אסטרטגיה/תנועת ויקימדיה/2017/מקורות/מעגל 2/סיכום סופי

Add links
From Meta, a Wikimedia project coordination wiki
This page is a translated version of the page Strategy/Wikimedia movement/2017/Sources/Cycle 2/Final summary and the translation is 98% complete.
Outdated translations are marked like this.
Other languages:

"זהו סיכום קצר של הדיונים השונים שהתקיימו במסגרת מעגל 2 של הדיונים. הקיצורים השונים המוצגים כאן מתייחסים לשפות המקור השונות, עליהן מתבסס הסיכום. לדוגמה, השפה העברית מוצגת באמצעות הצירוף HE.

מפתח לרשימת הנושאים
  1. קהילה רחבה ומשגשגת
  2. העידן הטכנולוגי
  3. תנועה גלובלית אמיתית
  4. מקור הידע האמין ביותר
  5. השתלבות במערך הידע הגלובלי

קהילה רחבה ומשגשגת - A

  • במסגרת ועדת השלוחות, חברי הוועדה הסכימו כי נושא זה הוא הנושא החשוב ביותר, כל עוד אנו שואפים שתנועת ויקימדיה תשגשג ותמשיך להתקיים (§AffCom5) ו-(§AffCom10). הם גם דנו לגבי אופן חלוקת המימון (§AffCom12), מיסוד תקשורת טובה יותר (§AffCom13), קיבולת, יצירת מיומנות (§AffCom16) ונורמות התנהגות בקרב השלוחות (§AffCom18). הם הציעו גם לשתף פעולה עם ארגונים לא ממשלתיים, רשויות ממשלתיות (§AffCom18) לרבות קבוצות חינוכיות וקבוצות סייבר (§AffCom20), קבוצות ידע חופשי (§AffCom21) וקבוצות ממשלתיות פתוחות (§AffCom22).
  • במסגרת הדיון בקהילה הערבית, חלק מהמשתמשים הסכימו כי נושא זה הוא חשוב, אבל הם גם סברו שהוא לא צריך להפוך לעדיפות העיקרית שלנו (§Ar2), בעוד שאחרים סברו ששימוש בכלי פוטנציאלי שיסייע להגביר את בריאות הקהילה יכול להוביל למדיניות אחידה ברחבי הפרויקטים השונים (§Ar3). הם גם דיברו על תהליך הערכת המשתמשים (§Ar9).
  • במסגרת הקהילה האוסטרלית, המשתתפים סברו שנוכל ליצור מקור ידע מהימן רק במידה וניצור קהילה טובה (§as2). הם גם דנו בבעיות בהתמודדות עם משתמשים חדשים, ובמתן עזרה טובה יותר לאלו שמתחילים לערוך (§as1).
  • המשתתפים בויקיפדיה האלבנית ציינו כי השקעה בצמיחה של קהילות קטנות היא דבר חיוני (§sq1) ושתנועת ויקימדיה צריך לקחת על עצמה את הנטל של שמירה ופיתוח על שפות קטנות (§sq13).
  • החברים בוויקימדיה אוסטריה (הדירקטוריון והמנכ"ל) סברו כי נושא זה יהיה האחד שיקיים או יפיל את התנועה שלנו - ללא קהילות רחבות ומשגשגות, אף אחד מארבעת הנושאים האחרים לא יהיה בר קיימא, והדבר יסכן מאוד את מקומנו בתוך החברה (§WMAT2). הם הציעו גם ללמוד משותפים פוטנציאליים אחרים (§WMAT5).
  • במסגרת הדיון בקהילה הברזילאית, המשתתפים סברו שאם נעקוב אחר נושא זה, תנועת ויקימדיה תתפשט על פני יבשות כמו אפריקה, המזרח התיכון, דרום אסיה ואמריקה הלטינית, בהן תנועת ויקימדיה פחות מוכרת (§BN1). הם גם סברו שהנושא הזה הוא החשוב ביותר, משום שיש צורך בקהילות רחבות ומשגשגות על מנת להפיץ את חזון התנועה שלנו בכל השפות והקהילות התרבותיות (§BN2).
  • קבוצת הוויקימדים הבולגרים ציינה כי ויקיפדיה יכולה להיות המודל המוביל של התנדבות, ידע משותף והדגמה לכוח של הפעילות המשותפת (§WMBG26), למרות שאחד מהמשתתפים סבר כי הנושא הזה הוא הרביעי בחשיבותו (§WMBG29). הם גם סברו שהתנועה שלנו צריכה להרחיב את השותפויות עם ארגונים תרבותיים, מדעיים, וחינוכיים דומים (§WMBG33).
  • במסגרת ריאיונות אישיים בקהילה הסינית, המשתתפים סברו שעל מנת לעקוב אחר נושא זה, עלינו להדגיש את קוד ההתנהגות ומדיניות החלל הידידותי בקהילה, לספק סביבה בריאה למתנדבים/עורכים חדשים (§ZH1), ושנושא זה חשוב שכן הוא מספק הזדמנות למיעוט לחלוק את הידע שלו (§ZH4). הם גם דנו בדבר שבירת מחסומי השפה (§ZH8).
  • משתתפים מטעם ויקימדיה מחוז קולומביה אמרו שסביבה רעילה פוגעת בהשתתפות, מה שהופך את כל שאר הנושאים לבלתי אפשריים להשגה (§WMC1), ושקהילה בריאה היא בסיס חשוב לעבודה עם קהילות גלובליות ושותפים אחרים (§WMC3).
  • במסגרת ויקימדיה הולנד המשתתפים התייחסו לסוגיית שם המשתמש, וסברו שאנחנו צריכים להימנע משימוש בשמות בדויים (§nl9). הם גם סברו כי הרעיון של הכללה מטעם קרן ויקימדיה יהיה פרודוקטיבי (§nl21).
  • במסגרת הדיון בוויקיפדיה האנגלית המשתמשים סברו שאנחנו יכולים להוביל את הדרך במדעי הרוח הדיגיטליים המקוונים (§EN1), ובאמצעות הכשרה ומנהיגות לבנות צוותים שיסייעו לפתור בעיות (§EN3). הם גם הזכירו קליקה, שיתוף פעולה (§EN4), ויצירת כלים כדי לעקוב אחר שינויים וללמוד כיצד מדיניות שונה משפיעה על הבריאות של הקהילה שלנו (§EN11). המשתתפים הדגישו כי אם נעקוב אחר נושא זה, נוכל ליצור את האוטופיה שהאינטרנט נועד במקור להיות (§EN103), ונוכל לכסות פרויקטים רבים ביעילות ובזמן (§EN84), אף שמשתמש אחד העיר כי הקהילה שלנו יכולה להישאר בריאה רק אם ניצור ויקי רב-לשוני, ונפסיק עם הפרדת הפרויקטים על פי השפה (§EN85). משתמש אחר ציין שאנחנו צריכים גם לבחון האם מתן האפשרות למשתמשים אנונימיים לערוך עוזרת או פוגעת בקהילה, ולאחר מכן לשקול שימוש במידע על מנת לפעול בהתאם לנושא הזה (§EN69). היו גם כמה הערות כלליות על נושא זה, כמו שהמונח "קהילה רחבה" הוא דבר שקשה להגדיר ... ושעדיף להימנע משימוש במונחים שאינם חד משמעיים (§EN65), שהגיוון הדמוגרפי למטרת הגיוון עצמו הוא חסר טעם (§EN66), ושצריך לבחון מחדש את מתן האפשרות לרישום שמות משתמש אנונימיים, לטובת שמות משתמש מזוהים בלבד (§EN67).
  • במסגרת הדיון בוויקיפדיה הצרפתית, משתמש אחד סבר שההשפעה תהיה חיובית מאוד (§FR1), תגרום לפרויקטים של ויקימדיה להתחבר זה לזה בצורה טובה יותר (§FR2), ותהפוך את הפרויקטים ליותר מחוברים (§FR3). אנחנו נהיה למעשה עוד רשת חברתית (§FR5), ונרחיב את הידע שלנו לגבי שפות ותרבויות אחרות (§FR4). המשתתפים גם הציעו שמחרוזות מדיה-ויקי צריכות להיות מנוהלות ישירות על ידי קרן ויקימדיה, במקום על ידי צד שלישי (§FR10). המשתמשים סברו שהנושא הזה חשוב משום שזו דרך חשובה להשגת המטרות שלנו של ניטרליות ומתן ביטוי למגוון דעות (§FR45). המשתתפים ציינו כי אנחנו צריכים לשתף פעולה עם מוסדות וארגונים העובדים בתחום השוויון (§FR56), וארגונים המציעים הכשרה ליישוב סכסוכים ולתקשורת לא אלימה (§FR59). משתמש אחד גם ציין כי "קהילה רחבה" בהכרח מרמזת על שיפור העיצוב של האתר (§FR55).
  • במסגרת ויקיפדיה הגרמנית, בעוד שמשתתף אחד הגיב על נושא זה כי מבחינה אסטרטגית הוא חשוב (§DE1), ומשתתף אחר העדיף לקבוע אסטרטגיה ל-5 השנים הקרובות או לתקופה קצרה יותר במקום 13 שנים בערך (§DE2). לשאר המשתתפים אשר הגיבו על נושא זה יש כמה דאגות כגון מבנה הכוח של קרן ויקימדיה (§DE11), ניסוח (§DE12) והתנגדות פרודוקטיבית (§DE13). הם הציעו לנסח מחדש את הנושא הזה ולפרק אותו למטרות בודדות (§DE16). אחרים סברו כי "קהילה רחבה ומשגשגת" תגרום ליותר עורכים להיות מעורבים בוויקיפדיה (§DE24). המשתמשים גם הסכימו כי מבחינה אסטרטגית מדובר בנושא מכריע (§DE25), למרות שהם חוששים כי זאת אינה המציאות הנוכחית (§DE22). הם גם סברו שכולם צריכים להיות ידידותיים יותר זה לזה (§DE28). משתתף אחד אמר כי ויקיפדיה רחבה יותר היא גם מאוזנת יותר וניטרלית יותר (§DE1).
  • במסגרת הדיון ב-German Language Kurier, המשתתפים אמרו כי כל הדברים החיוביים האלו אינם מועילים להם, ושזו לא תהיה המטרה של קרן ויקימדיה (§DE6) ו-(§DE8).
  • במסגרת הדיון בקבוצת הוואטסאפ ההינדית, המשתתפים סברו שאם נעקוב אחר הנושא הזה נראה פחות ניגודי אינטרסים, הבנה טובה יותר ועורכים חדשים עם תרומות רבות יותר (§HIWA18). הם גם ציינו כי אם בריאות הקהילה מובטחת, אז השאר יתרחש באופן אוטומטי (§HIWA1).
  • במסגרת ויקיפדיה ההינדית, המשתתפים ציינו כי בריאות הקהילה חשובה להצלחת התנועה (§hi9), ושלא נוכל להגשים את המטרות שלנו בהצלחה ללא נושא זה (§hi10). יש צורך גם בתקשורת ובשיתוף פעולה בקרב הקהילה על מנת להפוך את הנושא הזה לחזק יותר (§hi12). אנחנו גם יכולים לשתף פעולה עם פלטפורמות מדיה חברתית ומוסדות חינוך שונים (§hi13).
  • במסגרת ויקיפדיה האיטלקית, חלק מהמשתתפים סברו שהנושא הזה חשוב משום שהוא המנוע/הלב של כל מה שוויקיפדיה הייתה צריכה להיות (§IT4), ושבאמצעות קהילה רחבה ומשגשגת אנחנו יכולים גם להיות דוגמה פוליטית טובה עבור אחרים (§IT3). המשתתפים גם חשבו שאנחנו צריכים ליצור קשר באופן יזום עם משתמשים חדשים באמצעות מסעות פרסום ממוקדים, ולא בצורה אקראית (§IT62), ושצריך למנוע אפשרות עריכה ממי שבא במטרה לקדם את הרעיונות הלא מבוססים שלו (§IT43). אנחנו צריכים גם להקדיש תשומת לב לקוראים שלנו (§IT50), אף שמשתתף אחד חשב שהנושא הזה אינו חשוב (§IT48). המשתתפים אמרו גם כי אנו זקוקים למשוב של הקוראים (§IT69). לגבי תכניות פעילות שטח, אנחנו צריכים גם להתמקד בתוצאות במונחים של איכות (§IT70). משתמשים גם הגיבו על התקפות אישיות תוך כדי הדיון בנושא זה (§IT75) ו-(§IT77).
  • במסגרת הדיון במטא-ויקי, המשתתפים סברו כי נושא זה הוא הבסיס של הנושאים האחרים (§Meta1), ומתאים לוויקיפדיה (§Meta2). קרן ויקימדיה יכולה גם לתמוך ביותר גיוון פיננסי (§Meta5). מספר משתמשים גם הציעו לשתף פעולה עם ארגונים אחרים (§Meta14) ו-(§Meta15). אנחנו יכולים ללמוד, ולאחר מכן ללמד, כל כך הרבה יותר על איך לבנות שיח עובדתי ומנומס באינטרנט בקנה מידה עולמי אם נעקוב אחר הנושא הזה (§Meta60). המשתתפים ציינו כי פרויקטי ויקי מבוססי נושאים יכולים למשוך יותר אנשים לערוך, ולכן הם צריכים לקום לתחייה (§Meta68), ושעם מספיק עורכים ומתרגמים, נוכל לדעת טוב יותר מה קורה בפרויקטים השונים (§Meta70). משתתפים שונים הציעו לשתף יותר פעולה עם מומחים (§Meta74), ולקיים קשרים הדוקים יותר מחוץ לרשת (§Meta75).
  • במסגרת קבוצת הוויקיפדים של צפון קרוליינה, המשתתפים סברו שאם נעקוב אחר הנושא הזה, לתנועה יש פוטנציאל למלא את האידאלים האוטופיים שלרבים מאיתנו יש (§NCU2). הם גם דיברו על יישוב סכסוכים, התנהגות לא הולמת כלפי עורכים חדשים, ועקומת למידה (§NCU4).
  • המשתתפים בדיון בוויקימדיה הולנד סברו שקהילה רחבה ומגוונת היא תנאי מוקדם עבור כל הנושאים האחרים (§WMNL9), ושהקהילות צריכות להיות פתוחות גם בפני עורכים "מומחים" (§WMNL11).
  • במסגרת ויקיפדיה הפולנית, הדיון התמקד בפישוט השפה (§PL3), תמיכה טכנית טובה יותר עבור ויקיפדים מסורים (§PL8), ובחינה של המצפון (§PL9), אף שמשתתף אחד חשש שזה לא נאמר בבירור (§PL4). משתמש אחד סבר שנוכל לשנות את היחס הקהילתי לעורכים חדשים באמצעות פגישות פנים אל פנים והדרכות (§PL15). המשתתפים ציינו כי אנו זקוקים לפרויקט ייעודי כדי להבהיר את השפה שבה אנו משתמשים כדי לתקשר בוויקי, שכן מדובר במכשול גדול עבור עורכים חדשים (§PL20). נתונים פתוחים ומקושרים הם בעל ברית פוטנציאלי שלנו בהכרה בפערים בין המינים, ופערי תוכן אחרים (§PL22). הם הציעו גם למנות נציב תלונות עבור עורכים חדשים (§PL23). בעוד שמשתמש אחד ציין כי נושא זה חשוב מאחר והיחס כלפי עורכים חדשים הוא בעייתי מאוד (§PL24), משתתף אחר חלק עליו, בטענה שקהילה בריאה היא לא המטרה שלנו, אלא אחד מהמשאבים שאנחנו יכולים להשתמש בהם לטובת מטרה אסטרטגית כלשהי (§PL26).
  • במסגרת ויקימדיה פולין, המשתתפים התמקדו בעיקר בשאלה מדוע מספר העורכים אינו גדל (§PL1), כאשר הם סברו כי זה בגלל מכשולים טכניים (§PL3), קהילה לא ידידותית (§PL4) ו-(§PL5), והשלמות היחסית של התוכן (§PL2). הם גם סברו כי יש ליצור נהלים טכניים או חברתיים כדי לתת למשתמשים חדשים זמן חניכה, שבמהלכו הם יהיו מוגנים מפני פעולות של משתמשים פוגעניים (§PL10).
  • במסגרת ויקיפדיה הפורטוגזית, המשתתפים ציינו כי שיפור מצב הקהילה יאפשר לפרויקטים ולאנשים נוספים לתרום ולשגשג (§PT3), ושהנושא הזה הוא הבסיס עבור כל האחרים (§PT4). הם גם סברו שתפקידה של קרן ויקימדיה צריך להיות מעוצב מחדש בתחומים מסוימים (§PT7), ושתהליך כוללני דורש ארגון מחדש ופישוט של דפי העזרה (§PT9). נטען כי הטיית ידע מהווה הטרדה, שכן שהיא מגבילה את יכולת התרומה של קבוצות מיעוט (§PT10), ושאלמנט המפתח הוא להיות מסוגל ליצור גיוון ולבנות גשרים כדי להעצים את אלו המקופחים (§PT11).
  • במסגרת ויקיפדיה הרוסית, המשתתפים ציינו כי אנחנו צריכים לנטוש את הרעיון של פרויקטי ויקי גלובליים, ואת הרעיון של השפעה על העולם (§RS4), ולמשוך מוסדות לפרסם ערכים על נושאים מדעיים (§RS5). המשתמשים גם הציעו שאנחנו צריכים לתת תשומת לב מיוחדת לנגישות של ויקיפדיה (§RS23), ולטפל בעורכים חדשים ובתוכן שנוצר על ידם בזהירות רבה יותר (§RS24).
  • במסגרת ויקיפדיה הספרדית, המשתתפים חשבו כי נושא זה הוא חשוב (§ES24), ושצריך להגדיר קריטריונים אוניברסליים כלפי כלל המשתמשים (§ES26). במסגרת הדיון בקבוצת הטלגרם הספרדית, המשתמשים סברו כי יש צורך בוועדה מיוחדת לטיפול בתלונות בדבר הטרדה/התעללות (§ES14), אם כי משתמש אחד לא הסכים עם יצירת ועדה כזאת (§ES15). משתתף אחד גם העיר שאנחנו צריכים להפסיק לתת עדיפות לשפה האנגלית (§ES47).
  • במסגרת ויקיפדיה השוודית, המשתתפים חשבו שנושא זה מהווה תנאי מקדים והכרחי כדי להשיג את המטרות העיקריות שלנו (§sv1).
  • במסגרת ויקיפדיה הטורקית, המשתתפים סברו כי קהילות בריאות ומאורגנות צריכות להיות הנושא המרכזי (§tr4), וכי הדבר ישפיע גם על נושאים אחרים (§tr2).
  • במסגרת ויקיפדיה הווייטנאמית, המשתתפים סברו כי נושא זה הוא חשוב (§VI2), וכן שבאמצעות הגשמת נושא זה, אנחנו יכולים לקרב את העולם ליעד של שיתוף ידע חופשי (§VI1).
  • במסגרת ויקידאטה, המשתמשים סברו שאם נעקוב אחר נושא זה, הנתונים שלנו ישתפרו במונחים של גיוון ואיכות (§DATA1). הם גם חשבו שזו צריכה להיות המטרה העיקרית שלנו (§DATA4). משתמש אחד סבר שאנחנו צריכים לבצע עבודה רגישה על מנת לבנות צוותים בריאים... ושמטרות שאינן כוללות קהילה בריאה הן רטוריקה ריקה (§DATA34), ושהנושא הזה הוא השני בחשיבותו במסגרת התהליך האסטרטגי (§DATA49).
  • במסגרת קבוצת WikiConference North America, לדברי המשתתפים, קהילות רחבות ומשגשגות הן קריטיות משום שבלי סביבה מסבירת פנים עבור קוראים חדשים ומשתמשים חדשים, לא תהיה לנו השפעה על כל אחד מהתחומים האחרים (§WikiConNA1).
  • במסגרת הדיון ב-WikiJournal, המשתתפים ציינו שבמסגרת שיפור ההדרכות וההכשרה - משתמשים חדשים שעברו הכשרה ממשיכים לערוך למשך זמן רב, חרף הביקורות (§WikiJournal1).
  • במסגרת הדיון בוויקימדיה קומונס, אחד המשתתפים סבר כי נושא זה צריך להוות עדיפות (§Commons2), והוא גם דיבר על הצורך בקוד התנהגות (§Commons4) ובשינויים תרבותיים מסוימים (§Commons3).
  • במסגרת הדיון בוויקימדיה ישראל, המשתתפים סברו כי יש צורך לפעול במטרה להרחיב את הגיוון בקרב העורכים §WMIS1, שכן הדבר עשוי לשפר את היכולת שלנו להתמודד טוב יותר עם דעות ורעיונות שונים, כמו גם להגדיל את ההשפעה שלנו §WMIS2 ו-§WMIS3 ו-§WMIS4. עוד סברו המשתתפים שעל מנת להשיג קהילה בריאה יותר, נצטרך להסתגל למצב של חוסר אחידות §WMIS8, ולאפשר לשלוחות השונות לפתח פעילויות עבור המתנדבים §WMIS13.
  • המשתתפים בדיון מטעם ויקי בחינוך הדגישו את החשיבות של נושא זה להישרדות התנועה, ולדעתם הוא אחד מהנושאים החשובים ביותר. הם גם אמרו כי נושא זה הוא התנאי ההכרחי עבור 4 נושאים אחרים.

העידן הטכנולוגי - B

  • במסגרת הדיון בקהילה הערבית, המשתתפים הציעו ליצור ערוץ וידאו (§Ar10) על מנת להפיץ את התוכן האינפורמטיבי של ויקיפדיה, ולהגיע לקהל רחב יותר (§Ar11).
  • המשתתפים בדיון בקהילה האוסטרלית דיברו על תקשורת יעילה יותר (§as5), ויקיפדיה קומונס (§as8), אוטומציה (§as4), ותוכן אור-קולי, בדגש על עשיית שימוש באמצעים מודרניים יותר מאשר כרגע (§as1).
  • במסגרת ויקיפדיה האלבנית, המשתתפים סברו שיש צורך בשילוב נוסף בין OpenStreetMap, ויקידאטה וקומונס (§sq6). בעידן הטכנולוגי אנחנו צריכים להסתגל, להיות גמישים יותר, ולהשתמש בטכנולוגיה לטובתנו (§sq3).
  • במסגרת הדיון בקהילה הבנגלית המשתתפים ציינו שכדי להבטיח את איכות התוכן שלנו, שיפור טכנולוגי הוא בלתי נמנע. אם לא נצליח לשמור על קשר עם העולם במונחים של טכנולוגיה, אנחנו נישאר מאחור (§BN6).
  • המשתתפים בקבוצת הוויקימדים הבולגרים אמרו שמטרה זו היא בעלת חשיבות מכרעת, אחרת אנו מסתכנים בפיגור מאחורי אחרים (§WMBG36), ושאנחנו צריכים למסד שיתוף פעולה עם מפתחים עצמאיים וחברות IT, כולל הגדולות מביניהן (§WMBG10).
  • במסגרת ראיונות פרטניים בקהילה הסינית, המשתתפים אמרו כי הטכנולוגיה מסייעת לבצע את העבודה בצורה קלה יותר (§ZH17), ושקרן ויקימדיה צריכה להשקיע יותר זמן וכסף בפיתוח של בינה מלאכותית (§ZH18). המשתתפים גם הציעו להתמקד באסטרטגיה עבור 5 השנים הבאות, שכן עלול להיות קשה לחזות את הפיתוח של הטכנולוגיה ב-15 השנים הבאות (§ZH21).
  • המשתתפים בוויקימדיה מחוז קולומביה סברו שפיתוח הטכנולוגיה הוא כוח הליבה של ארגונים אחרים (§WMC13), ושצוות הטכנולוגיה של קרן ויקימדיה צריך להיות אחראי על תחומים נוספים של הקהילה (§WMC14).
  • במסגרת ויקיפדיה ההולנדית, המשתתפים סברו כי נושא זה חשוב, ושאנחנו צריכים ממשק חדש עם דגש על פשטות (§nl11). הם גם ציינו כי צריכה להיות דרך לשלב ויקיפדיה פשוטה לתוך ויקיפדיה הרגילה (§nl3). הם גם דיברו על הפרויקטים הכושלים, וקראו להפסיק להתמקד בהם (§nl13).
  • המשתתפים בדיון בוויקיפדיה האנגלית הדגישו כי עם אוטומציה, אנחנו יכולים להסיר תוכן לא מתאים, לספק תוכן טוב יותר, ולהיות אמינים יותר (§EN13). הם גם חששו שאם אנחנו לא נשמור על קשר עם האומנות העדכנית, אז סביר להניח שארגונים אחרים יעקפו את ויקיפדיה (§EN17), למרות שכמה משתמשים אמרו שאנחנו צריכים להיות אמינים וחופשיים לכל, ולא להתמקד באומנות (§EN19). נטען שנושא זה עשוי להיות גם גורם מחזק לנושאים אחרים (§EN21). שותפויות הן גם חיוניות עבור נושא זה, שכן עזרה מאנשים הבקיאים בבינה מלאכותית תחסוך הרבה מזמננו (§EN28). המשתמשים ציינו כי בהתחשב במהירות ההתפתחות של החדשנות החישובית והבינה המלאכותית, תוכנית ל-15 שנה מראש היא בלתי אפשרית (§EN71). אנחנו צריכים לתת תמיכה נאותה ויחסי ציבור לפרויקטי בינה מלאכותית כמו ORES, אבל אחרים הציעו שאנחנו צריכים להתמקד בפיתוח כלי חכם כדי לסייע למשתמשים במקום להתמקד בפרויקטים אלו (§EN88). הם גם הציעו לשפר את העיצוב של האתר (§EN74). הם גם הציעו לפנות לחברות שקופות (וקטנות יותר) או מלכ"רים שלא יבקשו לפגוע בפרויקט (§EN90).
  • במסגרת הדיון בוויקיפדיה הצרפתית, משתמשים אמרו כי אם נושא זה יפותח, הדבר יכול לאפשר לפרויקטים של ויקימדיה, ולוויקימדים להתפתח תוך שמירה על רלוונטיות (§FR11). כלים ומודלים למטרת שיפור הפרויקטים שלנו יכולים לעבור לשימוש חוזר על ידי משתמשים אחרים באינטרנט (§FR12). נושא זה יכול להיות מעורפל עבור אחרים (§FR14). נושא זה גם יבטיח כי ההיבט ה"טכנולוגי" יוביל לצריכת ענק של חשמל (§FR17). המשתתפים סברו כי זה הנושא החשוב ביותר, במיוחד במונחים של הרחבת מספר המשתמשים, העורכים או הקוראים (§FR41) ו-(§FR42). אנחנו צריכים גם לשתף פעולה עם מעצבי ומפתחי יישומים (§FR43).
  • במסגרת ויקיפדיה הגרמנית, בעוד שמשתמש אחד העיר כי הנושא הזה הוא חיוני עבור ויקיפדיה (§DE43), אחרים התמקדו בבינה מלאכותית (§DE30) ו-(§DE33), ובכלי התרגום (§DE34). הם גם אמרו כי נושא זה מהווה הבסיס להרחבת ויקיפדיה מהר יותר ולשיפור הפצת הידע (§DE35).
  • במסגרת הפגישות האישיות בקהילה ההינדית, המשתתפים סברו שהנושא הזה חשוב מאחר וכלים טובים יותר נחוצים כדי להבטיח שהתרומה לתנועה תהיה קלה, וגם כדי להבטיח שימור משתמשים (§HI9). זה יהיה גם שימושי מאוד אם נפעל עם ארגונים כמו גוגל, בינג ומיקרוסופט (§HI12).
  • במסגרת ויקיפדיה האיטלקית, המשתתפים סברו כי שיפורים טכנולוגיים הם נחוצים, במיוחד כלים עבור אנשים עיוורים ולקויי ראייה (§IT15) ו-(§IT26), פיתוח של ממשק נייד פשוט (§IT17) ו-(§IT18) ו-(§IT19), וכן איזשהו שילוב בין OpenStreetMap, ויקידאטה וקומונס (§IT27). משתמשים אינם נגד חדשנות (§IT52), והקהילה מעריכה את החידושים במידה והם מאפשרים שיפור בתוכן (§IT51). פרויקטים כמו ויקיטקסט יכולים לעשות שימוש כלשהו ב"כמוסת זמן" האוגרת זמנית תוכן מוסתר, אשר נכון לעכשיו עודנו מוגן בזכויות יוצרים (§IT64). אנחנו צריכים להסביר אודות חדשנות טכנולוגית גם למשתמשים (§IT89)
  • במסגרת מטא-ויקי, המשתתפים הגיבו לגבי נושא זה כי זאת לא צריכה להיות המטרה העיקרית שלנו (§Meta16), ושנושא זה עלול להשפיע על מטא-ויקי (§Meta19). חלק מהמשתמשים גם טענו שאנחנו צריכים לשפר את האיכות בראש ובראשונה (§Meta21), בעוד שאחרים הציעו שאם אנחנו רוצים להישאר רלוונטיים בעולם בעתיד, אנחנו צריכים לתת חשיבות לנושא זה (§Meta22). המשתתפים חושבים שאנחנו צריכים להגדיל את האינטראקציה בין הפרויקטים, ואת הידע עם המיומנויות כולל כלי תקשורת (§Meta65), ולא צריכים להפחית את המאמץ בתקשורת אנושית (§Meta66). הם הציעו לשתף פעולה עם מפתחים ואקדמאים בתחום התרגום האוטומטי, טיפול בנתונים לשיפור ויקידאטה, ויקיפדיה ויישומים ניידים אחרים (§Meta79).
  • במסגרת ויקיפדיה הפולנית, המשתתפים דיברו על אסטרטגיות זמן קצרות יותר במונחים של טכנולוגיה, במקום 15 שנים (§PL18), והתמקדו בבעיות אמתיות כגון כלים נגד משחיתים (§PL19). הם גם אמרו כי יש צורך ביותר אוטומציה (§PL31), אחרת נהפוך למאגר משעמם של טקסטים בעידן של עולם המולטימדיה (§PL30).
  • במסגרת ויקיפדיה הרוסית, המשתתפים דיברו על מודלים תלת מימדיים, הנדסה חזותית, ופיתוח מציאות מדומה (§RS7). הם אמרו כי הנושא הזה הוא בראש סדר העדיפויות (§RS20), מאחר ואנחנו צריכים לנטוש את האנציקלופדיה האנלוגית הישנה (§RS8). אנחנו גם צריכים להפנות את תשומת הלב ליצירה אוטומטית של ערכים מוקלטים (§RS22), כאשר ההתקדמות באוטומציה של התרגום תאפשר לנו להפוך את ויקיפדיה לאנציקלופדיה אחת אוניברסלית (§RS31).
  • במסגרת ויקיפדיה הספרדית, המשתתפים סברו שאם נעקוב אחר נושא זה נוכל להשיג תרגומים אוטומטיים איכותיים, ולקדם את ויקיפדיה בתחום החינוך (§ES4). הם גם חשבו שזה הנושא הרלוונטי ביותר (§ES3). לדעתם יש גם לפתח אימונים סגורים ופתוחים, פעילויות משלימות או מרחיבות (§ES5), וחינוך (§ES6). במסגרת הדיון בקהילת הטלגרם הספרדית, המשתתפים דנו בנוגע להסתגלות להקשר הטכנולוגי (§ES24) ו-(§ES25) ו-(§ES26), ועל נגישות לתוכן שלנו (§ES27) ו-(§ES29) ו-(§ES30) ו-(§ES31). הם גם חושבים כי מדיה חברתית מהווה כלי חיוני כדי למשוך עורכים חדשים (§ES33), וש-ORES הוא העתיד לגבי זיהוי השחתות, וכן למדדים אחרים הקשורים לאיכות המאמרים (§ES43). הם גם דיברו על אנונימיות (§ES44) ו-(§ES48).
  • במסגרת ויקיפדיה השבדית, מרבית המשתתפים חשבו שעל מנת שלא להפוך ללא רלוונטיים, הפיתוח הטכני הוא גורם שהפרויקטים של ויקימדיה חייבים לקחת בחשבון (§sv4).
  • במסגרת ויקיפדיה הווייטנאמית, המשתתפים דירגו נושא זה בעדיפות נמוכה יותר מאשר נושאים אחרים (§VI12). הם הציעו שנוכל ללמוד מפייסבוק/אתרים חברתיים אחרים איך להגדיל את האינטראקציה וההערות שלנו באתרי ויקימדיה (§VI18), וננסה לשלב את גוגל טרנסלייט לתרגום תוכן כדי לתרגם במהירות את ויקיפדיה לשפות שונות (§VI19).
  • במסגרת ויקידאטה, הדיון בנושא זה התמקד בכריית נתונים, כלים (§DATA9), ומציאות מדומה (§DATA10). המשתמשים גם הגיבו שאם נפעל לפי נושא זה, נהיה מובילים בפיתוח של הטכנולוגיות שיגדירו את העידן החדש (§DATA35), ונתנגד לאלו אשר מפיצים באופן פעיל מידע שגוי, תעמולה וחדשות מזויפות (§DATA36). במסגרת האנציקלופדיה שלנו, בסיס התוכן צריך להיות מורחב באופן דרסטי בשפות שאינן אנגלית (§DATA39). משתתף אחד חשב שהנושא הזה יכול לעבוד אם ויקידאטה תפרוץ את מחסום השפה (§DATA41).
  • במהלך האקתון ויקימדיה, המשתתפים סברו כי חשוב גם שכל האנשים יראו את אותה הגרסה בוויקיפדיה, ויהיו מסוגלים להשתמש באותם כלים (§wmhack3). הם גם סברו שוויקימדיה צריכה לתת לממשקים את הנתונים המורחבים (§wmhack1).
  • במסגרת הדיון בWikiJournal, המשתתפים דיברו על מציאת דרך קלה יותר לערוך קבצים קיימים בתוך ויקישיתוף, ולהרחיב את הצוות הטכני של הקהילה (§WikiJournal2).
  • במסגרת ויקימדיה קומונס, אחד מהמשתתפים אמר כי הליכה בעקבות נושא זה תסייע להבטיח את קיומה של התרבות הגלובלית (§Commons5), בעוד שמשתתף אחר תמך בעיצוב מחדש של הממשק שלנו כדי להקל על העורכים (§Commons6).
  • אחד מהמשתתפים במיזם ויקי בחינוך דיבר על החשיבות של נושא זה ושל נושא E עבור פעילויות שטח. נושא זה היה מדורג כנושא הכי פחות חשוב על ידם.

תנועה גלובלית אמיתית - C

  • המשתתפים בדיון בוועדת השלוחות סברו שאם נעקוב אחר הנושא הזה נוכל להתגבר על מחסומי השפה (§AffCom23), ונוכל באמת להתקרב לחזון שלנו למתן גישה חופשית לסך כל הידע האנושי (§AffCom26). המשתתפים הציעו שהשלוחות גם יספקו תמיכה מבחינת התשתית כדי לסייע בהרחבת העבודה האסטרטגית המשותפת שלנו (§AffCom29). הם גם דנו ביחס לחוויות משותפות (§AffCom32), פערים והטיות (§AffCom34), הפצת משאבים ופרויקטים (§AffCom37), קיום יותר כנסים אזוריים (§AffCom39), הרחבת שותפויות עם שותפים מחוץ לתנועה (§AffCom40), ובכך שאנחנו יכולים לשתף פעולה עם מוסדות חינוך וטלקומוניקציה, ארגונים לא ממשלתיים (§AffCom43), וארגונים הפועלים לטובת גיוון לשוני (§AffCom45).
  • במסגרת הדיון בוויקיפדיה הערבית, מספר משתמשים סברו שקרן ויקימדיה צריכה גם לממן וליזום מחקרים ספציפיים כדי להבין את המניעים של עורכי ויקיפדיה מקרב קהילות מתפתחות (§Ar4).
  • החברים בקהילה האוסטרלית אמרו שאם נהיה באמת תנועה גלובלית, יהיה יותר קל לאנשים לשמור על קשר עם הקהילה, גם כאשר הם עוברים לערים או למדינות חדשות (§as4). קרן ויקימדיה צריכה להרחיב את טביעת הרגל הגלובלית שלה כדי להתמודד עם התפיסה שמדובר בסוג של אימפריאליזם "אמריקאי" תרבותי (§as7).
  • במסגרת הדיון בקהילה הבנגלית, המשתתפים ציינו כי אנחנו צריכים לוודא שכל אדם עם המכשיר הנחוץ יוכל לגשת התוכן שלנו (§BN7), ושאנחנו יכולים לצמצם את האפליה בידע באמצעות הסבר בדבר החשיבות והשימושיות של הפרויקטים של ויקימדיה (§BN8).
  • המשתתפים בויקימדיה בולגריה, אמרו כי ויקיפדיה חייבת להגיע לכל חלקי העולם ולהיות זמינה לכל האנשים (§WMBG42), אף משתתף אחר אמר מי שרוצה להיות חלק מאיתנו, צריך לעמוד בקצב שלנו (§WMBG13).
  • המשתתפים בדיון בויקימדיה גרמניה (צוות) אמרו כי לנושא זה תהיה השפעה רבה, אם תנועת ויקימדיה תפעל יחד למטרת הגדלת שיתוף פעולה ודיאלוג (§WMDES43).
  • במסגרת הדיון בוויקיפדיה האנגלית המשתתפים הדגישו את הצורך בכיסוי תחומים נוספים, פיתוח התוכן של ויקיפדיה (§EN29), פעילויות שטח (§EN33), גישה חדשה (§EN34) ומודעות (§EN31). אחד המשתתפים ציין כי אנחנו צריכים לבחון מחדש את פרויקט הציטוטים שבעל פה (§EN83), ושהנושא הזה הוא אחד מהנושאים החשובים ביותר, כי זה הדרך הטובה ביותר לכסות ערכים נוספים מרחבי העולם (§EN91).
  • במסגרת הדיון בוויקיפדיה הצרפתית, המשתתפים סברו שאם נעקוב אחר נושא זה, נשיג דריסת רגל רחבה יותר בעולם השלישי (§FR21), ושאנחנו צריכים ללמד ארגונים ללא כוונת רווח כיצד להשתמש במשאבים שלנו (§FR22). אנחנו יכולים גם להרחיב את הפצת הידע לאזורי מודעות נמוכה (§FR32).
  • במסגרת הדיון בוויקיפדיה הגרמנית, המשתתפים התמקדו בוויקיפדיה קומונס ובכלי התרגום לתוכן. הם הציעו שקומונס צריכה לספק תמיכה טובה יותר עבור צלמים (§DE38), ושכלי תרגום טוב יותר ישפר את התקשורת בין השפות השונות בעולם (§DE39).
  • במסגרת הדיון בוויקיפדיה העברית, המשתתפים הדגישו כי עלינו לחשוב על האופן שבו אנו יכולים להרחיב ולהעמיק את ויקיפדיה, כך שנוכל לכלול את מגוון הדעות והידע, תוך שימור התרבות המקומית בשפות השונות (§HE5). בו בזמן, משתתף אחד סבר שזה הדבר הכי פחות חשוב, מאחר שוויקימדיה לא יכולה עדיין לתקן את העולם, ואין לה את המשאבים לחבר חצי מאוכלוסיית העולם לאינטרנט (§HE24).
  • במסגרת ויקיפדיה ההינדית, המשתתפים ציינו כי הליכה בעקבות נושא זה תסייע לתהליך הגלובליזציה של הידע (§hi19), וכי הפצה גלובלית של ידע חיוני היא דבר הכרחי (§hi20).
  • במסגרת ויקיפדיה האיטלקית, המשתתפים חשבו שעל מנת להפוך לתנועה גלובלית באמת, אנחנו צריכים להשקיע יותר משאבים במדינות מתפתחות (§IT5), ולשפר את הסביבה החברתית של הפרויקטים שלנו (§IT14). פרויקטים שנכשלו צריכים להיסגר (§IT29) ויש לשפר את כלי התרגום (§IT31). הם גם הציעו לאפשר טופס משוב על ערכים (§IT55) וסברו שצריך סטטיסטיקות טובות לגבי הקוראים (§IT61). נטען שאנחנו צריכים לייבא (תרגום) תוכן מוויקיפדיות קטנות לוויקיפדיות הגדולות, במטרה להילחם בקולוניאליזם התרבותי (§IT97).
  • במסגרת הדיון במטא-ויקי עלו הצעות שונות לגבי נושא זה, כגון יצירת פרויקט חדש (§Meta30), התמקדות בדרום העולמי (§Meta32), תמיכה בקהילות (§Meta33) ו-(§Meta34), שיתופי פעולה (§Meta37), הפחתת משקל לא רלוונטי (§Meta39) ו-(§Meta40), וכן יצירת אפשרות קריאה בלבד בפרויקטים (§Meta42). המשתתפים ציינו כי זה בהחלט הנושא החשוב ביותר מבין כל הנושאים (§Meta82). הם דיברו גם על הטרדות ועל הזמינות של תמונות אמנות (§Meta85) וקריטריונים לתוכן לא חופשי (§Meta85).
  • במסגרת הדיון בוויקיפדיה הפורטוגזית, המשתתפים ציינו כי באמצעות הקמת תנועה גלובלית אמיתית, אנו יכולים ליצור חברה סוציאלית ומקושרת (§PT19), ושתהליך הגלובליזציה של התנועות צריך להיות מלווה במיסוד עמוק של ערכי הדמוקרטיה (§PT22).
  • במסגרת ויקיפדיה הפולנית, הדעות העיקריות על נושא זה היו שאם יותר אנשים יוכלו לגשת לידע זה יקרב אנשים יחדיו (§PL1), דגש על תוכן מקורי בשפות מקומיות (§PL2), ועל כלי תרגום טובים יותר (§PL6).
  • במסגרת ויקיפדיה הרוסית, משתתף אחד ציין כי ההפצה הגיאוגרפית מוטעית - התנועה הגלובלית אינה מבוססת על יבשות, אלא על שפות נדירות ותרבויות בסכנת הכחדה (§RS32). אם כי משתמש אחר לא הסכים (§RS34). המשתתפים גם הציעו לשתף פעולה עם אנשי חינוך מבתי ספר ממשלתיים וקהילות מקומיות (§RS36).
  • במסגרת ויקיפדיה הספרדית, אחד מהמשתתפים סבר כי מדובר בשאיפה אטרקטיבית מאוד ברמה התאורטית, אבל קשה ואטית להשגה בפועל (§ES7), ושצריך להתמקד במטרות צנועות יותר (§ES8). אחד המשתתפים ציין כי כדי להיות גלובליים יותר, ולשלב ידע מכל רחבי העולם, אנחנו צריכים להיות פחות מקומיים (§ES48). במסגרת הדיון בקבוצת הטלגרם הספרדית, המשתתפים סברו כי צריך להפסיק עם ההעדפה המובנית של השפה האנגלית (§ES1) ו-(§ES5) ו-(§ES7). אנחנו חייבים למלא, כתנועה, תפקיד של שימור שפות מיעוט, ואנחנו צריכים למנות שגרירי שפה כדי לתת להן ייצוג ברמה הארגונית (§ES13). כדי להגשים נושא זה, יש להרחיב דיאלוגים עם תנועות חברתיות וארגונים בינלאומיים אחרים כדי להפיץ כספים לפרויקטים שינקטו פעולה יעילה לשינוי המצב (§ES58). משתמש אחד אמר, שיש גם לשקול כעדיפות ליצור תוכנית לקידום האיכות בתנועת ויקימדיה (§ES61).
  • במסגרת ויקיפדיה הטורקית, המשתתפים סברו כי פתיחת משרדים אזוריים ו/או מדינתיים יקדמו את הנושא הזה (§tr3).
  • במסגרת ויקיפדיה הווייטנאמית, המשתתפים ציינו כי אנחנו יכולים לשלב את החכמה והידע של תרבויות רבות בוויקיפדיה, באמצעות פתיחות, צניעות ומסבירות פנים (§VI24), ושהגלובליזציה יכולה לעזור לנו לקדם את ויקיפדיה בעולם באופן טבעי (§VI25).
  • במסגרת ויקידאטה, המשתתפים סברו שאם נעקוב אחר נושא זה, התנועה שלנו תהיה מגוונת יותר (§DATA13). הם גם דנו על אופן הגישה (§DATA15), חוויית משתמש (§DATA16) וניסויים אמפיריים (§DATA18).
  • המשתתפים בדיון בקבוצת המשתמשים ויקימדיה מרוקו, סברו שגישה לוויקיפדיה היא לא הדבר היחיד, ואנחנו צריכים גם לוודא שהתוכן זמין במספר מקסימלי של שפות (§WMMO3). הם גם הציעו שיתוף פעולה עם מוסדות וממשלות שפועלות לקידום הגישה לאינטרנט (§WMMO4).
  • במסגרת ויקימדיה קומונס, אחד מהמשתתפים סבר כי נושא זה יכול להיות מקודם על ידי שילוב של מכונות לומדות (§Commons7), בעוד שמשתתף נוסף הדגיש כי מכונות לומדות לא יכולות לפתור הכל (§Commons9). כמו כן, נטען כי יש לדון ראשית בקהילה לפני אימוץ התפתחויות טכנולוגיות (§Commons8).
  • המשתתפים במיזם ויקי בחינוך התייחסו למחסום השפה כאתגר גדול, וסברו כי אנחנו צריכים ללמוד ממודלים קיימים, כמו TED. רעיון אחד היה ליצור צוות תרגום חדש. אחד המשתתפים דיבר על ידע בעל פה מתרבויות שאינן מתאימות ל"פורמט האנציקלופדי".

מקור הידע האמין ביותר - D

  • במסגרת הדיון בקהילה הבנגלית, המשתתפים סברו שאם נעקוב אחר הנושא הזה, ויקימדיה תהיה מקור הידע הפשוט ביותר והאמין ביותר (§BN4). המשתתפים גם הציעו שעדיף לקבל עזרה של מומחים במקרים מיוחדים (§BN10).
  • המשתתפים בויקימדיה מחוז קולומביה אמרו כי התוכן האיכותי הוא אולי נושא מובן מאליו, אבל זאת הליבה שלנו, ובה כל הנושאים האחרים תומכים (§WMC24). נטען גם כי לגיטימציה תעזור לנו ליצור שיתופי פעולה מול גורמים מוסדיים (§WMC30).
  • המשתתפים בדיון בויקימדיה גרמניה (צוות) אמרו כי ההתמקדות צריכה להיות על תוכן באיכות גבוהה שיהיה שימושי עבור אנשים, אפילו ללא מקור מכובד או רלוונטי (§WMDES66), ושההיבט ההתנדבותי של "הרחבת הדיוק והמהימנות" חסר בנושא זה (§WMDES65).
  • במסגרת ויקיפדיה ההולנדית, המשתתפים הציעו כי יש לאפשר יותר מחקר מקורי (§nl17). נטען כי עלינו להתמקד גם בנושאים מסורתיים יותר מבחינה אנציקלופדית, ולצמצם את היקף המדיניות הנוכחית שיש לנו (§nl19).
  • במסגרת הדיון בוויקיפדיה האנגלית, המשתתפים סברו שנושא זה צריך להוות עדיפות (§EN47) ו-(§EN95) ו-(§EN49). הם גם דנו על שיתוף פעולה בתחום של גלאם (§EN56), אמינות (§EN54) ו-(§EN55), ביסוס על עובדות (§EN56) ושיתופי פעולה (§EN62) ו-(§EN63). המשתתפים סברו כי בשלב זה יש צורך בנהלים נוקשים כדי לשמור על האיכות והסטנדרטים של התוכן שלנו (§EN76), ושאנחנו צריכים גם ליישם אימות זהות אופציונלי עבור משתמשים כדי להבטיח את האחריות המוטלת על המשתמשים (§EN78). המשתמשים שענו על שאלה 3 הציעו להגביל עריכת ערכים באיכות גבוהה יותר למשתמשים מורשים בלבד, תוך מתן אפשרות למשתמשים אחרים לעבוד על ערכים באיכות נמוכה יותר, וזאת על מנת להגדיל את האמינות (§EN95).
  • במסגרת הדיון בוויקיפדיה הצרפתית, המשתתפים אמרו כי נושא זה משלים לנושאים האחרים (§FR27). נטען שאנחנו צריכים לשים דגש על פרויקטים אחרים חוץ מאשר ויקיפדיה (§FR24), ולשים דגש חזק על אמינות המידע שלנו (§FR25). הם סברו כי העצמת ויקיברסיטה יכולה בהחלט להגדיל את הנראות ואת הרצינות של התנועה כולה (§FR70).
  • במסגרת הדיון בוויקיפדיה הגרמנית, אחד מהמשתתפים אמר כי ויקיפדיה לא יכולה להיות מקור (§DE17), אף שמשתתף אחר לא הסכים (§DE18). משתתף אחר חשב שנושא זה שאפתני מדי אבל אפשרי (§DE19). היו כמה הערות אחרות לרבות הצהרות כלליות, והועלו כמה חששות רציניים לגבי הנושאים האלו (§DE2) ו-(§DE4) ו-(§DE5) ו-(§DE6) ו-(§DE7) ו-(§DE8) ו-(§DE9). אחד מהמשתתפים חשב שהנושא הזה הוא החשוב ביותר (§DE39). הם גם סברו כי אנחנו נעזור לאנשים להבין כיצד התהליכים שלנו הופכים אותנו לאמינים - "הפרויקטים של ויקימדיה יהפכו ל"מקור הידע הרלוונטי ביותר", מעבר לכל הספרות המדעית והעיתונות המכובדת ב-2030" (§DE40).
  • במסגרת ויקיפדיה ההינדית, המשתתפים ציינו כי אם נעקוב אחר הנושא הזה נוכל להבטיח אמינות, שביעות רצון טובה יותר של הצרכנים, ושוויקיפדיה תשמש כמקור אמין של ציטוטים (§hi2). הם גם הציעו לשתף פעולה עם מדענים, סופרים וסטודנטים (§hi28).
  • במסגרת הדיון בוויקיפדיה העברית, המשתתפים סברו כי ויקיפדיה חייבת לשמר ידע ולוודא שהידע מהימן (§HE6), ושיש צורך במנגנון ידידותי ואוטומטי לציטוטים סטנדרטיים של מאמרים במאגרי מידע מדעיים (§HE10). הם גם הציעו שעלינו להוסיף מנגנון בקרה לכל ערך, שיכלול את מקורות המידע עליו הוא מבוסס (§HE19), ולשתף פעולה עם Wikipedia scholar.
  • במסגרת ויקיפדיה האיטלקית, המשתתפים סברו שאנחנו צריכים להיות פחות כוללניים (§IT35), ושיש לעבוד כדי לשפר את האמינות שלנו (§IT24). משתמשים הציעו שעלינו לשתף פעולה עם מוסדות מחקר וחינוך כדי לאמת את התוכן שלנו, ואנחנו צריכים לשתף פעולה עם בתי ספר (§IT39) ואוניברסיטאות כדי לפתח חשיבה ביקורתית בקרב הקוראים (§IT41).
  • במסגרת ויקיפדיה הפולנית, המשתתפים הצביעו על כך שאנחנו צריכים להימנע מידע שלא ניתן להוכיח (§PL12), ושלהפוך למקור הידע האמין ביותר זה כמעט בלתי אפשרי (§PL13). משתמש אחד שהגיב על הנושא חשב שקרן ויקימדיה צריכה להתמקד בטכנולוגיה ובתמיכה בקהילה הקיימת, במקום להקדיש מאמץ רב מדי לנושא זה (§PL16), אם כי משתמש אחר לא הסכים (§PL17). המשתתפים סברו כי נושא זה הוא החשוב ביותר (§PL28). הם גם הציעו ללמד ויקיפדים כיצד למצוא מקורות מהימנים (§PL32).
  • במסגרת המפגש האסטרטגי של ויקימדיה פולין, המשתתפים ציינו כי במצבם הנוכחי של קהילות התורמים בפרויקטים של ויקימדיה, קשה לגייס מומחים בשל שיטות שוויוניות של קבלת החלטות (§PL11). את תפקיד המומחה עשויים למלא יועצים חיצוניים או סוקרים (§PL12), והם יכולים להיות מגויסים על ידי ביצוע פרויקטים משותפים עם מוסדות האם שלהם (§PL13).
  • החברים בויקימדיה הולנד אמר שנושא זה מספק את הבסיס עבור כל הנושאים האחרים (§WMNL2), ושאנחנו צריכים לקבוע קריטריונים לאמינות ולאיכות עבור סוגי ידע שאנחנו לא מכסים כרגע (§WMNL3).
  • במסגרת ויקיפדיה הספרדית, המשתתפים סברו שנוכל לבנות אמון בין היתר אם נעקוב אחר הנושא הזה (§ES10). המשתתפים גם האמינו כי מדובר בנושא חשוב (§ES11) ו-(§ES16). הם הציעו לקדם את הפרויקטים שלנו (§ES13), ושהשלוחות יכולות לעזור בסוגיה זו (§ES14). משתמש אחד חשב כי הדרך הטובה ביותר להילחם בתפיסות שגויות אודות הפרויקטים שלנו בתקשורת היא להודות שיש לנו בעיות אמינות, ולהפוך אותם לאמינים יותר (§ES35). המשתתפים גם אמרו כי הנושא הזה הוא לא בהכרח חלופה לאחרים, אבל הולך יד ביד עם כמה מהם (§ES38), ושאם נעקוב אחר נושא זה תהיה לנו השפעה גדולה, על ידי הפיכתנו למנהיגי העולם של הידע המהימן (§ES39).
  • במסגרת ויקיפדיה השבדית, המשתתפים אמרו שאם נעקוב אחר הנושא הזה, ויקיפדיה והפרויקטים האחרים יקובצו לאשכולות מורכבים נוספים של מידע (§sv13).
  • במסגרת ויקיפדיה הווייטנאמית, משתמש אחד סבר שהנושא הזה הוא השני בחשיבותו, לאחר קהילה רחבה ומשגשגת (§VI6). המשתתפים אמרו גם שאנחנו יכולים לעבוד עם אוניברסיטאות ולהטיל משימות סטודנט של בדיקת מקורות ותיקון מידע בערכי ויקיפדיה (§VI26).
  • במסגרת ויקידאטה, המשתתפים אמרו שעל ידי הגשמת הנושא הזה אנו יכולים להביא אנשים מכל הרקעים והשפות יחדיו (§DATA21), ליצור מאגר ידע באיכות גבוהה (§DATA22) ולפשט את השפה שלנו (§DATA25). משתתף אחד אמר שלהיות מקור מכובד ואמין של ידע צריך להיות הנושא החשוב ביותר. בלי זה, ארבעת הנושאים האחרים הם חסרי תועלת (§DATA50).
  • במסגרת האקתון ויקימדיה, המשתתפים ציינו כי הנושא הזה הוא החשוב ביותר משום שהוא משפיע ישירות על מיליוני קוראים בכל חודש (§wmhack10), ושכדי להפוך אותו לחזק יותר, אנחנו צריכים עוד נתוני מחקר על למה אנשים משתמשים במקורות אחרים, כדי שנוכל לשפר היכן שניתן (§wmhack2).
  • במסגרת מיזם ויקי בחינוך אחד המשתתפים אמר כי זהו נושא חשוב בתחום החינוך, ויש להתייחס אליו ברצינות.

השתלבות במערך הידע הגלובלי - E

  • במסגרת הדיון בקהילה הערבית, משתמשים הדגישו כי נושא זה הוא הנושא החשוב ביותר, לאור העובדה שיש לו את הפוטנציאל לשלב את ארבעת הנושאים האחרים יחדיו (§Ar6). אחד המשתתפים ציין כי אנחנו צריכים לשפר את המאמצים שלנו על מנת להגיע לכל האנשים והקבוצות הסובלות מתת-ייצוג בתחום הידע ברחבי העולם (§Ar16).
  • במסגרת הקהילה האוסטרלית, המשתתפים אמרו שאנחנו צריכים יותר תקשורת עם הקוראים שלנו (§as4). הם גם דיברו על עריכה בתשלום (§as3), שותפויות והבנת ההקשרים (§as7).
  • במסגרת ויקיפדיה האלבנית, המשתתפים אמרו כי נושא זה יקרב אותנו אפילו יותר למורים, בתי ספר ומוסדות מחקר (§sq5).
  • במסגרת הדיון בקהילה הבנגלית, המשתתפים ציינו שאם נוכל להבטיח איכות ואמינות, נוכל גם להביא חוקרים ומומחים לתוך המערכת האקולוגית של הקוראים שלנו. זה בסופו של דבר יעזור לנו ליצור מערך ידע טוב יותר (§BN5).
  • המשתתפים בויקימדיה בולגריה אמרו שבניית קשרים עם ארגונים ומוסדות שונים תפיץ את שיטות העבודה הטובות והגישות המעניינות של ויקיפדיה (§WMBG56).
  • במסגרת המפגש האסטרטגי של ויקימדיה חוף השנהב, המשתתפים הציעו לפנות למדענים, ולגורמים בעלי משקל בתחום הידע, על מנת שיציגו בעתיד את ויקיפדיה ופלטפורמות אחרות של ויקימדיה כמקורות אמינים בעיני המשתמשים (§Côte7). הם הציעו גם ליישם אסטרטגיית תקשורת יעילה לקידום ויקיפדיה וויקימדיה (§Côte13).
  • החברים בויקימדיה מחוז קולומביה אמרו כי גיוס שותפים מוסדיים יכול לסייע ביצירת קהילה בריאה על ידי חיזוק הערכים שלנו (§WMC18), אבל הם גם חששו שמבנה מסועף וביורוקרטי מדי עלול להפיג את ההתלהבות של המתנדבים (§WMC36).
  • המשתתפים בדיון בוויקימדיה גרמניה (צוות) אמרו כי העבודה יחד עם השותפים היא הדרך היעילה ביותר ליצור שינוי מערכתי, ויש לה השפעה גדולה וארוכה לאורך זמן (§WMDES65), ולהיבט זה יש את הפוטנציאל הגבוה ביותר להעלות את ההשפעה של ויקימדיה בעולם לשלב הבא (§WMDES75).
  • במסגרת ויקיפדיה האנגלית, המשתתפים חשבו שאנחנו צריכים להפנות יותר משאבים למדינות מתפתחות (§EN80), להתמקד בארגונים זעירים ללא כוונות רווח (§EN81) וליצור שותפים חדשים מתוך בסיס המשתמשים שלנו (§EN82). הם גם אמרו כי ויקיפדיה פועלת בצורה שאותה האקדמיה לא מבינה (§EN97).
  • במסגרת ויקיפדיה הצרפתית, המשתתפים חשבו שאנחנו צריכים לגייס מומחים על מנת לשפר את הביסוס לתוכן שלנו (§FR34), להפסיק להתעסק במאבק של האדם נגד המכונה (§FR37), ושאם אנחנו רוצים לכלול את ויקימדיה במערכת ידע רחבה יותר, אנחנו צריכים לספק מידע אמין, ולגרום לשחקנים מוסדיים להפגין לגיטימציה בתוכן שלנו (§FR39). הם גם אמרו כי על מנת להשתלב במערך הידע הגלובלי צריך יותר פעילויות שטח, הבנה טובה יותר של האקדמיה, התקשורת, וכו', גיוס עורכים טוב יותר (§FR47), והם גם חששו שוויקיפדיה לא יכולה להחליף את ההשכלה הגבוהה באוניברסיטה (§FR46).
  • במסגרת הדיון בוויקיפדיה העברית, המשתתפים סברו שחשוב לנו לטפח אנשים שיכולים לקיים אינטראקציה עם מערך הידע (§HE22), ומשתמש אחד תמך בשיתופי פעולה חדשים עם מכללות, אוניברסיטאות, בתי ספר תיכוניים ואפילו חטיבות לשם קידום ויקיפדיה (§HE23).
  • במסגרת ויקיפדיה ההינדית, המשתתפים סברו כי נושא זה הוא באמת חשוב, כאשר ההישרדות של ויקיפדיה עלול להיות תחת סימן שאלה במידה ולא נעקוב אחר הנושא הזה (§hi30).
  • במסגרת ויקיפדיה האיטלקית, המשתתפים סברו שוויקיפדיה צריכה להמשיך לא לקבל מחקר מקורי (§IT23) למרות שאנשים לעתים קרובות עושים זאת, אבל זה מסוכן לנו (§IT22) כי אין לנו יכולת שליטה על התוכן שמסוגלת להתמודד עם זה (§IT23). הם גם שמו דגש על שותפויות גלאם (§IT65) ו-(§IT79), ואמרו כי ויקיפדיה היא כבר חלק ממערך הידע הגלובלי, כאשר השאלה היחידה היא באיזו צורה, וזה תלוי בנושאים אחרים (§IT99).
  • במסגרת ויקיפדיה הפולנית, המשתתפים ציינו כי ויקיפדיה צריכה להיות ניטרלית ולכסות פחות תוכן פופולרי, גם אם הדבר לא יתקבל בברכה על ידי מומחים (§PL7), ולהמשיך ולשמור על נקודת מבט ניטרלית (§PL14).
  • במסגרת המפגש האסטרטגי של ויקימדיה פולין, המשתתפים ציינו כי מטרות נושא D חייבות להיות מושגת תחילה בטרם נחשוב על הנושא הזה (§PL17). עם זאת, הם סברו שהתוכן של ויקימדיה יכול לשמש כדוגמה טובה כיצד ניתן לזהות ידע מהימן מתוך ידע מזויף, באמצעות ניתוח האיכות של מקורות (§PL18).
  • במסגרת הדיון בוויקיפדיה הפורטוגזית, המשתתפים העריכו כי נושא זה הוא בעל הפוטנציאל הגדול ביותר להשפיע על העולם, באמצעות שינויים בחינוך (§PT26). עם זאת, הם גם חששו שללא סביבה מסבירת פנים ונהלים ברורים לא נוכל ליצור את אפקט הכדור השלג הנחוץ לנושא זה על מנת להתפתח בקצב הנדרש (§PT26). הם הציעו שבמקום להתמקד בגיוס סטודנטים, עלינו להתמקד בגיוס מורים (§PT29).
  • במסגרת ויקיפדיה הספרדית, המשתתפים בדיון הסכימו כי לנושא זה תהיה השפעה גדולה (§ES18), ושלנושא זה יש חשיבות עצומה (§ES19). המשתתפים גם אמרו כי בדומה לאנציקלופדיה הצרפתית, ויקיפדיה צריכה להיות שאפתנית ולהיות לסמל של המאה ה-21 (§ES44).
  • במסגרת ויקיפדיה השבדית, המשתתפים אמרו שאם נעקוב אחר הנושא הזה, נוכל למלא תפקיד פוליטי בתחום הפצת הידע (§sv20).
  • במסגרת ויקיפדיה הוייטנאמית, המשתתפים ציינו כי אם נעקוב אחר הנושא הזה, נהפוך את כל תושבי העולם ללומדים ולחוקרים פעילים (§VI13). הם גם סברו שיש לשתף פעולה עם אוניברסיטאות ומוסדות חינוך, כדי לשפר ערכים ספציפיים במסגרת משימות סטודנט (§VI17).
  • במסגרת ויקידאטה, חלק מהמשתתפים ציינו שוויקידאטה לא יכולה למלא תפקיד משמעותי בחינוך, משום שאין בה מקום להסברים (§DATA28). נטען גם שעל מנת שנוכל לספק ידע קוהרנטי (§DATA29), עלינו להקפיד על שליטה על התוכן שלנו בצורה קפדנית יותר (§DATA31).
  • במסגרת האקתון ויקימדיה, המשתתפים ציינו כי אם נפעל בהתאם לנושא זה נוכל להשפיע בצורה תרבותית, פוליטית ודידקטית, רק על ידי היותנו מקור מידע ניטרלי (§wmhack6).
  • המשתתפים במיזם ויקי בחינוך סברו כי זה אחד מהנושאים החשובים ביותר. השתלבות במערך הידע הגלובלי תסייע להביא משתמשים חדשים לתנועה. נושא זה גם מקושר ונתמך על ידי נושא A ונושא B.
Retrieved from "https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Strategy/Wikimedia_movement/2017/Sources/Cycle_2/Final_summary/he&oldid=20554570"