
קיימים פערי ידע ניכרים בקרב ויקיפדיה כיום. לדוגמה, אם ערבית היא השפה היחידה שאתם דוברים בה, או מעדיפים לקרוא בה, שפה הכוללת 467 מיליון אנשים הדוברים בה כשפת אם, אתם יכולים ללמוד בה רק על 87,000 מקומות גיאוגרפיים ברחבי העולם באמצעות ויקיפדיה.
אם אתם דוברים בכל השפות בהן קיימות ויקיפדיות, אתם יכולים ללמוד רק על 2 מיליון מקומות גאוגרפים באמצעות ויקיפדיה. אף שהדוגמה הזו מתמקדת באזורים גאוגרפים מתויגים, היא מדגימה בבירור את פערי הידע הקיימים בנושא ספציפי אחד.
פערי ידע משמעותיים קיימים בוויקיפדיות רבות, בתחומי ידע שונים, ובעתיד עורכים יצטרכו לסגור את הפערים האלו על מנת שהגישה לכלל הידע תיהפך למציאות.
Narrative
מגמות בקריאה ובצריכת תוכן
אתרי ויקימדיה מספקים ידע עבור עשרות מיליוני קוראים, ואנו לא עוקבים אחריהם.
כשליש מתוכם מגיע ממנוע החיפוש גוגל, כשליש מקישורים פנימיים, וכשליש ממקורות אחרים (רשתות חברתיות ומנועי חיפוש אחרים).
קוראים רבים צורכים את התוכן בוויקימדיה באמצעים עקיפים, כמו לדוגמא לוחות ידע שונים. קהל זה מוערך בסדר גודל של כמיליארד איש, אבל הדבר קשה מאוד למדידה.
Global north, global south. Wikipedia very well know in some parts of the world and not in others offline, education. Kiwix, Wiki Med
Placeholder for Suzie's updated metrics from the 2010-2015 strategic plan:
- ״מספר האנשים להם סייענו״
- ״מספר הערכים בוויקיפדיה״
- ״אחוז הערכים בעלי איכות גבוהה במיוחד מבין כלל הערכים״
- ״מספרם של העורכים המבצעים למעלה מ-5 עריכות בחודש״
- ״מספרן של הנשים העורכות״
במבט לאחור, נדמה שהצלחנו להתקדם בהגשמת המטרות העיקריות שנבעו מהתכנית האסטרטגית של השנים 2015-2010.
עם זאת, המדדים בהם אנו משתמשים על מנת למדוד את הצלחותינו לא תמיד משקפים את ההתקדמות שאנו רואים בשטח.
האם אנחנו באמת מודדים את מה שאנחנו רוצים למדוד? האם קיימות דרכים טובות יותר למדוד את התקדמות התנועה כולה, ולא רק את ההתקדמות של הוויקיפדיות לבדן?
העתיד של התנועה בשנת 2030
שאלות & הנחיות: מהו העתיד שאנחנו רוצים ליצור ביחד כתנועה בעוד 15 שנים?
- מי אנחנו רוצים להיות?
- מה אנחנו רוצים להיות?